גנת ביתן לו

יהודא היא דולד שני כמאן דליתא דמי ומוקים הא מתניתא ביולדת תאומים היום אחד ושני למחר דמ' בשני הוי יום מ"א לראשון וראויה להביא קרבנה על הראשון וא"א בטומאה ס"ל לר' יהודה דולד שני כמאן דאיתא דמי לגרום ימי טומאה שלו השלמה לימי טוהר של ראשון א"כ גרם בהא הולד שני להאריך ימי טוהר של ראשון יום אחד ועד יום מ"ב לראשון אינה ראויה להביא כפרתה אלא דלר' יהודה קולא לית ליה והקשו בתוס' דלפרש"י דלר' יהודה קולא לית ליה היינו שאין גורמין השלמה לימי טוהר של ראשון אבל לימי טוהר של שני יהבינן א"כ אכתי תקשי אמאי שוחטין עלי' ביום מ"א לראשון הא טבולת יום היא ואין ראוי' להביא קרבן לידה עד למחר יום מ"א לשני

ולפמש"כ י"ל דרש"י ותוס' פליגי באמת בפלוגתת הרמב"ם והראב"ד בפ"א מה' מחוסרי כפרה שם ורש"י סובר כהראב"ד דאם הביאה קרבנה על הולד שאחר מלאת ובתוך מלאת של ולד אחר יצאה ואף שהיא עדיין טבולת יום של הלידה השניה דמיא לחטאת חלב שטמא משלח קרבנותיה ומש"ה ניחא שפיר דפשיט מהא דמוקי רב חסדא המתניתא יולדת שו"ז עלי' כו' ביולדת תאומים כר' יהודה דקולא לית ליה דהיינו שלא יהבינן לולד ראשון השלמת ימי טוהר כמספר ימי טומאה של השני ולא מקילינן לדידה שיאריך ימי טוהר של ולד ראשון ומש"ה מביאה קרבן ביום מ' לזכר ופ' לנקבה לשני דהוי יום מ"א לשני ושו"ז עלי' הפסח אבל מה שעדיין אית לה ימי טוהר לילד שני לא איכפת לן מידי דכיון שהיא אחר מלאת של הולד שמביאה קרבנה אף שהיא בתוך מלאת של ולד אחר יכולה להביא קרבנה כשיטת הראב"ד שם וא"כ לק"מ קו' תוס' על פירש"י דאי אפשר לפרש דלר' יהודה נותנים לשני ימי טוהר א"כ האיך שו"ז עלי' ביום מ' לזכר ופ' לנקבה לשני דאף שמביאה הקרבן על ולד ראשון שהיא יום מ"א ופ"א מ"מ כיון שהיא עדיין בתוך מלאת של השני אינה יכולה להביא קרבן לידה אלא ודאי שלר' יהודה חומרא אית ליה שנותנים לשני ימי טומאה אבל ימי טהרה לית ליה לר"י כלל אבל רש"י דס"ל כהראב"ד שפיר מפרש דקולא לית ליה אינו אלא שלא יהבינן להשלים ימי טוהר דראשון וביולדת תאומים שו"ז עלי' ביום מ' לשני שהוא יום מ"א לראשון דאם הי' מקילינן להשלים ולהאריך הימי טוהר של הראשון א"כ ביום מ"א לראשון הוי רק יום מ' דחסר יום אחד תחת יום טומאה שנמשך מולד שני וא"כ עדיין היא מחוסרת זמן מלאת ימי טהרתה וכה"ג בוודאי לא תוכל להביא קרבן לידה ושפיר מוכח דלר"י קולא לית ליה אבל לעולם י"ל דימי טוהר לולד שני יהבינן לה ואף שהוא בתוך מלאת של ולד שני שהוא ביום מ' לשני מ"מ יכולה להביא קרבן לידה על ולד ראשון וכמ"ש הראב"ד שם דאם שלחה קרבנותיה תוך מלאת על ולד שאחר מלאת למה לא יצאת מ"ש מחטאת חלב שטמא משלח קרבנותי' ומיושב שפיר קו' תוס' שם

ועפ"ז נ"ל ליישב קושית השמ"ק על מ' כריתות בגליון הש"ס שהקשה על שיטת תוס' דלר' יהודה קולא לית ליה היינו שלא יהבינן לשני ימי טוהר כלל ורק חומרא אית ליה שיהבינן ימי טומאה ולא ימי טהרה דא"כ האיך פשיט שם רב שמעיא ממתניתא ששים יום מה יום כולו רצוף אף ששים כולם רצופים אילימא רבנן מי אית להו מפוזרים כלל אלא ר"י היא ומדקיהיב לה ששים רצופים בהדי הדדי ש"מ חומרא אית לי' קולא לית לי' שלא יהבינן כלל ימי טוהר והאיך מוכח מהא דששים רצופים דהא י"ל דנותנים להשני ימי טוהר ס"ו יום רצופים ומה שחסר ימי טוהר לראשון אחר שתמנה הימי טומאה שלה בחשבון הימי טוהר אפשר שמשלים תיכף בכלות הימי טומאה דשני ואח"כ מונין ס"ו ימים רצופים ימי טוהר של השני או אפשר דאמרינן שימי טוהר של השני עולה לכאן ולכאן ועולים גם לימי טוהר של הראשון החסר אחר שתמנה הימי טומאה שלה בחשבון הימי טוהר ומנין יש להוכיח מהא דקולא לית לי' היינו שלא יהבינן לה ימי טוהר כלל ולפרש"י ניחא דמפרש דקולא לית לי' לר"י היינו שלא יהבינן השלמה לימי טוהר של הראשון תחת מספר ימי טומאה דשני ניחא דפשיט מהא דדרשינן מה יום כולו רצוף אף ששים כולם רצופים דהיינו שלא מפסקי הימי טומאה דשני במנין הימי טהרה של ולד ראשון שיהי' נצרך להשלים אח"כ הימי טוהר ויהי' מפוזרים אלא שנחשבים הימי טומאה דשני במנין הימי טוהר של ראשון אף שלחומרא הוי הימי טומאה של השני לאסור לבעלה והוי שפיר רצופים אבל לשיטת תוס' דקולא לית ליה היינו שאין להשני ימי טוהר כלל קשה דזה לא מוכח מידי מהא דבעינן רצופים ומאי קפשיט רב שמעיא ומה שתי' השמ"ק שם דס"ל לתוס' דזה אין סברא שיהי' להשני ימי טוהר ס"ו יום ומה שחסר ימי טוהר לראשון נחשבין בימי טוהר דשני שעולין לכאן ולכאן ואין להשני כל הימי טוהר שלו וגם שנימא שמשלים אחר ימי טומאה דשני מנין הימים החסר לראשון היינו אחר שתמנה הימי טומאה שלה בחשבון הימי טוהר ואח"כ תמנה הימי טוהר של השני לא מיקרי רצופים דמפסיק הימי טהרה של הראשון בין הימי טומאה לימי טהרה של השני ובעינן שיהא רצופין ותכופין הימי טומאה לימי טהרה יעו"ש. וזה אינו עולה יפה לפרש דפליגי רש"י ותוס' אם בעינן רצופים ותכופים הימי טומאה לימי טהרה דלפרש"י דס"ל דיהבינן להשני ימי טוהר א"כ בעכ"ר צ"ל דמשלים אחר הימי טומאה ימי הטהרה החסר לראשון ואח"כ תמנה הימי טהרה של השני אף שלא היו רצופים ותכופים או שאפשר דעולים הימי טהרה של השני גם להימי טהרה של הראשון ותוס' ימאנו בזה וזה פלוגתא חדשה. גם באמת ק"ל סברת השטמ"ק בשי' תוס' דהאיך מצינו דבעינן רצופים ימי טומאה לימי טהרה הא בקרא כתיב ששים וששת ימים תשב על דמי טהרה ויליף מה יום כולו רצוף בלי הפסק אף ששים כולם רצופים היינו ששים ימי טהרתה יהי' רצופים בלי הפסק דהששים וששת ימים הוא ימי טהרתה אבל שיהי' רצופים ותכופים הימי טהרה לימי הטומאה זה לא מצינו למילף מהכתוב כלל

וע"כ נ"ל בפירוש הסוגיא שם דפשיט מהא דתני מה יום כולו רצוף אף ששים כולם רצופים דמיירי לענין הבאת קרבן לידתה דבכתוב אמר וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה ובמלאת ימי טהרה כו' תביא כבש בן שנתו כו' וגלי קרא דהששים וששת ימים יהי' כולם רצופים בלי הפסק ואחר שימלאו הימים תביא קרבן לידתה ולא שיהיו ימי טהרתה מפוזרים ואח"כ תביא קרבנה וקאמר בגמ' מני אלימא רבנן דס"ל דמולד שני היא מונה היינו שקרבן לידתה מביאה על הולד שני א"כ לא משכחת כלל שיהי' מפוזרים הימי טהרה בהפסק ימי טומאה לענין שיומשך הבאת קרבן לידתה דהא מביאה קרבנה על הולד השני וקאי המתניתא לר' יהודה דס"ל בשני ולדות דמולד ראשון הוא מונה ואם בתוך ימי טהרה של הראשון ילדה ולד שני גלי קרא דלא נימא דחשבינן המלאת של ראשון בפיזור והפסק דהיינו שמספר הימי טומאה של הלידה השני' אינם נחשבים במנין הימי טהרה של הראשון ומפסיקים הימי טהרה של הראשון ובעי להשלים ולהאריך המלאת של הולד הראשון שמביאה קרבנה עליו אלא ששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה ובמלאת הימים תביא קרבן לידתה ואף שילדה ולד שני נחשבין ימי הטומאה במנין ימי הטהרה ובכלות הימים תביא קרבן לידתה שהיא אחר מלאת וא"כ שפיר קפשיט מהא דלר"י קולא לית לי' היינו דלא נימא כיון דימי הטומאה של השני טמאים מש"ה בעי להשלים תחתיהן ימי טהרה אחרים וא"כ לא תוכל להביא קרבן לידתה אחר ששים וששת יום רצופים וגלי קרא דכה"ג מביאה שפיר קרבן לידתה דהימי של השני לא מפסיק המלאת של הראשון כלל ובמלאת ימי הטהרה ששים וששת יום רצופין תביא קרבן לידתה הרי דלר"י קולא לית לי' ולפמש"כ ניחא שפיר הא דפשיט דלר"י קולא לית לי' גם לפי' התוס' דלפמש"כ. דשי' תוספות הוא כשיטת הרמב"ם בפ"א מה' מחוסרי כפרה שם דגם תוך מלאת של ולד