גשמי ברכה קיח

לישנא בישא, דהוי כמו בפני רבים. וכן מחאה בפני שלשה (ב"ב) דהוי כמו רבים ויתודע הדבר: צד 28 ד"ה. בקש. לא תכירו "עפ"י הכרת פנים" כך פרשתי גם אני, והוספתי לפרש עפ"י זה את הפ' במשלי גם הכר פנים במשפט לא טוב, ואם הכונה נשיאת פנים לא שייך לשון רכה. לא טוב", כי עון גדול הוא, ותו, מה הוסיף על ד"ת לא תכירו פנים במשפט. אך הכונה דאעפ"י שמעיקר הדין רשאי הדיין לפסוק עפ"י הכרתו בפני הבע"ד (רמב"ם פ' כ"ד מסנהדרין וחו"מ סימן ט"ו), אעפ"י כן "לא טוב" (כלומר, אין ראוי) לנהוג כן, אך דרוש לחתך הדין עפ"י ראי' ברורה וניכרת לכל: ברוך הלוי עפשטיין מפינסק. הערות לספר מגלת ספר לשה"ש. צד 2 בהערה בספרי תורה תמימה מה בראשית ב' ג') בבאור אות ה' הארכתי לבאר דשבת מחויב בשמחה, ולפי הנחת כהדר"ג י"ל דזה מטעם להוציא מלב הטועים: שם. ד"ה שיר. בענין מקרא השם נביא לשלמה, יש להוסיף מיומא (ל"ז א'), זכר צדיק לברכה אמר להם נביא לישראל וכו' ויעו"ש בהג' מהר"צ חיות. צד 4 ד"ה מנשיקות. "הו, כנוי להבורא ית' וכו' וכו'". מקודם לכל הרמזים אפשר להביא מישעיה (מ"ב) אני ה' הוא שמי. ומסוכה ב' א', אני והו הושיעה נא, שפירושו, לדעתי, שם אדנ"י ושם הוי"ה. ובאו השמות בהבלעה, מפני שבאים כאן שלא במקום וזמן תפלה: וע"ד זה יתפרש בנקל המאמר אם אני כאן הכל כאן וכו', וכן אם אין אני לי, שפירושו אם אדנ"י כאן, וכן אם אין אדנ"י לי (ורבים נתקשו במאמרים אלה): צד ח. בד"ה אל תראוני. "שהפנים מושחרים מחמת התעניות יש להוסיף: וכן מצינו שהפנים מושחרים מחמת מרירות הדבר, בפסחים ל"ט א', כל ירק מר פניו מכסיפים, והיינו שחורים, כמש"כ רש"י בשבת ל"ד ב', הכסיף השחיר: שם בסוף "ולבסוף התליע". יש להוסיף: וכן שם וישם את הים לחרבה ויבקעו המים, ובאמת הבקיעה היתה מקודם ואח"כ החרבה, וכן בפ' בהעלתך וח' ט"ו) ואח"כ יבאו הלוים לעבוד וטהרת אותם, ובאמת הטהרה קודם העבודה. וע' רש"י חקת (י"ט ז'). וכן בישעיה (ס"ד ב') הן אתה קצפת ונחטא, שפירושו יען כי חטאנו קצפת. וכן באיוב (י"ד י') וגבר ימות ויחלש, ובאמת החלישות קודמת למיתה: ועפי"ז פרשתי בר"פ וישב, ויקנאו בו אחיו ואביו שמר אה"ד, ולכאורה למה קנאו, והלא אביהם גער בו ובחלומו בבטול גמור, אך מפני שראו