גנת ביתן נה

קאמר הריב"ש דבספק מיתת הבעל בטרפה ספינתו בים דלא אזלינן בתר רובא דלאבוד משום דאיכא תרי חזקות כנגד הרוב וחוששין מה"ת ואפי' נשאת לא תצא יעו"ש וזה דווקא ששני חזקות הוא לא איתרעי אבל בחדא חזקה דאיתרע כגון בפרה אדומה דחזקת בהמה הוא חזקה דאיתרע וכמש"כ א"כ אף שיש למיחש למיעוטא שמא במקום נקב קשחיט בפרה אדומה משום החזקה שלא איתרע חזקת טמא דגברא שמזין עליו אבל מ"מ כיון שאיכא רובא מעליא ומדאורייתא אזלינן בתר רובא אין לגרע החזקה דאיתרע את הרוב וכמ"ש דבחזקה דאיתרע נגד הרוב לעולם י"ל דהריעותא דהשתא עם הרוב אלים טובא כדמצינו גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר דמשום התרתי לריעותא חשוב כודאי כדאיתא ריש נדה שם וא"כ ניחא שפיר שלא תיקשי על הריב"ש מפרה אדומה ומיושב קושית הנוב"י

והנה בענין חזקה דאיתרע אמרתי מכבר לתרץ קושית תוס' יבמות (דף לא ע"ב) ד"ה להצלה גבי הא דקאמר מפני מה לא תקנו זמן בקדושין משום דלא אפשר דהיכי ליעבד לינחה גבי דידה מחקה לי' לינחי גבי דידי' זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלי' אי הכי בגרושין נמי נימא הכי התם להצלה דידה קאתי הכא לחובה דידה קאתי ופרש"י דהשתא דתקנו זמן בגירושין אי לא מייתא שטרא דאיגרשא מקמי הכי מוקימינן אחזקת אשת איש וקטלינן לה והקשו בתוס' שם בגיטין (דף יז ע"ב) דקאמר גזיי לזמן ויהבי' ניהלה מאי הועילו חכמים בתקנתם ומשני דלרמאי לא חיישינן אלמא כי ליכא זמן לא קטלינן לה יעו"ש, ונראה עפ"י דה"ת גיטין (דף יז ע"א) ד"ה משום שכתבו בהא דקאמר שתקנו רבנן זמן בגיטין משום בת אחותו, שלא יחפה עלי' כשאין זמן בגט והא דלא אמרינן כי ליכא זמן אוקמה אחזקת אשת איש והשתא הוא דאיגרשה משום שהיא גרושה לפנינו ועוד אדרבה אוקמה אחזקת כשרות שלא נבעלה כשהיא אשת איש והפני יהושע פי' דה"ת שהאי תירוץ אחד דאי אפשר לפרש שתוס' תירצו תירוץ קמא דלא אמרינן אוקמה אחזקת אשת איש והשתא היא דאיגרשה משום שהיא גרושה לפנינו והא מוכח בכמה דוכתי דחזקה דמעיקרא אף שאיתרעי אמרינן השתא הוא דאיתרעי וכל כמה דמצי למאחרינן טפי מעלי בשביל החזקה דמעיקרא והביא סוגיות הש"ס שמבואר הכי וא"כ איך יחפה בת אחותו בגט כי ליכא בו זמן הא זמן הזנות ידעינן וזמן הגירושין לא ידעינן אם הי' קודם הזנות או אח"כ צריך לאמר שאוקמה אחזקת אשת איש דמעיקרא והשתא הוא דאיגרשה היינו אחר הזנות. ודוחק לאמר שס"ל להתוס' כמ"ש הרשב"א והר"ן גבי גבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצא טרפה אם הוא טרפות שידוע שמחיים קודם שנשחטה נטרפה אסור הכל למפרע אף הגבינות שנעשו קודם ג' ימים והובא בשו"ע יו"ד (סי' פא סעיף ב) יעו"ש הרי דכיון שאי אפשר לומר דעכשיו ממש בזו הרגע שראינו הריעותא איתרע חזקתי' דמעיקרא אלא מקודם איזה זמן אמרינן דהשתא עדיף מחזקה דמעיקרא ומרעינן החזקה דמעיקרא למפרע וה"נ גבי גט דא"א לומר דעכשיו ממש בזו הרגע שבאה לפנינו נתגרשה אלא מתמול שלשום אמרינן שפיר דאיתרע חזקה דמעיקרא וי"ל דנתגרשה קודם הזנות דהא לכמה ראשונים ותוס' בכללם חולקים על סברא זו רק ביאור דה"ת כמ"ש הר"ן שם לשון התוס' והשמיט תיבת ועוד אלא שני הסברות חדא היא וה"ק כי ליכא זמן בגט יחפה על בת אחותו ולא אמרינן אוקמה אחזקת איש והשתא הוא דאיגרשה משום כיון שאיתרע חזקת אשת איש ועוד איכא חזקת כשרות של האשה שנתגרשה מקודם שזינתה א"כ הוא תרתי לריעותא ודמי למקוה שנמדד ונמצא חסר דאמרינן בריש נדה שם דמשום תרתי לריעותא דהרי חסר לפניך עם חזקת טמא מרעינן חזקה דמעיקרא של המקוה למפרע וא"כ ה"נ משום הריעותא דהרי גרושה לפניך עם החזקת כשרות של האשה מרעינן חזקת אשת איש דמעיקרא למפרע ואמרינן אימר נתגרשה קודם הזנות יעו"ש והדברים אמיתים בביאור דה"ת. ולפ"ז י"ל דאחר שתיקנו רבנן זמן בגיטין א"כ העדים אסורים לחתום על הגט שאין בו זמן וכי ליכא זמן בגט י"ל דיש לאוקמי אחזקת אשת איש ונתגרשה אחר הזנות דאין לאמר משום התרתי לריעותא מרעינן החזקת אשת איש למפרע דכה"ג יש כנגד החזקת כשרות של האשה שצריך לומר שנתגרשה קודם הזנות יש כנגד חזקת כשרות של העדים שעשו האיסור לחתום על גט שאין בו זמן ואף שהרי גט לפנינו בחתימת עדים בלי זמן אמרינן השתא הוא דאיתרע חזקת כשרות של העדים ואמרינן שחתמו על הגט אח"כ כדאיתא בשו"ע חו"מ (סי', לד סעיף כג) שעדים עברו עבירה ולא ידעינן אם עברו מקודם או אח"כ מוקמינן להעדים אחזקת כשרות והשתא הוא דנפסלו וא"כ שכה"ג ליכא לאצטרופי חזקת כשרות של האשה משום דאיכא חזקה כנגד חזקה יש להעמידה אחזקת אשת איש והשתא הוא דאיגרשה וכן כתב הש"ש ש"ג פי"ד יעו"ש. ולפ"ז מיושב שפיר קו' התוס' יבמות שם על פרש"י דיש להקשות אהא דקאמר ביבמות שם לינחי גבי דידה מחקה לי' הא אמרינן בגיטין (דף יז) דלרמאי לא חיישינן ואמאי חייש שמא מחקה לה ולא אמרינן נמי דלרמאי לא חיישינן וצ"ל דגזיי' לזמן שהוא דבר הניכר קאמר בגיטין שם דגזיי לזמן לא חיישינן לרמאי אבל ביבמות שם גבי מחיקה שאינו ניכר ונגלה הרמאות כמו גבי גזי' חיישינן שפיר שמא תמחוק הזמן של קדושין וז"פ. ועפי"ז מיושב קו' תוס' שהקשו שם על פי' רש"י יבמות שם דלהצלה דידה קאתי דהשתא דתיקנו זמן בגירושין אי לא מייתי שטרא דאיגרשא מקמי הכי מוקימנא אחזקת אשת איש וקטלינן לה והיינו כמ"ש הש"ש שם דכיון שליכא לאיצטרופי חזקת כשרות של האשה להריעותא דגרושה לפנינו לאורעי חזקת אשת איש למפרע משום שכנגד חזקת כשרות דידה יש להיפך חזקת כשרות של העדים דעברו על תיקון חז"ל דצ"ל דהשתא דאיתרעי וא"כ שפיר י"ל דהעמידה על חזקת אשת איש והשתא הוא דנתגרשה אחר הזנות וקטלינן לה ושפיר כתב רש"י ביבמות שם דלהצלה דידה קאתי הזמן דכי ליכא זמן קטלינן לה וכמש"כ אבל ביבמות שם דקאמר גזיי לזמן ויהבה ניהלה מאי הועילו חכמים בתקנתן דהיינו שיהיה ניכר שחסר מקום הזמן וא"כ העדים שחתמו על הגט לא עברו כלל אתקנת חכמים שי"ל שבעת שחתמו היה בו זמן רק אחר חתימתם גזיי לזמן דדווקא במחיקה שאינו ניכר שנעשה אח"כ ודומה כמו שלא הי' כתוב הזמן בהגט כלל וא"כ הרי עברו העדים על תיקון חכמים שחתמו על הגט שאין בו זמן אבל בגזי' שניכר שנחסר מקום הזמן בידים וא"כ אין לדון כלל אחזקת כשרות של העדים שנימא דהשתא הוא דאיתרעי די"ל שלא עברו כלל שום איסור שבעת חתימתן הי' כתוב זמן וא"כ שפיר יש להצטרף חזקת כשרות של האישה שזינתה אחר הגירושין להריעותא דהשתא דהרי גרושה לפנינו ומרעינן חזקת א"א לגמרי למפרע די"ל שנתגרשה קודם הזנות ומש"ה לא קטלינן לה כי ליכא זמן בגט כה"ג וא"ש דבעינן להא דקאמר בגיטין שם דכיון שניכר שנעשה בידים לרמאי לא חיישינן ומיושב קו' התוס' יבמות שם

וראיתי במהרש"א גיטין (דף יז) בדה"ת גזיי' שהקשה הא דקאמר ביבמות שם לינחי גבי דידה מחקה לי' הא לרמאי לא חיישינן וכתב לחלק כמו שכתבתי דמחיקה לא דמי לגזיי' דמחיקה אינו ניכר ונגלה כמו גזי' אבל הקשה דא"כ אכתי מאי הועילו חכמים שתקנו זמן בגיטין הא יש להבעל למחוק הזמן שלא יהי' ניכר ויהבה ניהלה ובזה לא שייך לרמאי לא חיישינן יעו"ש. ולפמש"כ מיושב יפה דהא בהא תליא מילתא דדווקא היכי שניכר שנעשה בידים וא"כ אין אנו דנין על העדים שעברו עבירה שחתמו עצמם על גט שאין בו זמן ויש לאיצטרופי להריעותא דהרי גרושה לפנינו חזקת כשרות של האשה כה"ג יוכל לחפות על בת אחותו דמשום התרתי לריעותא מרעינן