גנת ביתן פ

הש"ס הוא משום דאיכא ממה נפשך וכמו שכתבו בתוס' ומאי משני לא נצרכה אלא ליבום וכדתנן כו' דהא אכתי תיקשי דאיכא ממה נפשך ולא בעי בדיקה לגירושין וליכא למימר דבעי בדיקה לגירושין ביבם היינו שבא עליה משהגדיל ובהגט שנותן נפטרת גם מזיקתו וכדאיתא בש"ס נדה (דף מה) לכשיגדיל יבעול ונותן גט וברש"י שם דאין צריך חליצה דכיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר ואם כן בעי בדיקה אם הוא גדול שהביא שתי שערות דמהני הגט שנותן להפקיע הביאה והזיקה ואין לאמר מה נפשך אם עכשיו הוא קטן אם כן בשעת הביאה שבא על יבמתו היה גם כן קטן ולא ניקנית לו מן התורה להסוברים דבן תשעה אינו קונה יבמה מן התורה דזה אינו דכיון שלא ניקנית לו מן התורה אם כן בעי חליצה מן התורה ובעי בדיקה להגירושין שהוא גדול שנפטרת בהגט לזיקתו ולא בעי חליצה אבל באמת אכתי תיקשי דאם נימא דבעי בדיקה לגירושין לענין שנפטרת בהגט לזיקתו מהחליצה דמאי מהני הבדיקה דאף שעכשיו הוא גדול שהביא שתי שערות שמא בשעת הביאה היה קטן שלא הביא שתי שערות דהא לא היה בדיקה בשעת הביאה שבא היבם משהגדיל ואם כן לא ניקנית לו מן התורה ולא נפקעת הזיקה לענין חליצה וקשה טובא להסוברים דבן תשעה אינו קונה מן התורה ליישב הא דמשני הש"ס בבא בתרא שם לא נצרכה אלא לענין יבום דבדקינן לגירושין אלא וודאי מוכח מזה כשיטת הסוברים דבן תשעה קונה ביבמה מן התורה משני שפיר הא דקאמר לא נצרכא אלא ליבום היינו דמיירי שבא עליה משהגדיל או שלא בא עליה גם משהגדיל דסוף סוף בעי מן התורה גט לביאתו דמן התורה קנה לה היבם גם שהיה קטן ואם כן בעי גירושין גם שהיה קטן בשעת הביאה משום הכי בעי בדיקה לגירושין אם הוא גדול שהביא שתי שערות דמהני הגט שמגרשה להפקיע הקנין שניקנית לו מן התורה אף שהיה קטן בשעת הביאה ומוכח שפיר מסוגיא זו כהסוברים דבן תשעה קונה יבמה מן התורה

וליישב שיטת הסוברים דבן תשעה אינו קונה בביאה ביבמה מן התורה שלא תיקשי מסוגיא דב"ב שם נתיישבתי דיש לומר בשני אופנים חדא יש לומר דמיירי שבא עליה משהגדיל והא דקאמר שם לא נצרכה אלא ליבום וכדתנן בן תשעה שבא על יבמתו קנאה ואינו נותן גט עד שיגדיל היינו כדמפרש בנדה (דף מד) דכשיגדיל יבעול ויתן גט וסגי בגט גרידא להפקיע היבום ושריא לשוק בלי חליצה ומשום הכי בעי בדיקה שיהיה מהני הגט לחודא והא דקשה דלהכי לא מהני הבדיקה בשעת הגירושין דגם שעכשיו הוא גדול שמא היה קטן בשעת הביאה שלא הביא עדיין שתי שערות אי נמי עדיין זקוקה לחליצה מן התורה ולא מהני הגט שנותן בגדלותו לפטור אותה מן החליצה דבשעת הביאה לא בדקו אותו אם היה גדול וניקנית לו מן התורה יש לומר דהסוברים דביאת בן תשעה אינו קונה יבמה מן התורה סבירא ליה כשיטת הרא"ש המובא בשו"ע חו"מ (סימן לה סעיף א) דאם שהו מלבודקו זמן רב אחר שהיה לו י"ג שנה ובדקוהו ונמצא לו שתי שערות הוא בחזקת גדול משעה שהיה לו י"ג שנה יעו"ש ואם כן ניחא שפיר דמהני הבדיקה לגירושין דכיון שבא עליה משהגדיל בשנים ונעשה בן י"ג שנה ועכשיו בשעת הגירושין בדקו אותו ונמצא גדול שהביא שתי שערות מחזקינן ליה שגם בשעת הביאה הביא שתי שערות ואם כן נפקע שפיר הזיקה דביאתו דכיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר ומשום הכי מהני שפיר הגט שנותן אחר הבדיקה לגירושין לפטור גם מחליצה וניחא שפיר דבעי בדיקה לגירושין דבלא בדיקה לא סמכינן אחזקה דכיון שהגיע לכלל שנותיו חזקה הביא סימנים דלענין לפטור אותה בהגט בלי חליצה דהוי איסור תורה לא סמכינן אחזקה דרבא ומשום הכי בעי שפיר בדיקה והא דמהני הבדיקה בשעת גירושין ולא חוששין דשמא בשעת הביאה היה קטן שלא הביא שתי שערות ועדיין זקוקה לחליצה דביאת קטן אינו קונה ביבמה מן התורה יש לומר דכיון שבדקינן בשעת גירושין ונמצא גדול שהביא שתי שערות מחזקינן שהביא שתי שערות משעה שהגיע לכלל י"ג שנה ובשעת הביאה היה גם כן גדול וניקנית לו מן התורה ומשום הכי מהני הגט לפוטרה אף מהחליצה ועיין בספר שב שמעתתא מבעל הקצה"ח (ש"ה פ' ט"ז) שהעלה דגם שמואל שסבירא ליה בקדושין (דף עט) קידשה עצמה בעיר וקידשה אביה בדרך דחוששין לקדושי שניהם מכל מקום יש לומר דסבירא ליה סברת הרא"ש ושו"ע שם דבדקו אחר כך ונמצא גדיל דמחזקינן למפרע לגדול יעו"ש אם כן ניחא שפיר בבבא בתרא שם דיש לומר דהכי משני הש"ס שם לשמואל דקאמר דבודקין ולגירושין דלא נצרכא אלא ליבום וכמו שכתב לענין שנפטרת בהגט אף מחליצה שבעל שהגדיל דנותן גט גרידא ומשום הכי בעי בדיקה שהוא גדול שהביא שתי שערות והבדיקה מהני כשיטת הרא"ש דמחזקינן שכבר הוא גדול למפרע משעת הביאה שהגיע לכלל י"ג שנה וכיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דברי ומשום הכי מהני הגט שנותן בגדלות אחר הבדיקה

עוד אפשר לאמר אפילו להחולקים על סברת הרא"ש דלא מחזקינן כיון שעכשיו הוא גדול שהביא שתי שערות הוא גדול למפרע מכל מקום יש לומר שפיר דמהני בדיקה לגירושין דנותן גט ונפטרת מהחליצה היכי שבא עליה כשהגדיל אף דיש לחוש שמא היה בשעת הביאה קטן שלא הביא עדיין שתי שערות ולהסוברים דבן תשעה אינו קונה יבמה מן התורה אם כן עדיין לא נפקע הזיקה מן התורה ולא מהני גט גרידא לפטור אף מהחליצה יש לומר עפ"י מה שהעלה בספר נובי"ק (אהע"ז סימן סא) דחזקה דרבא דקטנה שהגיעה לכלל שנותי' אין צריך בדיקה חזקה הביא סימנים ולפי דמסיק הש"ס נדה (דף מה שם) דזה רק שלא תמאן אבל לא שתחלוץ יעו"ש היינו שמן התורה הוי חזקה אלימתא וראויה היא שתחלוץ דמשום חזקה דרבא מחזקינן לה כגדולה גמורה והא שמסיק הש"ס דלא תחלוץ היינו שמדבריהם חששו לענין חליצה להחמיר יעו"ש ואם כן יש לומר דהכא שבא עליה היבם לכשהגדיל אף שלא בדקו אותו אם הביא שתי שערות מכל מקום מהני הגט שנותן אחר הבדיקה לגירושין וכדאמר בבבא בתרא שם משום דמן התורה בשביל חזקה דרבא דכיון שהגיע בשעת הביאה לכלל שנים שהיה בן י"ג שנה מחזקינן שהביא סימנים וניקנית לו מן התורה ונעשית כאשתו לכל דבר ונפקע הזיקת יבום ורק מדבריהם חששו שלא נסמוך אחזקה דרבא וחוששין שמא הוא קטן שלא הביא שתי שערות כמו שחששו גבי קטנה שלא תחלוץ מדבריהם שמא היא קטנה ולגבי מדבריהם יש הכא קנין מדרבנן דביאת בן תשעה כמאמר שוי' רבנן ונקנית היבמה להקטן מדבריהם אי נמי הכא ממה נפשך נפקע זיקתה ולא בעי חליצה רק גט גרידא דמן התורה יש לסמוך אחזקה דרבא שבשעת ביאה לכלל שנים חזקה שהביא סימנים ואי אזלת בתר דאורייתא הרי מן התורה נקנית לו בקנין גמור ונעשית כאשתו לכל דבר דמן התורה הוא בחזקת גדול גמור ואי אזלת בתר רבנן דחוששין להחמיר דלא סמכינן אחזקה דרבא הא מדרבנן נקנית לו בביאת קטן דכמאמר שוי' רבנן ומשום הכי מהני שפיר הגט שנותן לכשיגדיל ויבדוק אותו שהביא שתי שערות ונותן גט גרידא ונפטרת מן החליצה דהם אמרו והם