גנת ביתן סג

איילונית נינהו ואדעתא דהכי לא קדיש אלא לאו דאמרינן זיל בתר רובא ורוב נשים לאו איילונית נינהו ולפי דה"ת יבמות שם קשה טובא די"ל דחייבין עלה משום אשת איש היינו שחובשין אותו וממתינין לכי גדלה ורואין בה שאינה איילונית ואיגלאי מילתא דקדושיה קדושין גמורין וליכא למימר דכה"ג הוי התראת ספק דבשעת הזנות אכתי הוי ספק שמא היא איילונית והוי קידושיה קידושי טעות אם לא אזלינן בתר רובא דז"א די"ל דהשתא מיהא איגלאי מילתא למפרע דלאו איילונית היתה בשעת הזנות ולא חשוב כה"ג התראת ספק וכמ"ש תוס' יבמות שם וכן הקשה בשעה"מ הל' אישות פ"ב והניח בצ"ע

ונ"ל בזה עפמש"כ המל"מ (פ"ד מה"א) בדברי רש"י יבמות (דף לד) ד"ה בשופעת ומשכחת שנולדו הזכרים באחד בתשרי והנקבות בשנה הבאה באחד בתשרי וביום אחד נשלם י"ב לנקבות שהם י"ג לזכרים ומסרו הקדושין שיחול ביום כשנעשו גדולים ומבואר מדברי רש"י דקטן שקידש בקטנותו והתנה שיחול הקדושין בגדלותו כשנעשה גדול הרי זו אשת איש דאף דקיי"ל באומר הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר דלא הוי קידושין דהוי דבר שלא בא לעולם מ"מ כיון שמחוסר לגדלות רק זמן גרידא וזמן ממילא קאתי כה"ג לא הוי דבר שלא בא לעולם ודווקא לאחר שאתגייר דמחוסר מעשה הוי דבר שלא בא לעולם ומש"ה רצה. המל"מ שם לחלק דדוקא שמסרו הקידושין ביום מישלם הגדלות וכבר הביאו שערות וס"ל להתוס' דלא חשוב שומא וא"צ שערות אחרות ומחוסר רק זמן גרידא אבל קודם הזמן אף שהביאו שערות חשוב כשומא בעלמא וצריכים שערות אחרות חשיב כמחוסר מעשה דשערות לאו וודאי קאתי יעו"ש. ובנו"ב (מהד"ת אהע"ז סי' נב) השיג על המל"מ דגם שמסר הקדושין בקטנותו קודם הזמן והתנה שיחול הקידושין בגדלותו לא הוי דשלב"ל משום דמחוסר רק זמן גרידא ואף שלא יביא שערות הא קיי"ל דבן ל"ה שנים אף שלא הביא שערות וסימני סריס נעשה גדול א"כ מחוסר רק זמן גרידא דממילא קאתי יעו"ש. ולפי"ז ניחא שפיר דבתוס' מכות (דף טז) ד"ה במאי כתבו לענין התראת ספק דדווקא אם בעת ההתראה הי' עדיין מחוסר מעשה לגמרי של הלאו חשוב התראת ספק אבל אם אינו מחוסר מעשה אף שיש ספק בדבר אמרינן דלעולם יעמוד כמו שעומד עכשיו יעו"ש וא"כ י"ל אם מחוסר רק זמן גרידא דזמן ממילא קאתי לא חשוב התראת ספק דמחוסר זמן לא חשוב כמחוסר מעשה כמו לענין דשלב"ל וכמ"ש. ולפ"ז י"ל דהא דכתבו תוס' יבמות (דף פ) שם דלקי על חלב שאכל מבן י"ב שנים אע"ג דבשעת התראה היה ספק שמא יביא שערות קודם י"ח וא"כ הוא קטן לא חשוב משו"ה התראת ספק דהשתא מיהא איגלאי מילתא למפרע שהיה גדול בשעת התראה היינו משום דלגדלות מחוסר רק זמן גרידא דאף שלא יביא סימני סריס מ"מ כשיהיה בן ל"ו שנים אחר רוב שנותיו אז חשיב גדול ולמ"ד דאמרינן דנעשה גדול למפרע וכבר הוכחתי לא כהק"א דאמרינן לרב דכשם שאם נולדו בו סימני סריס דנעשה גדול למפרע ה"ה לכשיגיע לרוב שנותיו ויהיה בן ל"ו שנים אמרינן דנעשה גדול למפרע וכמ"ש א"כ אינו מחוסר רק זמן גרידא דממילא קאתי מש"ה לא חשוב התראת ספק אף שעדיין יש ספק בשעת התראה שמא יביא שערות קודם י"ח ונמצא שהיה קטן י"ל דמש"ה לא הוי התראת ספק כמ"ש תוס' מכות שם גבי נזיר ששותה יין דלקי אף שיש ספק שמא ישאל על נזירות דצ"ל שלעולם יעמוד כמו שעומד עכשיו יעו"ש משא"כ בהא דתניא בבת י"ג שנה ויום אחד דחייבין עליה משום אשת איש אם לא אזלינן בתר רובא גם אם ממתינין לה לכי גדלה חשיב שפיר התראת ספק דבשעת הזנות יש ספק שמא היא איילונית ונמצא קדושיה קדושי טעות ובזה שפיר חשוב מחוסר מעשה דעדיין מחוסר מעשה שתביא שתי שערות ואיגלאי מילתא למפרע דיהיה קידושיה קידושין אבל בגדלות דל"ו שנים גרידא לא יתחייב עליה משום אשת איש דמ"מ איילונית היא ואדעתא דהכי לא קדיש וא"כ כיון שמחוסר מעשה דתביא ש"ש או שתלד דחשוב כסימנים מש"ה י"ל שפיר דחשוב התראת ספק ושפיר קפשיט מהא דתנינא דחייבין עליה משום אשת איש דבדיני נפשות אזלינן בתר רובא ורוב נשים לאו איילונית נינהו ומיושב קושית שעה"מ

