גנת ביתן פב

סימן כ

דובר בספיקת הגרעק"א ויפלפל בסוגיא דסנהדרין (דף מא)

הגרעק"א בדו"ח כתובות (דף מ) כתב וז"ל מסתפקא בנשא חייבי לאוין למ"ד קדושין תופסין בח"ל והוציא עלי' שם רע דאינו יכול לקיים ולו תהיה לאשה אם אינו פטור מעונש מאה כסף כמו בקנס דאונס ומפתה לר"ש בן מנסיא כיון דאינו יכול לקיים ולו תהיה לאשה פטור מקנס ולדידן דמחייבינן הוא מכח ריבויא אבל במוציא שם רע דליכא ריבויא י"ל דפטור מקנס ולא מצאתי עדיין גילוי לדין זה יעו"ש. ונראה לפשוט ספיקת הגאון זצ"ל מסנהדרין (דף מא) דאמר רב חנן עדי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולין לאמור לאוסרה על בעלה באנו ומוקי באשה חברה אליבא דר"י ב"ר יהודה דאמר חבר אי"צ התראה ופריך אלא אשה חברה דקיי"ל דמיקטלא היכי משכחת לה אליבא דריב"י ומשני שזינתה וחזרה וזינתה ומכבר הקשיתי מאי פריך אשה חברה דקיי"ל דמיקטלא היכי משכחת לה והיינו כיון דהעדים אינן נהרגין כשהוזמו איהי אינה נהרגת משום דהוי עדות שאי אתה יכול להזימה הא משכחת באשת כהן חברה דמיקטלא שפיר דהעדים שהוזמו ג"כ נהרגין דבזה ליכא למימר דלאוסרה על בעלה באנו דאשת כהן מיתסרא לבעלה אף כשנאנסה ומדהעידו שזינתה ברצון בוודאי באו להורגה. ומצאתי שהקשו כן האחרונים

ונראה עפ"י דברי האו"ת (סי' לח) שביאר דברי הגמרא דפריך אלא אשה חברה דקיי"ל דמיקטלא לר"י ב"ר יהודה היכי משכחת לה והאיך מצינו באמת לריב"י דמיקטלא אשה חברה הא י"ל דאה"נ לריב"י דס"ל דחבר א"צ התראה לא מיקטלא אשה חברה משום דהוי עדות שאאי"ל דהעדים שהוזמו אין נהרגין שיכולים לומר לאוסרה על בעלה באנו ופי' האו"ת דהגמרא מקשי על רב פפא דמוקי בסנהדרין (דף ח) המתני' מוציא ש"ר ר"מ אומר בג' וחכ"א בכ"ג דמיירי באשה חברה ובהא פליגי דחכמים סברי כריב"י דחבר א"צ התראה ומיקטלא ומש"ה בעי כ"ג ור"מ ס"ל כרבנן דבלי התראה לא מיקטלא אף חברה וליכא דין מיתה וסגי בג' וע"ז פריך הגמרא בסנהדרין (דף מא שם) האיך מיקטלא לריב"י אשה חברה הא הוי עדות שאאי"ל דהעדים שהוזמו אין נהרגין ומתוך שהעדים אינן נהרגין איהי אינה נהרגת יעו"ש ובתוס' (דף ח) שם ד"ה מוש"ר פי' שבמתני' דפליגי ר"מ ורבנן אם בעי כ"ג מיירי לענין מאה בסף שהאב תובע לבעל שהוציא ש"ר תובע האב בעדי הכחשה לעדי הבעל דמחייב הבעל במאה כסף דחכמים ס"ל כריב"י דחבר א"צ התראה ואיכא דין מיתה דאם יבואו עדים שזינתה תתחייב מיתה מש"ה בעי כ"ג ור"מ ס"ל כרבנן דליכא דין מיתה וכיון דהמתני' מיירי שהאב תובע לבעל מאה כסף א"כ מוכח שפיר דלא מיירי באשת כהן דהא בכתובות (דף ט) איתא האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו ומוקי התם באשת כהן משום דאיכא רק חדא ספיקא ואסורה עליו ובמוש"ר שהבעל טוען פ"פ מצאתי א"כ אף שהוזמו העדים של הבעל שהעידו על הזנות אבל מ"מ נאמן בעצמו לאוסרה עליו וכיון דלא קרינן ולו תהיה לאשה דהא אסורה עליו בשביל הודאותו וחתיכא דאיסורא דפ"פ מצאתי דאסורה עליו באשת כהן א"כ ליכא מאה כסף והמתני' מיירי שהאב תובע מהבעל מאה כסף בעדי הכחשה כמ"ש בתוס' א"כ לא מצי מיירי באשת כהן דליכא קנס אם נימא דמוש"ר דמי לאונס ומפתה דהיכי שלא קרינן ולו תהיה לאשה ליכא קנס וכספיקת הגרעק"א. ולפי"ז מוכח דבש"ס (דף ח) דמוקי רב פפא המתני' דמוש"ר דלריב"י מיקטלא אשה חברה מיירי באשת ישראל דאיכא מאה כסף ושפיר פריך הגמ' (בדף מא) שם אלא אשה חברה דקיי"ל דמיקטלא היכי משכחת לה דהא הוי עדות שאאי"ל דעדים שהוזמו יכולים לאמר שפיר לאוסרה על בעלה באנו ומיושב שפיר קו' האחרונים והרי מוכח דמוש"ר היכי דלא קרינן ולו תהיה לאשה ליכא קנס. שוב ראיתי דאיך לתרץ בזה קו' האחרונים אף אם נימא דמוש"ר דמי לאונס ומפתה והיכי דלא קרינן ולו תהיה לאשה ליכא קנס מאה כסף חדא די"ל שפיר דרב פפא דמוקי המתני' דפליגי ר"מ ורבנן מוש"ר בג' או בכ"ג דפליגי אם חבר צריך התראה מיירי שפיר גם באשת כהן וליכא למימר דבאשת כהן ליכא מאה כסף משום דלא קרינן ולו תהיה לאשה דאיהו עביד אנפשי' חתיכא דאיסורא דבאשת כהן האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו דז"א דמ"מ קרינן ולו תהיה לאשה משום דאתי עשה ודחי ל"ת דבתו"י בכתובות (דף מ) בהא דתנן נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבוא בקהל אינו רשאי לקיימה פריך ניתי עשה ולידחי ל"ת ומשני דאי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל ופי' בתו"י דלגבי דידה ליכא עשה דאי אמרה לא בעינא ואין לה לעבור על הל"ת דאיהי מוזהרת כמותו דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה משום עשה דידי' יעו"ש וזה שייך דווקא גבי נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבוא בקהל דאיהי מוזהרת כמותו אבל הכא באשת כהן דהאיסור משום דעביד אנפשי' חתיכא דאיסורא שאמר פ"פ מצאתי והוה באשת כהן ספיקא דאורייתא אבל איהי שמכחשת אותו שלא זינתה כלל ליכא עליה איסורא וכיון דהאיסור אינו רק עליו ולגבי דידי' י"ל שפיר דאתי עשה ולו תהיה לאשה ודחי ל"ת איסור ספק סוטה דאסורה עליו משום דעביד אנפשי' חתיכה דאיסורא וכיון דקרינן שפיר ולו תהיה לאשה איכא קנס מאה כסף ומצי מיירי גם באשת כהן וא"כ הדר קשה בסנהדרין (דף מא) דמאי פריך אלא אשה חברה דקיי"ל דמיקטלא לריב"י היכי משכחת לה הא הוי עדות שאאי"ל דהא משכחת באשת כהן דלא שייך לאוסרה על בעלה באנו וכמשה"ק האחרונים וגם לפי' האו"ת דקאי על האוקימתא דרב פפא (בדף ח) מצי ג"כ מיירי באשת כהן דאיכא שפיר קנס דקרינן ולו תהיה לאשה וכמ"ש ואף לפי' הר"ן בכתובות (דף מ) בהא דקאמר היא אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל דהעשה דקיל דאפשר למידחי' אינו דוחה ל"ת יעו"ש י"ל דזה דווקא באיסור ערלה שהל"ת אלים דאי אפשר למידחי' והעשה קיל דאפשר למידחי' אין עשה דקיל דוחה ל"ת דאלים אבל באשת כהן דעיקר האיסור הוא רק משום דאיהו עביד אנפשי' חתיכא דאיסורא דאפשר למידחי הל"ת דאם חזר בו ונתן אמתלא לדבריו מהימן וא"כ דגם הל"ת אפשר למידחי א"כ דמי העשה להל"ת וכה"ג שפיר עשה דוחה ל"ת ואכתי ידחה עשה ולו תהיה לאשה ספק סוטה דאשת כהן משום חתיכה דאיסורא דידה וא"כ דקרינן ולו תהיה לאשה איכא קנס מאה כסף ושפיר מצי מיירי אוקימתא דרב פפא (דף ח שם) באשת כהן. שוב ראיתי דז"א דבפי' דברי הר"ן כתובות שם דעשה דאפשר למידחי' אינו דוחה ל"ת נראה פשוט דהוא משום שיש יותר לדחות העשה כדי שלא ידחה העשה את הל"ת וכופין האשה עד שתאמר לא בעינא וליכא לעשה כלל אבל אינו משום קילותא דעשה נגע בה וא"כ אף שהיכי שהל"ת ג"כ קיל דאפשר למידחי' מ"מ כיון שעכשיו יש עשה ול"ת והעשה יש למידחי' אמרינן שמוטב לדחות גוף העשה כגון שתאמר לא בעינא ולא דוחה העשה לל"ת ובאשת כהן דאסורה עליו משום חתיכא דאיסורא לא קרינן ולו תהיה לאשה ליכא מאה כסף וכספיקת הגרעק"א ומיושב שפיר קו' האחרונים: ומה"ט כתבתי לחכם אחד שאמר בטעם המהרש"ל סוטה (דף לח) תד"ה כל שפי' הירושלמי שמובא בתוס' שם הביאו לידי ואלקה אותו דהיינו הביאו לידי כהן שמטמא לנשיאת כפים ולכאורה קשה הא עשה דנשיאת כפים דוחה ל"ת דטומאה ואף דבטומאה איכא עשה ול"ת מ"מ קשה לשיטת הריב"א חולין (דף קמא) דהעשה דותה הל"ת שעם העשה ולא לקי עלה ואמר הטעם דדמי עשה של נשיאת כפים כמו עשה של ולו תהיה לאשה דאפשר למידחי' וכמ"ש הר"ן וה"ה בעשה דנשיאת כפים אפשר למדחי' שאם לא אמרו לכהן עלה אינו מחויב בעשה של נשיאת כפים ובאמת זה