גשמי ברכה קכ
Gishmei Brachah 120 · גשמי ברכה · free full Hebrew text
Open in the reader →שם. ד"ה אחוזי אחוזי "חרבות" כמו תופשי חרבות (יחזקאל ל"ח) צד 19. ד"ה כלך שמתגאים ביפים, כבנזיר ד' ב' יפה עינים, מ"מ אתה מתגאה ביפיך: שם ד"ה באחת כוחלות עין א', ויותר מזה בירוש' שבת פ"ח שדרך נשים צנועות לגלות רק עין אחת, וכן היום בתוגרמא: צד 21 ד"ה דודי יד כנוי לפרנסה, כמש"כ פותח את ידך וכו צד 22. שם ד"ה עשת בשת' יסוד הבנין. מלשון הפ' כי השתות יהרסון ומזה אבן שתיה, שממנו הושתת העולם (יומא נ"ד ב') וע"ד תוספת עי"ן, כן כתב הראב"ע סוף פ' נח: צד 26 ד"ה מה יפו פעמיך בנעלים, יש לפרש בפשיטות עפ"י מ"ש בברכות (מ"ג:) דמנעלים מטולאים גנאי לת"ח, ומבואר דצריך להקפיד על יופי המנעלים ומשבחה ביופי מנעליה: שם. באו"ד. ונעלכם ברגליכם בפ' בא, יש לפרש בפשיטות, עפ"י צואת ר' עקיבא אל תמנע מנעלים מרגליך (פסחים קי"ב א') ופירש רשב"ם מפני שגנאי לת"ח בלא מנעלים, וגם יש לפרש, משום דמנעלים מגינים מפני צינה, ואשר ע"כ, החיה נועלת סנדל ביוהכ"פ, ומחשש עקרב כל אדם, (יומא ע"ח ב'), וע"כ ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו (שבת קכ"ט א'), ולכן מזה ומזה ומזה, נצטוו שיצאו במנעלים על רגליהם: שם. ד"ה, עוד שם, "מאי שיאטי' לא"א עם עולי רגלים". הבואר יפה ונחמד, אבל השייכות מבואר במקומו (חגיגה ג' א') בת נדיב, בתו של א"א שנקרא נדיב שנא' וכו', ואמנם גם דרשה זו תוכל למשוך אחריה, הבאור היקר של הדר"ג שליט"א: צד 27 בד"ה בסנהדרין "שום משוא פנים", יש להוסיף תבלין כי כידוע הי' מושב הסנהדרין בלשכת הגזית סמוך למזבח, וטעם סמיכות למזבח, י"ל ע"ד הכ' במשלי (כ"א) עושה צדק ומשפט נבחר לד' מזבח, ולכן ישבו סמוך למזבח, ודנו בצדק, להפיק רצון מד' יותר מאשר עפ"י המזבח: שם. ד"ה שם כגמרא, סנהדרין בלשון נקיבה" - ההערה יקרה, ויש להוסיף סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה, סנהדרין נוהגת (מכות ז' א') סנהדרין שהיו בה שנים יודעין לדבר (שקלים) ונראה בטעם הכנוי בל"נ משום ד המלה בעקרה איננה משלנו, כי אם מיונית, ושם מובנה כנסיה גדולה: צד 29 בד"ה לכה דודי, בסוף דהכונה שקבע להם בתי מדרשותי, ועפי"ד י"ל בשבת (ל"ג ב') שווקים תקן להם (ג"כ ביעקב) שענינו כמו שוקא דרבנן (חולין מ"ח רע"ב) שבאורו, שוק שהיו גרים שם ת"ח, ומרומז זה (במשלי א') חכמות בחוץ תרונה, תרגומו בשוקי: צד 32 החיות היותר שכיחות, כאן רצה להפליג מהירות הבריחה והמשיל לצבי ואיל הקלים ברגליהם, - ולשון הפ' מסירם, ושעורו, ברח דודי על הרי בשמים, ודמה לך (במהירות הבריחה) לצבי ואיל ברוך הלוי עפשטיין פינסק, סיון תרפ"ט.