גשמי ברכה י

וכאן אמרו באגדות, ששני הבנים אלו מחלון וכליון, היו שוים בעצה ללכת ממקומם, מבית לחם יהודה, ועל זה בא להורות המספר "שני" כפי שבארנו למדי:

אפרתים. במדרש, מהו אפרתים, רבי יהושע בן לוי אומר, פלטיאנים, ורבי יהודה ב"ר נחמיה אומר, אבגניסתים. הנה שניהם מורים, כי השם אפרתים הוא תואר לנכבד וחשוב. ויתכן, דדרשו את שם אפרתים בפזור אותיותיו לשם פרתמים, בקירוב, שהוא תואר לשרים ואצילים, כמו באסתר (א') הפרתמים ושרי המדינות, ולאחרונה עבר השם גם לראשי שרי יהודה כנראה מדניאל (א' ג') מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים. ודרשות אגדיות עפ"י פזור אותיות, להקדים ולאחר, הוא חזון נפרץ באגדות, כמו בעירובין (נ"ד ב') על הפסוק במשלי ומודע לבינה תקרא דרשו כמו ומועד לבינה, ובפסחים (פ"ז א') דרשו הפסוק בשופטים (ה') צדקת פרזונו כמו פזרונו, ובמ"ר איכה דרשו הלשון בין המצרים (א' ג') כמו צהרים, והשם תלפיות (שה"ש ח') דרשו תל יפות, ובפ' עקב, מרשית השנה (חסר א'), ודרשו מתשרי השנה, שמונין השנה מתשרי ולא מניסן, והרבה כהנה. ואלה החכמים במדרש כאן מחולקים רק בערך מעלת הכבוד, ריב"ל אומר, פלטיני, והא שם התואר ליוצא ונכנס לפלטרין של מלך, כי השם פלטיני ענינו היכל אדיר ויפה, וכמו בב"ר ר"פ בראשית, מלך בו"ד בונה פלטרין, ובסנהדרין (כ' א') בדיני המלך, מת לו מת אינו יוצא מפלטרין שלו, ועוד בכ"מ. ורבי יהודה ב"ר נחמיה אומר לפרש שם אפרתים - אבגניסתים, והיא מלה יונית, והוראתה מיוחסים ואנשי מעלה. ולא נתבאר על איזה סמך דריש זה. ואולי הוא, משום דבש"א (א' א') כתיב ויהי איש אחד מן הרמתים צופים וגו' אפרתי, ומפרש, מן הרמתים צופים, שהי' מן האנשים היושבים ברמה שהיו צופים, כלומר נביאים, כמו צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג'), והקמתי עליכם צופים (ירמיה ו') כי היושב ברמה נקרא רמתי, כמו היושב בירושלם נקרא ירושלמי, וברבים רמתים:

וכסמך ראי' לדעתו של ריב"ל, דאפרתי מובנו פלטיני, בן פלטין, מהוראת היכל וארמון, נראה להביא ממס' כתובות (ק"ג א'), דמשמשו של רבי הי' נקרא אפרתי, וידוע, דרבי הי' חי חיי שררות עושר וכבוד (ע' ברכות נ"ז ב', שהנהגת ביתו היתה מכוונת להנהגת אנטונינוס המלך), וביתו הי' מין פלטין, ועל כי משמשו זה הי' בן בית פלטין זה, הי' מכונה אפרתי, שהוא שם נרדף עם בן פלטין, וכדרשתו של ריב"ל:

ואמנם לבד דרשות החכמים במ"ר, אפשר לפרש השם אפרתים שבפסוק שלפנינו על שם העיר אפרת, כמבואר בכמה מקומות במקרא, לבוא אפרתה (פ' וישלח), האפרתי אתה (שופטים י"ב), שמענוה באפרתה (תהלים קל"ב) ובסוף מגילה זו (ד' י"א) ועשה חיל באפרתה. ויש סמוכים לזה, שתואר אפרתים הוא על שם העיר, שכן העיר הזאת נקראת גם בית לחם, בפ' וישלח, בדרך אפרתה היא בית לחם, וכן במיכה (ה') ואתה בית לחם אפרתה, ואחרי שיצאו כאן מבית לחם יהודה, תאר אותם הכתוב על שם עירם בשמה השני, אפרתים. ויתכן, כי במכוון נקראת עיר זו בשם כפול בית לחם אפרתה כדי להבדילה משם עוד עיר בית לחם אשר בגבול זבולן, כמבואר ביהושע (י"ט ט"ו):