גנת ביתן מב

בעלמא ואף משהו השני דהוי מעין אינו מטמא משום דפתיכא בי' המשהו הראשון שדמי לקרי ואפשר ס"ל לתוס' דאף לר' אליעזר דאמר גבי זיבה כיון שפתיכא בי' קרי אינו מטמא אבל גבי מעינות לא אמרינין הכי. ולכאורה יש קצת ראי' לזה מנדה (דף נה ע"ב) רב אמר דמי האף טמא משים דאי אפשר בלא צחצוחי רוק והא דלא חשיב במתני' כריתות (יג) דקתני זובו ורוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה ואילו מי אף לא קתני דלא פסיקא לי' למיתני דזימנין אתי דרך החוטם יעו"ש ולא קאמר דלא פסיקא לי' דתליא בפלוגתא דר"א ור"י ולר"א דס"ל דמשום שפתיכא בזוב קרי אינו מטמא במשא ה"ה היכי שפתיכא ברוק מי האף אינו מטמא משום מעין אלא ודאי דר"א קאמר רק בזוב אבל לא במעין וצ"ע בזה

סימן י

תשובה לרב אחד

מ"ש כתר"ה להקשות בתו' עירובין (דף נ' ד"ה ואמר) שהקשו בהא דפריך אהא דרבה דאמר כל דבר שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו מהא דאמר יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז והקשו וא"ת דילמא התם היינו טעמא משום דאי אפשר לצמצם והאחד יצא תחלה ואפי' בלא קריאת שם הוא הקדוש דעשירי מאליו קדוש. והקשה כ"ת לפמש"כ תוס' עירובין (דף ו' ד"ה וספק) דגם למ"ד שאי אפשר לצמצם יכול להיות שהיו בצמצום רק שאי אפשר לברר הדבר וא"כ לרבה דאמר כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו אם יצאו עשירי והאחד עשר בב"א בצמצום לא חל שם מעשר אפי' על חד מינייהו וא"כ הוי ספק אם חל קדושת מעשר וקיי"ל בב"מ (דף ז') דעשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק ושפיר פריך דאמאי קאמר דעשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז ומאי הקשו בתוס' שם

ונראה דלק"מ דהא דאמר אביי בב"מ שם עשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק היינו כפירש"י שם עשירי וודאי הצריך הכתוב לעשר ולא הצריך לעשר את הספק כדאמר התם דספיקא לאו בר עישורי הוא היינו שאינו חייב לעשר מספק אבל אם הוי ספק אם חל קדושת מעשר י"ל דהוי ככל ספיקות דאוריתא דאזלינן לחומרא דהא תנן בבכורות (דף נח ע"ב) קפץ אחד מן המעושרין לתוך הדיר כולן ירעו עד שיסתאבו ולא נימא על כל אחד מן התערובות דהוא רק ספק עשירי ועשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק ותהא כל הדיר פטור אלא ודאי דהיכי דהוי ספק אם הוא קדוש בקדושת מעשר אזלינן לחומרא ככל ספיקות דאורייתא וכ"כ בהדי' הנוב"י (מהד"ת חיו"ד סי' קצו) וא"כ י"ל דשפיר הקשו בתוס' די"ל דמש"ה אמר יצאו שנים בעשירי דעשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז משום ספיקא שמא יצא האחד תחלה ובלא קריאת שם מאילי' הוא קדוש וא"כ מספיקא יש להחמיר ואף שאם יצאו השנים בב"א בצמצום לא חל שם מעשר אפי' אחד מינייהו משום דרבה דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו אבל כיון שאי אפשר לצמצם וי"ל דהאחד יצא תחלה ומאיליו קדוש מש"ה אמר דעשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז ואף דיש שני ספיקות על כל אחד מהשנים ספק שמא יצאו בב"א בצמצום ולא חל כלל קדושה אפי' אחד מינייהו לרבה וגם הוי ספק על כל אחד שמא הוא לאו עשירי מ"מ יש להחמיר דהוי ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובות דקיי"ל ביו"ד (סי' קי ס"ט) דלא חשוב ספק ספיקא ואפי' לא נודע הספק עד אחר התערובות וכמ"ש הש"כ שם וא"כ שפיר הקשו בתוספות דמאי פריך אהא דרבה דאפי' נימא שכל דבר שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו מ"מ י"ל שפיר דעשירי ואחד עשר מעורבין זב"ז וכמש"כ

ועוד נראה די"ל דתוס' עירובין (דף נ') הקשו לשי' רש"י ותוס' בכורות (דף יח) דאיתא התם נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן מביאות עגלות דברי ר"א דקסבר אפשר לצמצם וקרובה אפי' קרובות ופרש"י ותוס' דאם אי אפשר לצמצם אלא וודאי אחת קרובה מחברתה מביאות עגלה אחת בשותפות ויתנו יעו"ש הרי דלמ"ד דאי אפשר לצמצם היינו שוודאי אינו בצמצום וכן פי' התוס' בפי' קמא בחולין (דף כח ע"ב ד"ה לפי) דלעולם אי אפשר לצמצם ולהיות שיהי' שוין בצמצום רק שאי אפשר לברר הדבר וכן נ"ל מפשטות דה"ת בכורות (דף ט' ד"ה אמר) בסוף דבריהם שכתבו דהא דקאמר ולרבנן אי כולי' רחם מקדש נהי דאי אפשר לצמצם חציצה מיהא איכא ה"פ נהי דא"א לצמצם ולהכי ניחא לרבנן שאין שתיהן קדושות מטעם הזכרים כמו לריה"ג דלא אפשר למידרש להו הזכרים כיון דס"ל אי אפשר מ"מ להוי חציצה עכ"ל הרי דס"ל להתוס' דלרבנן דאמרי שא"א לצמצם היינו שלעולם אינו בצמצום מש"ה לא אפשר למידרש להו הזכרים כמו לריה"ג והוא כפי' רש"י ותוס' בכורות שם ולא כפי' הרר"ש שבתוס' שם שפי' דלמ"ד שא"א לצמצם אפשר שיהי' שוין בצמצום רק דאין להבחין ולברר הדבר דא"כ יש למידרש לרבנן הזכרים דרחל שלא בכרה וילדה שני זכרים כאחד דשניהם קדוש כמו לריה"ג ואין לאמר דלרבנן שאין להבחין ולברר הדבר אם הי' בצמצום א"כ לא שייך למידרש מריבויא דקרא דילדה שניהם כאחד דשניהם לכהן דלא משכחת שנדע בבירור דיצאו שניהם כאחד דגם אם ראינו הלידה בפנינו אי אפשר לצמצם ואין סומכין מל השערת ראות עינינו וכי אצטריך קרא למיתסר מספיקא דז"א דהא תוס' חולין (דף לח ע"ב ד"ה אלא) כתבו בהא דדריש תחת אמו פרט ליתום דזה פירש למיתה וזה פי' לחיים דאין להוכיח מכאן דאפשר לצמצם דאיכא למימר דאיצטריך קרא אם יבוא אליהו ויאמר שבצמצום נעשה ושבק לקרא שהוא דחוק ומוקי אנפשי' יעו"ש וא"כ ה"נ יש למידרש ריבויא הזכרים דילדה שני זכרים דשניהם לכהן גם לרבנן דאי אפשר לצמצם לענין אם יבוא אליהו ויאמר שבצמצום נעשה אלא ודאי צ"ל דס"ל להתוס' בכורות (דף ט' שם) כפי' רש"י ופי' קמא בתוס' בכורות (דף יז שם) דלמ"ד אי אפשר לצמצם בודאי אינו מצומצם ומש"ה כתבו שפיר דלרבנן אין שתיהן קדושות מטעם הזכרים כמו לריה"ג דלא אפשר למידרש להו הזכרים כיון שאי אפשר ולשיטתם צ"ל בהא דחולין (דף לח) שם שדריש מתחת אמו פרט ליתום דזה פירש למיתה וזה פי' לחיים דסבר כריה"ג דאפשר לצמצם אף בידי שמים דלרבנן לא משכחת כלל שיהי' בצמצום זה פי' למיתה וזה פי' לחיים דוודאי אי אפשר שיהי' וכן כתבו תוס' בכורות (דף יז ד"ה אפשר) בשילהי דבריהם דההיא דחולין (דף לח שם) סבר לי' כריה"ג יעו"ש

וראיתי בשו"ת הגרעק"א (סי' קסז) שהקשה לפי המבואר בתוס' בכורות (יז) וחולין (כח) דמאן דס"ל אי אפשר לצמצם היינו דאי אפשר לנו לברר הדבר אבל מ"מ יוכל להיות שהוא מצומצם א"כ בבכורות (דף ט') דאמרינן מאן תנא תמורה שלא בכרה וילדה שני זכרים נותן טלה אחד לכהן אמר ר"י לא כריה"ג דאמר אפשר לצמצם והא התם לא הי' הלידה בפנינו אלא דנמצא בדור ב' זכרים והאיך תליא זה בפלוגתא דריה"ג ורבנן אי סמכינן על השערת ראות עיניו דהא לא הי' הלידה בפנינו אלא דחיישינן לריה"ג דהי' בצמצום ה"נ ניחוש לרבנן וצע"ג. ואין זה קשה דהא באותו ענין כתבו תוס' שם דלרבנן אין שתיהם קדושות מטעם הזכרים כמו לריה"ג דאי אפשר למידרש להו הזכרים דס"ל דאי אפשר א"כ הרי מבואר מדה"ת שם דלרבנן אין שתיהם קדושות ולריה"ג מטעם הזכרים שתיהם קדושות וא"כ שפיר קאמר דהא דתני חמורה שלא בכרה וילדה שני זכרים דנותן רק טלה אחד לכהן דלא כריה"ג דאמר אפשר לצמצם ומטעם הזכרים שתיהם קדושות אלא כרבנן דאין שתיהם קדושות דאי אפשר למידרש להו הזכרים וכמ"ש תוס' שם בהדי' וא"כ לא שייך לחוש לרבנן שמא נולדו הזכרים בצמצום דהא