וראיתי בנוב"י (מהד"ק אהע"ז סי' ו) שכתב בפי' הסוגיא דיבמות, (דף פ) שם בהא דהקשה רב יוסף לרב דאמר, דנעשה סריס למפרע א"כ איילונית לר"מ יהא לה קנס א"ל אביי מקטנותה יצאה לבגר ובתוס' שם פי' דלשמואל דס"ל קטן היה באותו שעה לכו"ע אין כאן נערות דימי הנערות הם בששה חדשים הסמוכים לי"ב כשפוסקים אז ימי קטנות ורב יוסף ואביי פליגי אליבא דרב והנוב"י שם פי' להיפך דאליבא דרב לכו"ע יש לה ימי נערות דכיון שלמפרע נעשית גדולה מי"ב שנים למה לא יותן לה ששה חדשים קודם הבגרות אלא פליגי רב יוסף ואביי אליבא דשמואל דרב יוסף מתקיף לרב דאיילונית יהיה לה קנס דנעשית גדולה למפרע לחייב קנס האונסה בימי נערות א"ל אביי מה דאתקיף לרב משמע דלשמואל ניחא דאין לה נערות ותמה אביי אטו מקטנותה יצאה לבגר שיהי' ניחא לשמואל ורב יוסף השיב לאביי דודאי כן הוא דלשמואל ניחא דמקטנותה יצאה לבגר אבל לרב ל"א מקטנותה יצאה לבגר כיון שלמפרע נעשית גדולה ככל הנערות יש לה ימי נערות קודם הבגרות יעו"ש. ולפענ"ד דברי הנוב"י תמוהים מאד מהא דאיתא בקדושין (דף ד) בהא דפריך אהא דת"ר ויצאה חנם אין כסף חנם אלו ימי נערות אין כסף אלו ימי בגרות כי נפקי' בנערות בבגרות מאי בעי' גבי' ואמר אביי לא נצרכה אלא לבגר דאיילונית סד"א בנערות תיפוק בבגרות לא תיפוק קמ"ל ואם נימא דאביי לא ס"ל כלל דמקטנותה יצאה לבגר דהא ביבמות שם תמה על רב יוסף אטו מקטנותה יצאה לבגר וס"ל דלעולם יש לה נערות קודם בגרות א"כ מאי משני אביי הא לדידי' לכו"ע לא בעי קרא בבגר דאיילונית דתיפוק בבגרות הא דלשמואל דהגדלות הוא בשעת שנעשית איילונית הא נפקא בנערות שקודם הבגרות וגם לרב דס"ל דנעשה גדולה למפרע פי' הראב"ד והריטב"א דעכ"ר צ"ל דמשני אביי לא נצרכה אלא לבגר דאיילונית לענין אם נמכרה בעודה קטנה ואח"כ שנעשית איילונית דצריך האדון להחזיר מעשה ידי' מזמן הבגרות ואם נימא כפי' הנוב"י דלרב ס"ל לכו"ע דבאיילונית הנערות קודם הבגרות למפרע וא"כ אכתי תיקשי דמזמן הנערות היינו מששה חדשים קודם הבגרות צריך האדון להחזיר מעשה ידיה דלמפרע יש לה נערות ומאי משני אביי בקדושין שם אלא וודאי מוכרח כפי' רש"י ותוס' יבמות שם דלשמואל לכו"ע מקטנותה יצאה לבגר ואין כאן נערות כלל ורב יוסף ס"ל דלרב אמרינן למפרע נעשית נערה קודם הבגרות ואביי פליג עלי' וס"ל דגם לרב אמרינן דמקטנותה יצאה לבגר ומש"ה משני שפיר אביי לשיטתו דלכו"ע בין רב ובין לשמואל אמרינן דמקטנותה יצאה לבגר ולית לה נערות כלל ובעי שפיר קרא דתיפוק בבגר דאיילונית כיון דנערות לית לה וניחא בין לרב ובין לשמואל וכדפי' הראב"ד והריטב"א שם וז"ב ודברי הנוב"י תמוהים מאד בזה

והנה מכבר כתבתי להקשות בהא דקיי"ל דאב מדיר בנו קטן בנזיר דפליגי תנאי בנזיר (דף כט) עד מתי האב מדיר את בנו רבי אומר עד שיביא שתי שערות ור' יוסי ב"ר יהודה אומר עד שיגיע לעונת נדרים וכתבו התוס' שם ד"ה גילח דמוכח מתוספתא דאם הדירו אביו בעודו קטן ובתוך ימי נזירותו הביא ש"ש נתבטל נזירותו של אביו דכשם שלא יכול עוד האב להדירו בנזיר ה"ה דנפקע נזירותו של אביו שהדירו מקודם. ולכאורה נראה דהתוספתא דנקט והביא ש"ש דנתבטל הנזירות קאי למ"ד דאב מדיר את בנו עד שיביא ש"ש וה"ה