גנת ביתן פא

אמרו דהא דחוששין להחמיר שלא נסמוך אחזקה דרבא אינו אלא מדרבנן בעלמא וכמו שכתב הנודע ביהודה שם ולגבי דרבנן הא ניקנית לו בביאת בן תשעה ורק בדיקה בעי לענין גירושין שמא עדיין הוא קטן בשעת הגירושין ולא מהני לפטור אותה מקנינו ומיושב שפיר הסוגיא דבבא בתרא שם גם לשיטת תוס' קדושין (דף יט) דביאת בן תשעה קונה ביבמה רק מדבריהם. אחר זמן מצאתי בעזרת השם בספר בית מאיר אבן העזר סימן קסז שהעיר קצת מסוגיא זו על שיטת תוס' קידושין שם וכתב לפרש דיש לומר דבודקין לגירושין דקאמר לא נצרכא אלא לייבם היינו דבודקין בשעת הביאה וכיון דנצרך הבדיקה לענין גירושין משום הכי קרי לה בודקין לגירושין יעוין שם. וזה דחיק טובא הא בקדושין נצרך גם כן הבדיקה לענין גירושין ומכל מקום קאמר בודקין לקדושין והנכון כמו שכתבתי ליישב הסוגיא גם לשיטת התוספות בקדושין (דף יט) שם

ובענין זה ראיתי מה שהקשה הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל בנדה (דף מח ע"ב) תד"ה איבעית אימא בהא דאיתא שם נאמנת אשה להחמיר אבל לא להקל כיצד נאמנת לומר גדולה שלא תמאן קטנה שלא תחלוץ והקשו בתוס' למאי צריך לנאמנות האשה שגדולה היא שלא תמאן הא בלאו הכי לא ממאנת ותירצו דאפשר דנפקא מינה אם בדקו אנשים אחר בדיקת הנשים ולא מצאו שערות ואי לאו בדיקת הנשים שבדקו אותה ונמצאת גדולה היתה ממאנת שפיר דאפילו למאן דאמר חוששין שמא נשרו היינו דווקא לאחר הפרק ולרבי יהודה משום חזקה דרבא אין חוששין שמא נשרו וממאנת ובשביל שאמרו הנשים שהי' שתי שערות נאמנת שלא תמאן עוד הקשו בנאמנת אשה לאמר קטנה היא שלא תחלוץ בלאו הכי אינה חולצת דבודקין לחליצה ואי שבדקו לה אנשים ומצאו שערות האיך נאמנת לומר קטנה היא ותירצו דנאמנת האשה לומר שאותן השערות שמצאו האנשים היא קודם הפרק ושומא הם יעוין שם ועל זה הקשה הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל דלמאי הוצרכו לתירוצם קמא בהא דנאמנת אשה לומר גדולה שלא תמאן דמיירי שבדקו אותה אנשים ולא מצאו שערות ומשום דליכא חזקה דרבא בתוך הפרק הא בפשוטו ניחא כיון דליכא חזקה דרבא ממאנת אף בלא בדקו אותה כלל דהא דקאמר בנדה (דף מה) שם דאחר שהגיעה לכלל שנותי' אינה ממאנת הוא רק משום חזקה דרבא אבל בלא חזקה דרבא תוכל שפיר למאן בלא בדיקה ומשום הכי ניחא שפיר הא דקתני נאמנת אשה להחמיר שלא תמאן והא דקתני נאמנת שהיא קטנה שלא תחלוץ מתוקם שבדקו אנשים ומצאו שערות נאמנת אשה שהיו הסימנים מקודם הפרק והוי שומא בעלמא יעוין שם בגליון הש"ס שם שהניח בתימה

ולי נראה דלא קשה מידי דהא דקאמר הש"ס בנדה (דף מה) שם כי קאמר חזקה דרבא למיאון אבל לחליצה בעי בדיקה היינו דמן התורה היא בחזקת גדולה ועל כן לא תמאן ורק מדרבנן חוששין לחליצה שלא תחלוץ בלי בדיקה ויש לומר דלא דמי היכי דמיבדקו ולא אשכחו להיכי שלא בדקו כלל דבדקו ולא אשכחו מן התורה היא בחזקת קטנה גמורה ורק למאן דאמר דחוששין שמא נשרו סבירא ליה דמדבריהם חששו משום חזקה דרבא דכיון שהגיעה לכלל שנותי' יש לחוש לסימנים ואף שבדקו ולא אשכחו חוששין שמא נשרו אבל זה רק חשש מדבריהם בעלמא ומשום הכי קאמר בנדה (דף מה) שם דהיכי שהוי ספיקא דאורייתא כגון בקידש בתוך זמן ובעל לאחר זמן דשמא בשעת הביאה הביאה סימנים והוו קדושין גמורים חששו שלא תמאן אף בבדקו ולא אשכחו אבל בספיקא דרבנן גרידא כגון בקידש ולא בעל כל הזמן לכולי עלמא אין חוששין שמא נשרו ובבדקו ולא אשכחו הוי קטנה גמורה ולפי זה שפיר כתבו תוספות נדה (דף מח) שם דהיכי שליכא חזקה דרבא כגון בתוך הפרק או לרבי שמעון דלית ליה חזקה דרבא בבדקו ולא אשכחו אין חוששין כלל שמא נשרו אפילו מדבריהם דעיקר דסבירא ליה שחוששין שמא נשרו הוא רק משים דהחזקה של בדיקה איתרע משום חזקה דרבא ויש לחוש מדבריהם שמא נשרו ולא תמאן אבל בלא בדקו כלל דהיכי דאיכא חזקה דרבא הא גדולה מן התירה וכמו שכתב הנודע ביהודה (מהדורא קמא חלק אבן העזר סימן סא) והא דבעי בדיקה לחליצה אינו אלא שמדבריהם חששו במקום דאיכא לברורי ויש לומר דגם היכי שליכא חזקה דרבא על כל פנים ספיקא איכא דחזקת קטנות לא חשוב חזקה משום חזקה העשוי' להשתנות וכמו שכתבו המפרשים ולעולם אינה ממאנת היכי דקידש בתוך זמן ובעל לאחר זמן דהוי ספיקא דאורייתא שמא היא גדולה והש"ס נדה (דף מה) דקאמר חזקה דרבא שלא תמאן יש לומר בקידש ולא בעל כל הזמן דהוי רק ספיקא דרבנן דאין לחוש שמא היא גדולה דספק דרבנן להקל ומשום הכי הוצרך חזקה דרבא שלא תמאן דהיכי דאיכא חזקה דרבא היא בחזקת גדולה מן התורה וכמו שכתב הנודע ביהודה אבל היכי דאיכא ספיקא דאורייתא יש לומר שפיר שגם היכי דליכא חזקה דרבא או למאן דלית ליה חזקה דרבא כלל מכל מקום מידי ספק שהיא גדולה והביאה סימנים לא יצאה ואינה ממאנת במקום ספיקא דאורייתא שבעל לאחר זמן דחזקת קטנות ליכא משום שעשוי' להשתנות וכמו שכתבתי ומשום הכי ניחא שפיר דהוצרכו תוס' נדה (דף מח) שם דהא שנאמנת אשה שלא תמאן מיירי דווקא היכי שבדקו אותה אנשים ולא אשכחו דכהאי גוונא בלי חזקה דרבא ממאנת שפיר דהא בדקו ולא מצאו ואין לחוש שמא נשרו היכי דליכא חזקה דרבא ורק בשביל הנשים נאמנות שלא תמאן אבל היכי שלא בדקו אותה כלל יש לומר דגם בלא האשה שמעידה שגדולה היא שלא תמאן אינה ממאנת משום ספיקא שמא היא גדולה אף היכא דליכא חזקה דרבא במקום שיש ספק דאורייתא וכמו שכתבתי דעל כל פנים מידי ספיקא לא נפקא ולא נצרך החזקה דרבא אלא לענין שמן התורה היא גדולה גמורה וכמו שכתב הנודע ביהודה שם והיכא דאיכא רק ספק דרבנן כגון שלא בעל כל הזמן דכהאי גוונא אין לספק שמא היא גדולה שלא תמאן דספק דרבנן להקל ורק משום חזקה דרבא אמרינן שלא תמאן אבל במקום ספק דאורייתא גם בלא בדיקה ובלי חזקה דרבא אינה ממאנת בשביל ספק גדולה וכמו שכתבתי

ואפשר דסבירא ליה להגאון רבי עקיבא איגר ז"ל דחזקה דרבא שלא תמאן אינו רק מדרבנן בעלמא ומשום הכי סבירא ליה דהיינו דליכא חזקה דרבא כגון בתוך הפרק או לרבי שמעון דלית ליה חזקה דרבא ממאנת שפיר ואין חוששין אף מדרבנן שלא תמאן ומשום הכי הקשה והניח בתימא בדברי התוספות נדה שם אבל לפי מה שכתבתי בשם הנודע ביהודה שם דהיכי שאיכא חזקה דרבא בלא בדקו כלל היא מן התורה בחזקת גדולה ואינה חולצת רק משום דאיכא לברורי יעוין שם אם כן שפיר יש לומר דגם בלא חזקה דרבא אינה ממאנת מדרבנן וכמו שכתבתי וניחא שפיר קושית הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל: