גנת ביתן מד

ספיקא אין מצטרף הספק שאינו רק מיעוטא לפלגא ופלגא וכמ"ש הריב"ש להוכיח מדה"ת כתובות (דף ט') שם דאם הי' רובא דברצון רוב גמור לא מצרפינן ספק אונס לספק אינו תחתיו דבעינן שיהיו, שני הספיקות שוים ושקולים וכמ"ש. אבל נראה דבאמת יש ליישב דברי התוס' והרא"ש עפ"י דברי הר"ן בחולין (דף סד) בהא דאיתא שם לוקחין בנים מן הכותי ואין חוששין משום נבילות וטריפות ופריך ודילמא דעוף טמא נינהו והקשה הר"ן דהא כשם שאין חוששין לנבילות וטריפות משום דאזלינן בתר רובא דכשרים ה"נ יש למיזל בתר רובא דרוב עופות טהורין ותירץ דכיון דאיכא תרי מיעוטא ותרי חששות מצרפין הני תרי מיעוטא נגד הרוב והוי מחצה על מחצה יעו"ש. ולכאורה הו"ל לעשות סמוכין לדברי הר"ן מהא דאיתא בברכות (דף נג עא) הי' מהלך חוץ לכרך והריח ריח דאפי' רוב ישראל אינו מברך משום מיעוטא דכשפים ומיעוטא לגמר את הכלים דהוי תרי מיעוטא ומצאתי בס' ח"ד (סי' ס"ג) שמביא כן בשם הת"ש יעו"ש וא"כ לפ"ז י"ל בילדה זכר ונקבה דאיכא תרי חששות שמא יצא הזכר והנקבה כאחת וחוצצת הנקבה להזכר למ"ד דאפשר לצמצם גם יש חשש שמא מקודם שיצא רובו של זכר נפיק הנקבה וחוצצת להזכר וא"כ דאיכא תרי חששות נגד הרוב דרוב היולדות תאומים יולדות זה אחר זה מצרפינן הני תרי מיעוטא נגד הרוב והוי כפלגא על פלגא וממילא שפיר יש לצרף ספק שחוצצת הנקבה ומבטלת בכורת הזכר מטעם חציצה להספק שמא יצאה הנקבה תחלה דלפמש"כ גם הצד שחוששין שהנקבה חוצצת להזכר ומבטלת הבכורה הוא ספק השקול משום דיש בזה תרי מיעוטא מיעוט שיצאו שניהם בב"א בצמצום ומיעוט שיצא הזכר תחלה ומקודם שיצא רובו יצאת אחותו ותרי מיעוטא נגד הרוב דיולדות תאומים זאח"ז הוי מחצה על מחצה והוי שני הצדדים שוים ושקולים וכה"ג שפיר יש לצרף לספק ספיקא ומש"ה הקשו התו' לריה"ג דאמר אפשר לצמצם דאי"צ להפריש טלה כלל דהא יש ספק ספיקא ספק שהנקבה תחלה וספק שהנקבה חוצצת והא דכתבו בתוס' די"ל סמוך מיעוטא לפלגא לאו דווקא דלפמש"כ בפלגא ופלגא שאינו בטבעו של עולם אנו דנין תורת ספק ספיקא והספיקות שקולים ושוים דלריה"ג דאפשר שיצאו הזכר והנקבה בב"א בצמצום וגם אפשר דמקודם שיצא רובו של הזכר יצאת הנקבה והוי תרי מיעוטא וחששי נגד הרוב שיולדות תאומים זא"ז והוי כמחצה על מחצה וכמש"כ הר"ן חולין שם ומחצה על מחצה אם הנקבה יצאת תחלה או הזכר תחלה והוי ספק ספיקא גמור ושפיר הקשו בתוס' שם. ועפי"ז ניחא מה שהקשה המהרש"א אמאי לא הקשו בתוס' גם לרבנן וכדהקשה הרא"ש די"ל דס"ל להרא"ש כפי' הרר"ש בתוס' שם דלרבנן שס"ל דאי אפשר לצמצם מ"מ יכול להיות שהיו בצמצום וא"כ איכא עוד חשש ומיעוטא לרבנן שיצאו הזכר והנקבה בב"א בצמצום והוי תרי חששי ומיעוטא נגד הרוב והוי פלגא ופלגא וא"כ יש לדון שפיר תורת ספק ספיקא ספק שיצא הנקבה תחלה ספק שיצא הזכר ע"י חציצת הנקבה דשני הספיקות שוים ושקולים ואף דלא זכרו התוס' והרא"ש ספק ספיקא רק משום סמוך מיעוטא לפלגא צ"ל דלאו דוקא הוא וכמ"ש הש"ש כדברי רש"י חולין (דף עז שם) ושפיר הקשה הרא"ש דגם לרבנן א"צ להפריש טלה בילדה זכר ונקבה דהוי ס"ס להקל אלא דבספק מועט החמירו לענין הפרשת טלה לעצמו משום שלא מפסיד מידי וכמ"ש הרא"ש שם אבל תוס' בכורות שם אזיל כפרש"י ופי' קמא בתוספות שם דלרבנן שס"ל אי אפשר לצמצם היינו שבוודאי אינו מצומצם וכמ"ש להוכיח מדה"ת שם וא"כ לשיטתו שפיר הקשו רק לריה"ג אבל לא לרבנן דלרבנן שאי אפשר לצמצם ואיכא רק חדא מיעוטא שמקודם שיצא רובו של זכר יצאה אחותו אבל החשש שמא יצאו הזכר והנקבה בב"א בצמצום וחוצצת הנקבה להזכר ליכא למיחש לרבנן כלל ולא הוי ספק השקול וניחא שפיר דאין להקל שלא להפריש טלה לעצמו דס"ס ליכא דכיון שאין שני הספיקות שקולים ושוים אין לדון תורת ספק ספיקא ולא תורת רובא איכא משום סמוך מיעוט שיצא הזכר בחציצת הנקבה לפלגא שיצאה הנקבה תחלה דפלגא ופלגא שיצאה הנקבה תחלה לא הוי דבר שבטבעו של עולם ושפיר תנן דילדה זכר ונקבה מפריש טלה לעצמו לרבנן ומש"ה הקשו התוס' שם רק לריה"ג דהוי ס"ס השקול דכיון דאפשר לצמצם ואיכא תרי מיעוטא נגד הרוב אבל הרא"ש דס"ל כשי' הר"ר שמעון דגם לרבנן יכול להיות שהוא מצומצם מש"ה הקשה והוכיח גם לרבנן דהא לשיטתו גם לרבנן הוי ס"ס גמור ואמאי צריך להפריש טלה לעצמו הא יש להקל משום ספק ספיקא אלא ודאי דבשביל ספק מועט החמירו בהפרשת טלה לעצמו וכמש"כ הרא"ש שם ומדוקדק שפיר דברי התוס' והרא"ש ומיושב קו' המהרש"א

וראיתי בשו"ת עמודי אור ס"ו שכתב בישוב קו' האחרונים בהא דקיי"ל שהיבמה תתיבם אחר שלשה חדשים ולא חיישינן שמא תמצא מעוברת משום שלא נקלט הזרע עד ג' ימים וכמש"כ תוס' יבמות (דף לז בד"ה רוב הולדות) דיש לחוש שמא לא נקלט הזרע עד ג' ימים. והאחרונים תי' דלענין הבחנה חששו למיעוטא וביבמה לא חיישינן לקליטת הזרע עד ג' ימים דאזלינן בתר רובא דרוב הנקלטין נקלטין מיד. ובעל עמודי אור כתב דלא הוי רובא כלל ואינו אלא פלגא ופלגא אם נקלט הזרע מיד או עד ג' ימים ורק ביבמה י"ל סמוך מיעוטא דאין אשה מתעברת כלל לפלגא שנקלט הזרע מיד דביבמות (דף קיט) אמרו דאינו אלא רוב נשים מתעברות ויולדות אבל מיעוטא איכא שאינן מתעברות יעו"ש ולפמ"ש בשם הריב"ש והש"ש שם אי אפשר לתרץ הכי דאין לדון בזה תורת רובא משום דהפלגא ופלגא של קליטת הזרע אינו ודאי ומוכרח מטבעו של עולם והדבר ספק ואפשר זה כמו זה ורק יש לדון תורת ספק ספקא ובעינן שיהי' שני הספיקות שווים ושקולים משא"כ ספק שאין אשה מתעברת הוי מיעוטא נגד רובא ואין ליישב בהכי קו' האחרונים לפמש"כ הריב"ש בשי' תוס'. אמנם ראיתי שעל גוף דברי הריב"ש יש לפקפק מהא דאיתא בנדה (דף יח) שליא בבית הבית טמא ופרש"י משום דברוב שליות יש להם ולד והקשו בתוס' שם ד"ה שליא אם נימא דרק רובא הוי אבל יש שליא בלא ולד א"כ אמאי קאמרינן (חולין דף עז) שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה הא י"ל סמוך מיעוטא דיש שליא בלא ולד לפלגא שלא יצא בהשליא רובי של ולד רק מיעוטו והוי לי' למישרי באכילה יעו"ש שהוכיחו מזה דאין שליא בלא ולד ולפמש"כ הריב"ש בדעת תוס' כתובות (דף ט' שם) א"כ לא קשי' מידי די"ל שפיר כפירש"י דרק רוב שליות יש להם ולד אבל יש שליא בלא ולד ומ"מ אין לדון בשליא שיצאה מחצתה למשרי באכילה משום סמוך מיעוטא דיש שליא בלא ולד לפלגא שלא יצא בהשליא אלא מעוטו של ולד משום דהפלגא ופלגא אם יצא רובו של ולד או לא אינו ודאי ומוכרח מטבעו של עולם ואין לדון תורת רוב אלא בתורת ספק ספיקא וכיון שהספקות אינם שוים ושקולים לא הוי ס"ס וצ"ע בזה

וראיתי בספר צ"ק בכורות שם בדה"ת ד"ה זכר וז"ל לפי שפירשתי לעיל דנקבה חוצצת ובשלמא לרבנן אפשר לומר דס"ל שאין חילוק בין אחותו לאחי' והתם דכרכתו כולו והכא דמקצת פנוי דאי אפשר לצמצם איכא למימר טפי דמין במינו אינו חוצץ כשינויא קמא דלעיל אבל לריה"ג דאפשר לצמצם ע"כ צריך לחלק בין אחי' לאחותו ונקבה חוצצת הקשו שפיר וכזה שקטה קו' מהרש"א מה שהניח בצ"ע כנ"ל ברור עכ"ל הצ"ק. ואזיל לפי' פירושו בתוס' שם ד"ה אמר שהקשו אהא דקאמר שמין במינו אינו חוצץ והא בחולין (דף ע' ע"א) בעי כרכתו אחותו והוצאתו מהו ול"א דמין במינו אינו חוצץ י"ל הכא שמקצת פנוי איכא למימר טפי מב"מ אינו חוצץ אינו חוצץ א"נ אחותו הוי טפי אינו מינו מאחי' ופי' הצ"ק הכא שמקצת פנוי היינו שהתם כרכתו אחותו בכולו אבל הכא כיון שאי אפשר לצמצם