גנת ביתן מו

אח' לא פסיקא ליה דתליא אם הוא בר קיימא דאם הוא נפל אינו פיטר הבא אחרי' כלל. אבל באמת יש לדחות די"ל בסברת תוס' חולין שם שכתבו דנקט כרכתו אחותו דליכא קדושת בכורה כלל משא"כ בכרכו אחי' דאינו אלא לענין איזה מהן קדוש בקדושת בכורה ולא נחת לסברת השטמ"ק בכורות שם דבכרכו אחי' נמי ליכא בכורה משום דר"ש בבכורות (דף מז) דס"ל בכור לדבר אחד הוי בכור והבא אחר יוצא דופן הוי בכור פליג נמי בבכור בהמה על ר"ע דאמר הבא אחר יוצא דופן דשניהם אינם בכור אלא דנטר להו עד לבסוף ופליג על כל מילתיהו בבכור אדם וה"ה בבכור בהמה כמ"ש הרי"ט אלגזי בפ' שני שם א"כ י"ל דמש"ה כתבו שפיר דנקט כרכתו אחותו דליכא בכירה כלל ואף לר"ע דס"ל דהבא אחר יוצא דופן שניהם לא הוי בכור א"כ גם בכרכו אחי' ליכא בכורה כלל אבל נקט כרכתו אחותו דלכ"ע ליכא בכורה כלל ובכרכו אחי' לא פסיקא ליה דתליא בפלוגתא דר"ע ור"ש וכמ"ש הרי"ט אלגזי אבל ביוצא דופן נפל י"ל דפוטר הבא אחרי' אף שהוי תרתי לריעותא דכיון דיוצא דופן פוטר ונעל פוטר י"ל דה"ה נפל שיצא דרך דופן נמי פטור ואכתי ליכא גלוי לדין זה כמ"ש הרי"ט אלגזי שם

אבל נ"ל להביא ראיה ברורה לספיקת הרי"ט אלגזי מהא דאיתא בנדה (דף כו) סנדל דתנן גבי בכורות למאי הלכתא ומשני לבא אחרי' ובפרש"י שם קס"ד דהא דתנן בכורות (דף מו) המפלת סנדל הבא אחרי' היינו לכך הוזכר סנדל אם יצא ולד שעמו אחרי' הוי בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ולכאורה קשה טובא לשי' הירושלמי מובא בתוס' שם ד"ה סנדל דולד שעם הסנדל אינו מתקיים א"כ אי אפשר לאוקמי דסנדל דתנן גבי בכורות שם דפוטר הבא אחרי' היינו אותו הולד שעם הסנדל דהא כיון שאינו מתקיים א"כ לא שייך הא דתני שהבא אחריו הוא בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ולענין הבא אחריו לסוף שנה או לסוף שנתים תיקשי למה לי סנדל דהא כיון שאין סנדל שאין עמו ולד א"כ הולד פוטר וליכא למימר דמוקי שיצא הולד דרך דופן והסנדל דרך רחם ופוטר הסנדל הבא אחריו לסוף שנה או לסוף שנתים דולד לא פטר משום דיצא דרך דופן וכדמוקי הש"ס סנדל דתנן בכריתות לענין חיוב קרבן דזה אינו דהא רבנן ס"ל דהבא אחר יוצא דופן שניהם אינם בכור ורק ר"ש פליג במתני' (דף מז שם) וס"ל דבכור לדבר אחר הוי בכור אבל רבנן ס"ל דלא הוי בכור ותיקשי שפיר דסנדל דתנן למאי הלכתא. ודוחק לומר שמוקי הירושלמי כר"ש שס"ל דבכור לדבר אחר הוי בכור ויצא הולד דרך דופן וסנדל דרך הרחם דבלא הסנדל לא הי' פוטר הבא אחרי' לסוף שנה או שנתים דהא סנדל דתנן גבי כריתות לא בעי הגמרא לאוקמי ביצא הולד דרך דופן וסנדל דרך רחם משום דלר"ש הולד שיצא דרך דופן ולד מעליא הוא לענין קרבן ואף שלרבנן דפליגי אר"ש ס"ל שולד היוצא דרך דופן לא מיחייבא קרבן מ"מ לא בעי לאוקמי בפלוגתא כרבנן ולא כר"ש ומכש"כ שקשה לאוקמי הסנדל דתנן גבי בכורות כר"ש ולא כרבנן אלא ודאי מוכח מזה שפיר ספיקת הרי"ט אלגזי שם דאף שקיי"ל דהבא אחר יוצא דופן שניהם אינם בכור דווקא ביוצא דופן בר קיימא משא"כ ביוצא דופן שהוא נפל אינו פוטר הבא אחרי' כלל וכמשמעות הכתוב פטר שגר בהמה דדוקא נפל שפטר הרחם פוטר הבא אחרי' משא"כ ביצא דרך דופן וכמ"ש הרי"ט אלגזי וא"כ ניחא שפיר לשיטת הירושלמי סנדל דתנן גבי בכורות לבא אחריו היינו לסוף שנה או לסוף שנתים ומיירי שהסנדל יצא דרך רחם והולד דרך דופן וא"כ בלא הסנדל לא הי' הולד פוטר משום שיצא דרך דופן וגם הוא נפל שהולד שעם הסנדל אינו מתקיים לשיטת הירושלמי ונפל שיצא דרך דופן אינו פוטר הבא אחרי' לכו"ע וכמש"כ ומש"ה תנן בכה"ג דהסנדל פוטר והבא אחרי' הוא בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הש"ס דידן דמוקי סנדל דתנן גבי בכורות לבא אחרי' היינו להולד שעם הסנדל גופא ולא מוקי לבא אחרי' לסוף שנה או לסוף שנתים וביצא הולד דרך דופן והסנדל דרך רחם משום דלשי' הש"ס דילן שהולד שעם הסנדל הוא בר קיימא א"כ לרבנן דס"ל דהבא אחר יוצא דופן שניהם אינם בכור א"כ למה לי סנדל והולד פוטר אף שיצא דרך דופן ודוחק לאוקמי כר"ש דפליג וס"ל דבכור לדבר אחר הוי בכור ומש"ה מוקי להבא אחריו היינו אותו הולד גופא שעם הסנדל דהוא בר קיימא ומשכחת שפיר דהוי בכור לנחלה ואינו בכור לכהן והירושלמי דס"ל דהולד שעם הסנדל אינו מתקיים וליכא לאוקמי להבא אחרי' לאותו הולד שעמו מ"מ ניחא לשיטתם דמשכחת שפיר סנדל דתנן גבי בכורות לבא אחרי' בסוף שנה או שנתים וביצא הולד דרך דופן והסנדל דרך הרחם דכיון שהולד אינו מתקיים וגם שיצא דרך דופן לכו"ע אינו פוטר הבא אחרי' וכמש"כ הרי"ט אלגזי ורק הסנדל שיצא דרך רחם פוטר

