גשמי ברכה קג

הדעת נוטה שנכון להדיח ג' פעמים כמש"כ התוס' בע"ז שם, דבהדחה שלישית נפלט הכל, לכן אפשר ללמוד זה ממי שהוא. וכמו כן אנו למדין דבר ישר ורצוי מלבן שאשר מלא שבוע זאת וגו', ולמדין אנו מזה שאין מערבין שמחה בשמחה (ירוש' מו"ק פ"א ה"ז), וכן אנו מצרפין בספיקא דדינא את דבריו שאמר לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה (ע' תוס' קדושין (נ"ב א', ד"ה והלכתא). ובעת שנלוה את החתן לכסות ראש הכלה אנו מברכין אותה בלשון אחותנו את היי לאלפי רבבה, וזה מלשון לבן ובתואל פ' חיי'. והן ואין לך גדול ברשעות ובשקר מבלעם, ובכ"ז אנו פותחים יום יום את תפלתנו בלשונו הוא: מה טבו אהליך יעקב וגו', ובתפלת מוסף לרה"ש אנו מזכירין דבריו לא הביט און ביעקב וגו'. ומלשונו שאמר ודם חללים ישתה (פ' בלק, כ"ג כ"ד) אנו למדין כמה דינים (ע' חולין ל"ו א' ונדה י"ט ב' ונ"ה ב'). וע"ע בפסחים צ"ה א' וברמב"ם סוף פ' י"ז מקדוש החודש. **(ועפ"י הנחה זו דדבר טוב צריך לקבל מכל אדם שהוא, עפי"ז פרשתי במס' מו"ק כ"ח ב', בענין דרכן של הנשים המקוננות לעורר קינה והספד על המת, אמר רבא, נשי דשכנציב (שם עיר) אמרין הכי (לעורר קינה), וי לאזלא וכו', ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרין הכי וכו', ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרין הכי וכו', וכה חשיב רבא שבעה מאמרים של קינה שהיו הנשים דעיר שכנציב אומרות לפני המת. ולא נתבאר, מה ראה רבא להביא כל דברי הנשים האלה, והן לא דברי חכמים הם, שיקבעו כל דבריהם במלואם בתלמוד, ואך שיחות נשים ומשלים קלים הם: אך י"ל, כי מבואר בפסחים קי"ב ב' שרבינו הקדוש צוה לבניו ש לא ידורו בעיר שכנציב, מפני שאנשיה לצים הם, ומשכי אחרייהו בליצנותם ובא רבא כאן לאשמעינן, כי אעפ"י שבכלל לצים הם, אעפ"י כן את הדבר הטוב שבהם אנו צריכים לקבל. ועל זה מביא כמה מדבריהם הראוים להשמע ולהתקבל:)** (טו) והעיר שושן נבוכה. הרי זה מקרא קצר, תחת ויהודי עיר שושן נבכו, כי הן לא כל גרי העיר (מאומות העולם) היו נבוכים. וכן צריך לפרש להלן (ח' ט"ו) בפסוק והעיר שושן צהלה ושמחה. והרבה מקראות קצרות יש, וכמו בפ' משפטים ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו, תחת - ונקרב בעל הבית אל האלהים ונשבע אם לא שלח ידו, ובפרשת בהר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, תחת והיתה תבואת שבת הארץ. ובמבוא לספרנו מקור ברוך פרק ג' סעיף ג' הבאנו יותר ממאה דוגמאות ממקראות קצרים: ד. (ד) ותתחלחל המלכה. במגילה (ט"ו א') מהו ותתחלחל, אמר רב, שפרסה נדה. - דריש ותתחלחל משרש חול (חיל ורעדה), וככל מלות כפולות מורה על תוקף הדבר, וכמו שדרשו בתו"כ