גנת ביתן נד

ואסור לישחט אחריהן אם נימא שרק מיעוט מעשיהם מקולקלים ומש"ה הוצרך לומר שרוב מעשיהם מקולקלים וזה נראה פשוט בדברי הגמרא חולין שם וכן מוכח מדין התורה שם. ולפי זה י"ל שפיר כמו שכתבתי דסמוך מיעוטא לחזקה שאיתרעי לא אמרינן משום דהריעותא דהשתא עם הרובא אלים מהמיעוט עם החזקה דמעיקרא שאיתרעי והא דאמרינן בחולין (דף פו) סמוך מיעוטא לחזקת איסור דבהמה אף שלפמש"כ לעיל החזקת איסור דבהמה הוא חזקת איסור אמה"ח דאיתרע לפנינו שאחר שמתה פקע האיסור רק דאמרינן השתא הוא דאיתרע וא"כ אין לאמר כלל סמוך מיעוטא לחזקה י"ל דניחא דדוקא לס"ד דמקשה דס"ל שר"מ חושש למיעוט מה"ת א"כ לדידי' היכי דאיכא מיעוט נגד רובא הוי ספק השקול דל"א בתר רובא כלל ומשו"ה אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה היינו כמש"כ דמשום המיעוט הוי ספק ואזלינן בתר חזקה שקיי"ל דאזלינן בתר חזקה מדאורייתא אבל לדידן דאזלינן בתר רובא וחוששין למיעוטא רק מדרבנן היכי דאיכא חזקה בהדי מיעוטא בעינן דווקא שתהא החזקה שלא איתרע אבל לא בחזקה שאיתרע וכמש"כ. ולפמש"כ דהתרצן דמשני אם אמרו בספק טומאה לטהר יאמרו בספק איסור להתיר דהיינו שס"ל דר"מ חושש למיעוטא רק מדרבנן י"ל באמת בל"ה דאין לומר כלל סמוך מיעוטא לחזקת איסור דבהמה בחי' משום דהוא חזקה דאיתרע דכיון שמה"ת אזלינן בתר רובא ואלא משום שחוששין למיעוט מדרבנן אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ולחוש מה"ת בעינן דווקא שיהי' החזקה שלא איתרעי אבל בחזקה דאיתרע דיש לסמוך הריעותא דהשתא עם הרוב אלים יותר ממיעוט עם חזקה דאיתרע וכמש"כ והא דקאמר אם אמרו בספק טומאה וכו' האמת נקט דספק טומאה לא דמי לספק איסור אבל בל"ה י"ל דכיון שחושש למיעוט אלא מדרבנן לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה דאיתרע. וא"כ לפ"ז י"ל שפיר כמש"כ דהא דכתבו הראשונים דגם לדידן חוששין מדרבנן למיעוט בהדי חזקה דזה דווקא עם חזקה שלא איתרע כההיא דיבמות שם אבל בחזקה דאיתרע אין חוששין כלל למיעוטא ומיושב שפיר קושית הראשונים

ועפמש"כ די"ל שפיר דחזקת איסור דבהמה בחי' עומדת הוא חזקת איסור אמה"ח כמ"ש רש"י בביצה ובחולין שם והיינו שאף דאיתרע החזקה שאיסור אמה"ח וודאי פקע דהרי מתה ונטולה נשמתה מ"מ הרי הוא כחזקה דאיתרע דאמרינן השתא הוא דאיתרע וכמש"כ, יתישב בזה קו' הנוב"י מה"ק (חאהע"ז סמ"ג) שהקשה בדברי התוס' חולין (דף יא ד"ה מנא) שרבינו חיים מפרש הא דרובא עדיף מחזקה ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע"ג דאיכא חזקה כנגד הרוב דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא והקשה הנוב"י אמאי לא נקט יותר דבפרה יש לחוש שמא במקום נקב קשחיט משום חזקת איסור דבהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת ואזלינן בתר רובא דרוב בהמות כשרות הרי דרובא עדיף מחזקה יעו"ש ולפמש"כ י"ל דרבינו חיים ס"ל כשי' רש"י דהחזקה הוא חזקת איסור אמה"ח והוא חזקה דאיתרע אלא דאמרינן השתא הוא דאיתרע ולא חזקה אלימתא הוא ובאמת רובא עדיף מחזקה אף מחזקה אלימתא שלא איתרע וע"כ נקט שפיר הרר"ח דבפרה אדומה איכא חזקה אלימתא נגד הרוב חזקת טמא של גברא דמזין עליו שלא איתרעי ומ"מ אזלינן בתר רובא הרי דרובא עדיף אף מחזקה אלימתא שלא איתרעי ושפיר נקט הרר"ח חזקת טמא ולא נקט חזקת איסור דבהמה דאינו אלא חזקה דאיתרע

וראיתי בנוב"י שם שדחה דברי הריב"ש (סי' שעט) שס"ל דאע"ג דקיי"ל רובא וחזקה רובא עדיף מ"מ היכי דאיכא שני חזקות נגד הרוב עדיפי מרובא בהא דספק מיתת הבעל דיש שני חזקות חזקת אשת איש וחזקת האיש שהוא קיים יעו"ש מדברי רבינו ר' חיים בדה"ת (חולין דף יא שם) דמפרה אדומה מוכח דרובא עדיף מחזקה שהרי איכא חזקת טמא של הגברא שמזין עליו והא בפרה אדומה איכא עוד חזקה חזקת איסור דבהמה בחיי' עומדת ומ"מ אזלינן בתר רובא הרי יש מפרה אדומה ראיה ברורה דרובא עדיף מתרי חזקות לא כמ"ש הריב"ש יעו"ש ולפמש"כ יש ליישב לנכון דהנה בטעם דברי הריב"ש שכתב דתרי חזקות עדיפי מרובא ובמקום שיש שני חזקות חוששין למיעוטא כתב הבה"ל ח"ב (סי' כג) עפ"י דמבואר בקידושין (דף פ) דר"מ מטהר בתינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו משום דאמרינן סמוך מיעוטא דאין מטפחין לחזקת טהרה דעיסה ואיתרע לי' רובא וה"ל ספק טומאה בדבר שאין בו דעת לישאל דטהור ורבנן מטמאין דרובא וחזקה רובא עדיף ורוב תינוקות מטפחין באשפה ופרש"י שם דר"מ אזיל לטעמי' דחושש למיעוטא ומש"ה אלים מיעוטא ומצטרף בהדי' חזקה כנגד הרוב ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא ואע"ג דתוס' חולין (דף יב ד"ה פסח) כתבו דר"מ אינו חושש למיעוט רק מדרבנן אבל מה"ת מודה שאזלינן בתר רובא מ"מ לדידי' הוי המיעוט חשיבות רק שמה"ת אזלינן בתר רובא מגזרת התורה ומש"ה כשנצטרף עמו עוד חזקה הרי הוא ספק דאורייתא ובליכא חוששין למיעוט מדרבנן ולרבנן דלא חיישי למיעוטא כלל אף מדרבנן ס"ל דהמיעוט הוא כמאן דליתא ואף כשיש חזקה עמו אין חוששין לו כלל ולא אמרינן סמיך מיעוטא לחזקה ומש"ה ס"ל להריב"ש דכתבו הראשונים דלדידן דאזלינן בתר רובא מ"מ מדרבנן חוששין למיעוטא בהדי חזקה כמש"כ להוכיח מיבמות (דף קיט שם) וא"כ י"ל כשם שלר"מ שחושש למיעוטא מדרבנן בלי חזקה מצינו גבי תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו שאיכא מיעוט בהדי חזקה חושש למיעוט מה"ת דמטהר העיסה משום דהוי ספק טומאה בדבר שאין בו דעת לישאל דטהור אפי' ברה"י הרי דמשום המיעוט שאינו חושש ר"מ רק מדרבנן מ"מ עם חזקה חושש למיעוט מה"ת וא"כ ס"ל להריב"ש דבמיעוט עם חזקה שגם לדידן חוששין מדרבנן למיעוטא כמ"ש הראשונים וא"כ עם עוד חזקה חוששין למיעוט מה"ת ומש"ה כתב הריב"ש דתרי חזקות עדיפי מרובא יעו"ש. ולפ"ז ניחא שפיר ליישב דברי הריב"ש שלא יקשה מפרה אדומה דאין חוששין שמא במקום נקב קשחיט משום דאזלינן בתר רובא אף דאיכא תרי חזקות כנגד הרוב חזקת טמא וחזקת בהמה ולפמש"כ י"ל דהריב"ש ס"ל כשי' רש"י דחזקת איסור של בהמה בחיי' הוא חזקת איסור אמה"ח ואע"ג דהרי מתה לפנינו וודאי פקע איסור אמה"ח מ"מ אזלינן בתר חזקה דמעיקרא והשתא הוא דאיתרע וכמש"כ וא"כ איכא בפרה אדומה שני חזקות חדא שלא איתרע הוא חזקת טמא וחדא חזקה דאיתרע הוא חזקת בהמה ולפמש"כ דהא דס"ל להראשונים שחזקה בהדי מיעוטא חוששין מדרבנן אף לדידן דקיי"ל דאזלינן בתר רובא אינו אלא בחזקה שלא איתרע אבל בחזקה שאיתרע אין חוששין למיעוטא בהדי החזקה כלל ולפ"ז לא שייך סברת הריב"ש בפרה אדומה דהא דס"ל להריב"ש דתרי חזקות עדיף כמו רובא אינו אלא ששני החזקות הוא חזקות שלא איתרעי כמו חזקת אשת איש וחזקת הבעל שהוא קיים בזה י"ל כמו שכתב הבה"ל שם דמשום חדא חזקה חוששין למיעוטא מדרבנן ומשום חזקה שני' חוששין למיעוטא מה"ת כמו שחוששין למיעוטא מה"ת לר"מ בצירוף חדא חזקה אבל אם חדא חזקה הוא חזקה דאיתרע דאין חוששין למיעוטא אף בהדי חזקה כזו א"כ אף דאיכא עוד חזקה שלא איתרעי י"ל דרובא עדיף משני חזקות כה"ג דלפמש"כ בשם הבה"ל שם דעיקר יסודו של הריב"ש הוא משום דס"ל כהראשונים דבחדא חזקה עם מיעוטא חוששין מדרבנן להחמיר והא מצינו בחולין (דף פו) שלר"מ שחושש מדרבנן למיעוטא גרידא בלי חזקה ס"ל שמיעוטא בהדי חזקה חוששין למיעוט מה"ת ותינוק שנמצא בצד העיסה שמטהר ר"מ משום שחושש למיעוט בהדי חזקה מה"ת והוי ספק טומאה בדבר שאין בו דעת לישאל וא"כ ה"נ לדידן דבחדא חזקה עם המיעוט חוששין מדרבנן י"ל דבתרי חזקות חוששין מה"ת ומש"ה