שוב ראיתי במהרש"א על דה"ת בנדה שם ד"ה סנדל שהקשה על שיטת הירושלמי המובא בתוס' שם דהולד שעם הסנדל אינו מתקיים דאיך יתוקם המתני' דסנדל דתנן גבי בכורות דהבא אחריו הוא בכור לנחלה ואינו בכור לכהן דלענין הולד שעם הסנדל הא אינו מתקיים ולענין ולד הבא לאחר שנה או שנתים הרי הולד שעם הסנדל פוטר ותירץ המהרש"א שהירושלמי מוקים לה שיצא הולד דרך דופן וכר"ש דס"ל דבכור לדבר אחר הוי בכור ותלמודא דידן לא בעי לאוקמי בפלוגתא יעו"ש ולפמש"כ דחוק שפליגי הש"ס דילן והירושלמי בהא אם יש למוקים כיחידאה. ויותר נראה כמש"כ דמוכח מזה דהא דקיי"ל דהבא אחר יוצא דופן לא הוי בכור אינו אלא אם הוא בר קיימא אבל אם היוצא דופן הוא נפל אינו פוטר הבא אחרי' וא"כ לשיטת הירושלמי ניחא שפיר דלכו"ע משכחת שפיר סנדל דפוטר בשיצא הולד דרך דופן וכיון דס"ל להירושלמי דהולד אינו מתקיים ומש"ה אינו פוטר הבא אחרי' וכמש"כ ורק הסנדל פוטר ולש"ס דידן שהולד שעם הסנדל הוא בר קיימא לא בעי לאוקמי בפלוגתא שיצא הולד דרך דופן וכיחידאה כר"ש דס"ל שהבא אחר יוצא דופן הוי בכור מש"ה מוקים להבא אחרי' היינו אותו הולד שעם הסנדל

וראיתי בתוס' רע"ק במשניות בכורות (פ"ח מ"ב) שכתב על מ"ש הרע"ב על יוצא דופן בשם הרמב"ם שאי אפשר להוציא ולד מן האשה דרך דופן ושתתרפא האשה ותחזור ותתעבר ותלד ויוצא דופן והבא אחרי' שתנן במתני' שם הוא כגון שקרעו האשה שתאומים בבטנה ולאחר שהוציאו הראשון דרך דופן יצא השני דרך רחם וכתב התורע"ק אות ל"ג וז"ל כתב הרמב"ם שאי אפשר לפ"ז קשה על הירושלמי הובא בתוס' נדה (דף כו ד"ה סנדל) דהולד הבא עם הסנדל אינו מתקיים אין פתרון כלל למתני' דהכא וצ"ע ובהגהת המעתיק כתב כן מצאתי בהעתקה ולפענ"ד ט"ס יש בכאן ושייך למאמר הקודם ובספר תפארת ירושלים כתב שהמעתיק לא ירד לסוף כוונתו ופי' בכוונת הגרע"ק שדקדק על הרמב"ם מדמכריח גבי יוצא דופן דע"כ מיירי בולד הבא עמו ולא בולד הבא אחרי' דאי אפשר ולא מוקי למתני' בדרך מקרה ונס וא"כ קשה על הירושלמי דס"ל דולד הבא עם הסנדל אינו מתקיים וא"כ מה משמיענו במתני' דסנדל דלולד הבא אחרי' א"צ כמו שפרש"י ועל דרך מקרה לנס לא אתי לאשמעינן ודבריו תמוהים ורחוקים ובמחכת"ה נטו מפשטות הדברים וכוונת קו' הגרע"ק הוא לפמש"כ המהרש"א להקשות לשי' הירושלמי דהולד שעם הסנדל אינו מתקיים א"כ האיך מתוקם הא דתנן דסנדל פוטר הבא אחרי' ובע"כ דצ"ל שמוקי שיצא הולד דרך דופן והסנדל דרך רחם, וכר"ש דהבא אחר יוצא דופן הוי בכור והבא אחרי' הוא לסוף שנה או לסוף שנתים וכמש"כ וא"כ זה ניחא אם נימא דאפשר לאשה שהוציאו ולדה דרך דופן להתרפא ולחזור ולילד לסוף שנה או שנתים אבל לפמש"כ הרמב"ם דזה אי אפשר א"כ אין פתרון כלל למתני' דהכא דסנדל דקתני גבי בכורות למאי הלכתא וזה ברור