גשמי ברכה קיט
Gishmei Brachah 119 · גשמי ברכה · free full Hebrew text
Open in the reader →או חשו שאביו שמר ה"ד, לכן קנאו בו. ויתפרש, ואביו שמר אה"ד, ועל כן ויקנאו בו אחיו: צד 9. סוף ד"ה ועוד י"ל. "כרחם אב על בנו יתידו כאמור" אולי יש להוסיף זה בדעתי' דר' יוסי ברה"ש ט"ז א', אדם נדון בכל יום, ובגמרא פרשו רק מקורו ולא טעמו, וי"ל, דזהו מאהבה שיקבל פני המקום בכל יום, וכמש"כ הדר"ג נ"י, וברש"י שם כתב אדם נדון בכ"י ויתפלל שידונו אותו לזכות וזהו כמש"כ: צד 11. ד"ה ועי"ל האשה נבראת להיות עוזרת וכו'. יותר מפורש זה בסנהדרין ל"ט א', באדה"ר, נטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו: צד 12 ד"ה הראיני חרותים בפניו וכו' וכמש"כ בישעי' ג' הכרת פניו ענתה בו, (קהלת ח' א') חכמת אדם תאיר פניו ועז פנים ישונא, ובתלמוד חזותו מוכיח עליו: שם ד"ה וזה אחר כתלנו, אחורי העמוד. יתכן שהוא ע"ד הלש שון אזנים לכותל ור"ל, אעפ"י שמתפלל אדם אחורי הכותל, אעפ"י כן ישמע ה' וכמש"כ ואזניו אל שועתם. ורש"י בברכות ח' ב' כתב אזנים לכותל בשם אמרי אינשי, ולפלא שהוא במ"ר פ' אמור ובמ"ר קהלת. צד 13. ד"ה על ושמואל שוכב וגו'. ע' קדושין ע"ח ב', נר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו: שם. שם צריכים בערב' קומי רוני בלילה, ומתבאר בתמיד ל"ב ב'. צד 15 בתוכנו ממוצע בתוכנו וכו', וכן תרג"א בפ' בראשית בתוך הגן (ב' ט' וג' ג') במציעות גינתא, ובירושלמי ריש ברכות משמע דבתוך נקרא כמו בתוך, ובסדר התפלה דר"ה והם בתוך יעברון. ובתשובות מהרי"ל ח"ג סימן ה' מביא בשם גדול אחד שהי' נזהר בגט על תנאי מלומר אם לא אבא בתוך י"ב חודש, משום דתוך הוי כמו אמצע, ומשמע בשש חדשים. ואני מצטער מאוד על הטור ושו"ע אהע"ז סימן קמ"ד ס"א בהביאם ענין הגמרא בתנאים שהובא בכ"מ אם לא אבא עד שלשים יום, העתיקו הם אם לא אבא בתוך שלשים יום, וזה נ"מ גדולה בעיקר התנאי דמשמע באמצע השלשים, דהיינו בט"ו ולא אדע מה דחקם לשנות מלשון הגמ' שבכמה מקומות. והנה יש לי עוד דברים בזה, ואכ"מ: שם. ד"ה ובפנים המתיחסין אחרי ישראל אביהם". לדעתי הכונה משום דשם ישראל מורה על המצוינים וגדולי העם, ושם יעקב על המון העם, כמבואר כ"פ בזוה"ק צד 16 שורה א' דהול"ל ילד זה. מתבאר מדרשת הגמ' זה נופל ואין אחר נופל דהדיוק הוא מלשון שזה דהול"ל מילדי העברים הוא: שם ד"ה כלם "אדם עשוק". וכן ועצור ועזוב, בך בטוח (ישעי' כ"ו) ת' בוטח, ובתלמוד רכוב ומנהיג ת' רוכב. ויתפרש לפי"ז במשלי (י"ד) ברוב עם הדרת מלך ובאפס עם מחתת רזון, וטרחו המפרשים, וי"ל שהוא תחת רוזן, ונרדף עם שם מלך. שמעו מלכים האזינו רוזנים (שופטים ה'). וגם י"ל שע"ד זה דרשו ויוסף הורד מצרימה, אל תקרא הורד אלא הוריד: