גנת ביתן סט

והא ממ"נ אם חשוב המום להיזק ניכר א"כ שנפסלה מאלי' לא יכול לומר הש"ל ואם מיירי במום שאינו ניכר בדוקין שבעין דלא חשוב היזק הניכר א"כ גם בהטיל בה מום בידים פטור דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק. וליכא למימר דחייב כשהטיל בה מום בידים בבהמה קדושה דקיימא לגבי מזבח אע"ג שהוי היזק שאינו ניכר משום דאמרינן התם שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו ויאמר פטור אני וה"ה י"ל בהטיל מום בידים בבהמה קדושה שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטיל מומין בקדשים דזה אינו דהא מוכח מגמרא גיטין שם דרק בהמטמא ומדמע ומנסך דתנן במתני' שם אמרינן למ"ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק שחייב משום שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו אבל לא במידי אחרינא דשם (דף נג) פריך למ"ד היזק שאינו ניכר שמי' היזק מהא דעושה מלאכה בפרת חטאת ובמי חטאת שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ולא פריך גם למ"ד דהיזק שאינו ניכר לאו שמי' היזק דליחייב משום שלא יהא כל אחד ואחד כו' כמו במטמא ומדמע ומנסך דבמזיד חייב משמע בהדי' דהא דאמרו שלא יהא כל אחד ואחד וכו' לא שייך בזה וכמ"ש המהרש"א וא"כ אף בהטיל מום בידים יהא פטור

ונראה דמוכח מדה"ת כמ"ש המל"מ פ"ג מהל' גזילה וז"ל וסבור אני לאמר אף דחלקו בפ' הנזקין בהיזק שאינו ניכר בין שוגג למזיד ובשוגג פטור אף שנעשה בידים היינו דלא אתי לידו בתורת שמירה וגם לא גזלי' אלא הלך וטימא את טהרותיו של חבירו בזה הוא דאמרינן דפטור אבל בגזלן ובשומר שטימא בידים תרומתו של חבירו אף שהי' בשוגג מחייב משום דאלו בעי למיעבד השבה מעליתא וכיון שהזיקו בידים אף שהוי היזק שאינו ניכר לא מצי א"ל הש"ל ע"כ. ולפי"ז ניחא שפיר הא דתנן נפסלה אומר הש"ל דווקא נפסלה אבל בהטיל בה מום בידים חייב משום דגזל ובעי למיעבד השבה מעליותא וכיון שהטיל בה מום בידים אף שהוא היזק שאינו ניכר לא מצי אמר הש"ל וכמ"ש המל"מ דהש"ל לא מצי אמר אלא דאיכא תרתי לטיבותא שיהי' ההיזק שאינו ניכר וגם שההיזק בא ממילא אבל אם עשה בידים היזק שאינו ניכר לא מצי אמר בגזלן ובשומר הש"ל ואפי' שלא אמרינן שלא יהא כל אחד ואחד כו' חייב בעושה בידים היזק אף שאינו ניכר וניחא שפיר דתנן נפסלה מאלי' אבל הטיל בה מום חייב וז"ב. ועפ"י דברי המל"מ ניחא לי דה"ת בגיטין (דף נג) שכתבו בטעמא דשמואל שמנסך ממש פטור משום דמשעת ניסוך קלב"מ חשוב כמו ניסכו אחר ולכאורה אינו מדוקדק דלמאי הוצרכו לומר שחשוב כמו אם ניסכו אחר דגם שחשוב, כמו ניסוך בשוגג נמי פטור דבהיזק שאינו ניכר אינו חייב אלא במזיד משום קנסא שלא יהא כל אחד ואחד כו' אבל בשוגג ליכא קנסא וא"כ יכול לומר הש"ל כתרומה ונטמאת ולפמש"כ המל"מ דבגזלן ושומר לא אמרינן הכי ואף דאין לחייבו אשעת ההיזק כגון שהי' היזק שאינו ניכר ובשוגג דליכא קנסא מ"מ כיון שבידים נעשה ההיזק חייב כיון שנתחייב בהשבה בעי השבה מעליתא וכיון שעשה היזק בידים לא הוי השבה ולא מצי אמר הש"ל ומש"ה גבי מנסך ממש דמכי אגבהה הוא דקני ליה כדר' ירמיה א"כ הוי גזלן על היין ובעי למיעבד השבה מעליותא ואף אם נימא כיון שקלב"מ אשעת ניסוך חשוב כמו ניסוך בשוגג הי' חייב אשעת הגבהה ולא מצי אמר הש"ל דכיון שסוף סוף עשה ההיזק בידים לא דמי לגזל תרומה ונטמאת שנעשה ההיזק ממילא אומר הש"ל אבל לא בהיזק בידים אע"ג שהוא בשוגג ומש"ה דקדקו שפיר התוס' דס"ל לשמואל דמשום שהוי קלב"מ אשעת ניסוך חשוב כמו ניסכו אחר דנעשה ההיזק ממילא ולא בידים דכה"ג מצי אמר אף בגזלן הש"ל וזה נראה נכון כביאור דה"ת ב"ק שם

אולם אכתי תיקשי לרשב"ל דס"ל בכתובות (דף לה) דבפירוש ריבתה תורה חייבי מלקות כחייבי מיתות וחייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין א"כ יקשה לדידי' המתני' דתנן גזל בהמה ונפסלה אומר הש"ל דמשמע דווקא נפסלה אבל אם הטיל בה מום בידים חייב והא רבה קאמר הצורם אזן פרתו של חבירו פטור דלאו מידי עביד דכולהו שוורים לאו למזבח קיימי וא"כ אף בהטיל מום בידים פטור ודוחק לאמר דרשב"ל פליג בהא על רבה אלא מיירי המתני' בבהמה קדושה דקיימא לגבי מזבח וכמ"ש בתוס' שם וא"כ קשה הא קיי"ל בבכורות (דף לג) המטיל מום בקדשים לוקה משום לא יהי' בו מום ולרשב"ל דאף שלא הי' בהתראה פוטר החיוב מלקות מתשלומין דדמי לחייבי מיתות דקיי"ל מתנא דבי חזקיהו שלא חלקת בו בין בהתראה בין שלא בהתראה וא"כ גם בהטיל בו מום בידים נמי פטור דדמי ממש למנסך דקאמר שמואל דפטור משום דקלב"מ אשעת ניסוך ואע"ג דמכי אגבהה קני לה כדר"י מ"מ כיון שבשעת הטלת מום הוי קלב"מ משום חיוב מלקות דהמטיל מום בקדשים ודמי להטיל אחר מום דמצי אמר הש"ל ואמאי תנן גזל בהמה ונפסלה דמשמע דווקא נפסלה מאלי' שנפל בה מום אבל אם הטיל בה מום בידים חייב וכדדייקו התוס' שם והא לרשב"ל דחייבי מלקות פוטר מתשלומין אף שלא התרו בי' גם בהטיל בה מום בידים נמי פטור אלא וודאי מוכח מזה כמש"כ שבאמת בהאי סברא אם אמרינן כיון שקלב"מ חשוב כמו עשה אחר פליג רב ומש"ה ס"ל דמנסך דתנן במתני' שם מנסך ממש דחייב משום דר' ירמיה מכי אגבהה הוא דקני לה ונתחייב משעת הגבהה אכל מה שעשה בידים אח"כ אף שהוי קלב"מ דהיינו כיון שלא נעשה ההיזק ממילא אלא עשה בידים חייב אשעת הגבהה אף שבשעת ההיזק הוא קלב"מ וא"כ לפ"ז ניחא שפיר המתני' דגזל בהמה ונפסלה אומר הש"ל וכדדייקו התוס' דווקא נפסלה אבל אם הטיל בה מום בידים חייב אע"ג שמיירי בבהמה קדושה ולרשב"ל קלב"מ משעת הטלת מום משום חיוב מלקות דמטיל מום בקדשים דמ"מ חייב משעת גזלה אבל מה שיעשה בידים אף שהוי קלב"מ דרשב"ל ס"ל כרב דפליג דמנסך מנסך ממש ולית ליה סברא דשמואל דמנסך ממש פטור דמשום שקלב"מ חשוב כמו עשה אחר והרי מוכח שפיר מזה דלא כמש"כ הגרעק"א בשו"ת (סי' קסד) דהאי סברא דשמואל דמשום שקלב"מ חשוב כמו נסכו אחר לא מצינו חולק כלל וגם רב מודה בהא אלא דס"ל מנסך ממש חייב מטעם דמשום שלא יהא כל אחד ואחד הולך חשוב כמו היזק ניכר דאם נימא כן תיקשי שפיר האיך יתפרנס המתני' דגזל בהמה ונפסלה דאומר הש"ל וכדדייקו התוס' דדווקא שנפסלה מאלי' אבל אם הטיל מום בידים חייב ובע"כ בבהמה קדושה מיירי דבלא"ה מום בידים פטור משום דכולהו שוורים לאו למזבח קיימי ולא מידי עביד כדאמר רבה התם ולא מצינו חולק ובבהמה קדושה לר"ל דחיוב מלקות פוטר מתשלומין א"כ גם בהטיל מום בידים פטור משום דקלב"מ דמי להטיל אחר מום בה ומשום שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטיל מום בקדשים יהי' חשוב כמו היזק הניכר לא שייך אלא במטמא ומדמע ומנסך כמ"ש המהרש"א גיטין (דף נג שם) אלא וודאי נראה כמש"כ דסברת רב דס"ל מנסך מנסך ממש הוא משום דלית ליה הסברא דכתבו תוס' שם אליבא דשמואל דמשום שקלב"מ חשוב כמו ניסך אחר אלא שחייב משעת הגבהה אכל מה שיעשה בידים אף שהוא קלב"מ וניחא שפיר לר"ל דס"ל בהא כרב וא"כ בהטיל בה מום בידים שפיר חייב אשעת גזלה ודווקא שנפסלה מאלי' אומר הש"ל וז"ב. ולפי"ז נסתר תי' הגרעק"א שכתב בישוב קו' הגרד"ב משום האי סברא דתוס' גיטין שם דאמרינן שמשום שקלב"מ חשוב כמו עשה אחר ומש"ה שפיר פריך התם אמתני' דאלו נערות הא אין לוקה ומשלם דהיינו שבהעראה קלב"מ חשוב כמו הערה בה אחר דפטור ולפמש"כ אינו אליבא דכו"ע ורב ורשב"ל לא ס"ל האי סברא כלל אבל מש"כ בע"ה בישוב קו' הגאון ר' דוב בערוש אתי שפיר אליבא דכו"ע. והנה עפמש"כ להוכיח מכ"ז