גנת ביתן מג

לרבנן לא דרשי הזכרים כלל שיהי' שתיהם קדושות וכמש"כ ולק"מ קו' הגרעק"א. ואפשר כוונת הגאון זצ"ל דתוס' שכתבו שם דלרבנן אין שתיהם קדושות מטעם הזכרים כמו לריה"ג דאי אפשר למידרש הזכרים הוא משום דאזלי לשיטתם בפי' קמא דבכורות בחולין (דף כח שם) דלמ"ד אי אפשר לצמצם בוודאי אינו מצומצם אבל לפי' הר"ר שמעון דא"א לצמצם היינו שאין להבחין ולברר הדבר אבל יוכל היות שהוא מצומצם א"כ אפשר שפיר למידרש הזכרים לרבנן כמו לריה"ג לענין שאם יבוא אליהו ויאמר שהי' מצומצם וכמש"כ תוס' חולין (דף לח) גבי זה פירש למיתה וזה פי' לחיים וכמש"כ לעיל וא"כ תיקשי מאי קאמר בבכורות (דף ט) שם מאן תנא דלא כריה"ג דאמר אפשר לצמצם הא גם לרבנן תקשי אמאי אינו נותן ומפריש רק טלה אחד הא צריך להפריש עוד טלה משום דחיישינן שמא ילדה השני זכרים בצמצום ושתיהם קדושות גם לרבנן מטעם הזכרים כמו לריה"ג לשי' הר"ר שמעון בתוס' שם אבל ג"ז אינו דהרר"ש יפרש דאף שלא קתני במתני' ויצאו שני ראשיהן כאחד מ"מ י"ל דחמורה שלא בכרה וילדה שני זכרים מיירי שהי' הלידה בפנינו וראינו שיצאו בב"א ולריה"ג דס"ל דאפשר לצמצם צריך לתת שני טלאים לכהן ושפיר קאמר ר' ירמי' מאן תנא דנותן טלה אחד לכהן דלא כריה"ג דלרבנן דס"ל דאי אפשר להבחין ולברר שהי' בצמצום דאין לסמוך על השערת ראות עיניו א"כ לעולם אינו נותן שני טלאים לכהן ולא יפרש הרר"ש דמיירי שלא ראינו הלידה כלל וגם לריה"ג אינו נותן רק טלה אחד לכהן אלא שצריך להחמיר ולהפריש טלה שני לעצמו וכדפי' התוס' שם דזה אינו אלא לשי' רש"י ופי' קמא שבתוס' דא"א לצמצם היינו שבוודאי אינו מצומצם וכמש"כ אבל הרר"ש שבתוס' שם יפרש דמיירי שראינו הלידה יהא דקאמר לא כריה"ג היינו שלריה"ג צריך לתת שני טלאים לכהן משא"כ לרבנן אף אם נימא דדרשי הזכרים לענין אם יבוא אליהו ויאמר שנולדו בצמצום מ"מ כיון שעכשיו אין להבחין ולברר הדבר מש"ה אינו צריך לתת רק טלה אחד לכהן וכדתני במתני' ולענין להחמיר ולהפריש טלה שני לעצמו לא איירי כלל התם ר' ירמי' ומיושב הסוגיא שפיר וניחא קושית הגאון רעק"א בזה. וכן נראה מפשטות דה"ת בכורות (דף ט' ד"ה זכר) שהקשו בהא דתנן זכר ונקבה מפריש טלה לעצמו וא"ת לריה"ג דאמר דאפשר לצמצם אם יצאו שניהם בב"א אין הזכר קדוש לפי שפרשתי לעיל דנקבה חוצצת ועוד תנן לקמן שהנקבה מבטלת בכורות זכר וא"כ סמוך מיעוט דב"א למחצה דנקבות קודמת וה"ל זכרים קודמים מיעוטא וי"ל דבספק מועט החמירו להפריש טלה לעצמו יעו"ש הרי דתוס' ס"ל כשי' רש"י ופי' קמא שם דלמ"ד אי אפשר לצמצם היינו שבוודאי אינו מצומצם דלפי' הרר"ש דלכו"ע יכול להיות שהוא מצומצם לא הי' להתוס' להקשות רק לריה"ג דאמר אפשר לצמצם דהא גם לרבנן תקשי דכיון שלא ראינו הלידה ויש לחוש שמא יצאו הוולדות בצמצום וא"כ יש להקשות גם לרבנן דנימא סמוך מיעוטא דיצאו בב"א דחוצצת הנקבה ומבטלת בכורת הזכר למחצה דנקבה קודמת וה"ל זכר קודם מיעוטא ומדהקשו רק לריה"ג הכי ש"מ דס"ל דלרבנן אי אפשר לצמצם בוודאי ואינו יכול להיות כלל שהי' מצומצם וז"ב

ועפ"ז ניחא לי בע"ה ליישב קו' המהרש"א על דה"ת שם שהקשו לריה"ג אמאי מפריש טלה בילדה זכר ונקבה וז"ל המהרש"א וצ"ע אמאי לא קשיא להו הכי בפשיטות גם לרבנן כיון דנקבה חוצצת וקודם שיצא כולו יצאת אחותו וחוצצת וסמוך האי מיעוטא למחצה דנקבה קודמת וכן הוא בראש דגם לרבנן הוי רובא לפטור בזכר ונקבה וכו' יעו"ש שהניח בצ"ע ונראה עפמש"כ הריב"ש סי' שע"א לפרש דה"ת כתובות (דף ט' ד"ה ואיבעית) שהקשו בהא דאומר פ"פ מצאתי באשת ישראל שקיבל אבי' קדושין פחותה מב"ג שנים דנאמן לאוסרה עלי' נוקמה אחזקת היתר ונימא דבאונס זינתה ותירצו דאונס קלא אית לי' ומדלית לי' קלא הוי רובא דברצון והקשו אמאי מצרפינן ספק אונס לספק אינו תחתי' למישרי מטעם ספק ספיקא הא ספק אונס כמאן דליתא ותירצו דרובא דברצון מדלית לה קלא לא הוי רוב גמור יעו"ש הרי דס"ל להתוס' דספק לא הוי רק היכי ששני הספיקות שוים ושקולים אבל אם בספק אחד הוי מיעוטא נגד רובא לא הוי ספק ספיק' ולא אמרינן סמוך מיעוטא לפלגא וה"ל רובא להיתרא. ולכאורה קשה דהא בגמרא אמרינן בכמה דוכתי סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות וה"ל זכרים מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן וא"כ ה"נ אית לן למימר סמוך מיעוטא דאונס למחצה דאינו תחתיו וה"ל תחתיו ברצון מיעוטא וכתב הריב"ש דדווקא במחצה זכרים ומחצה נקבות דהוא ודאי ובהכרח כי כן יסד מלכו של עולם לקיום המין וא"כ י"ל שהזכרים הנולדים מן המעוברות מיעוטא נינהו שהרי מעט מפילות אמרינן סמוך מיעוטא לפלגא אבל כאן אין אנו אמרים שהנבעלות בזנות מחצה תחת בעליהן ומחצה בלתי תחתיהן כי היכי דנימא סמוך מיעוטא למחצה ונתירה דמנין לנו שיהא מחצה על מחצה אבל אנו אומרים שהדבר בספק שזה אפשר כמו זה ואף אם נאמר בזה סמוך אכתי לא הוי תחתיו ברצון מיעוטא אבל עדיין הספק במקומו עומד עכ"ל. והש"ש ש"א פי"ח מביא לדברי שו"ת הריב"ש וקלסי' שהאיר עינינו דהיכי דאיכא לדין בתורת רוב והיינו היכי דהמחצה על מחצה ידוע בטבעו של עולם א' אפי' הצדדים אינם שקולים מצטרף גם המיעוט דלהוי רובא והיכי דאינו בטבעו של עולם אלא דאפשר זה כמו זה ובתורת ס"ס אנו דנין בעינן שיהי' שני הספקות שוים ושקולים. והא דאמרינן בחולין (דף עז) המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים משום דאיכא מיעוטא שאינו קדוש בבכורה ומאי נינהו נדמה וכל היולדו' יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות וה"ל זכרים מיעוטא וכתב רש"י כל היולדות דרכן לילד מחצה זכרים ומחצה נקבות הלכך ולד זה ספק זכר ספק נקבה ונקבה לא קדשה ואת"ל זכר שמא נדמה הוא הרי דמצרפין לס"ס ספק נדמה שאינו אלא מיעוטא ורוב בהמות יולדו' דבר הקדוש בבכורה צ"ל דשלא בדווקא כתב רש"י ז"ל דרך ספק ספיקא אלא משום רובא הוא דאתינן עלה יעו"ש בס' ש"ש באריכות. ולפי"ז ניחא שפיר הא דהקשו תוס' והרא"ש בכורות (דף ט') שם דילדה זכר ונקבה דמפריש טלה לעצמו הא י"ל סמוך מיעוטא דילדה באופן שהנקבה חוצצת להזכר למחצה שהנקבה נולדה תחלה וה"ל זכר נולד קודם בלא חציצה מיעוטא והתוס' הקשו לריה"ג דאמר אפשר לצמצם שיצאו הזכר והנקבה בב"א והרא"ש הקשה גם לרבנן דאכתי יש מיעוטא שקודם שיצא הזכר כולו יצאת אחותו וחוצצת ולפמש"כ י"ל דמדוקדק דבריהם שפיר עפ"י דיש להקשות אהא דכתב הרא"ש דבזכר ונקבה י"ל סמוך מיעוטא שקודם שיצא הזכר כולו יצאת אחותו וחוצצת למחצה שהנקבה תחלה והו"ל זכר נולד כולו בלא חציצה מיעוטא הא הפלגא ופלגא אם הנקבה יצאת תחלה או הזכר תחלה אינו ידוע בטבעו של עולם רק שהדבר בספק וזה אפשר כמו זה ולא דמי למחצה יולדות זכרים ומחצה יולדות נקבה דהוא וודאי ובהכרח כי כן הוא בטבע שיסד מלכו של עולם וכמ"ש הריב"ש וא"כ רק בתורת ספק ספיקא יש לדין ספק נקבה נולדה תחלה וספק יצא זכר תחלה וקודם שיצא כולו יצאת אחותו וחוצצת והא ספק השני אינו אלא מיעוטא דהיכי שלא ראינו הלידה י"ל דאזלינן בתר רוב ולדות תאומים שיצאו זה אחר זה וכמ"ש הרא"ש שם שאינו אלא מיעוטא והיכא שדנין בתורת ספק ספיקא בעינן שיהי' שני הספיקות שוים ושקולים והכא הספק שמא קודם שיצא רובו של זכר יצאת הנקבה וחוצצת דהוי רק מיעוטא לא מצטריף כלל לס"ס ומאי כתב הרא"ש דבזכר ונקבה יש לדון דאי"צ להפריש טלה משום סמיך המיעוט דקודם שיצא רובו של זכר יצאת הנקבה עם הפלגא שהנקבה יצאת תחלה וכן קשה על דה"ת שהקשו כה"ג לריה"ג דאמר אפשר לצמצום שיצאו שניהם כאחת ויש מיעוטא דבת אחת עם פלגא דנקבה תחלה וא"צ להפריש טלה כלל הא כיון שצריך לדין בתורת ספק