גנת ביתן לא

היא והא מנ"ל איסור הנאה כל עיקר במשמשי המת דילמא דווקא מת עצמו אסור בהנאה ולא המשמשים וכי בכל איסורי הנאה משמשים אסור ולפמש"כ התו"י שם י"ל שנפקא לן מקבר תקברנו שהעץ שנתלה עליו הוקש למת וברש"י שם סנהדרין (דף מו) כתב דמכי קבר תקברנו כי ריבוא הוא דבעי קבורה ומקיש למת שאסור בהנא' הרי דדרש' דאיתקש משמשי המת להמת שאסור בהנא' וא"ש

ומ"ש כת"ר להסתפק אם הא דאמרינן בכמה דוכתי כפרה כתיב בה כקדשים אם הוא הקישא או הוא בנין אב נ"ל להוכיח מדברי רש"י שס"ל דהוא הקישא דבכריתות (דף כה) תנא דבי ר' ישמעאל נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ מה מכשיר ומכפר הנאמר בפנים עשו מכשיר כמכפר אף מכשיר ומכפר הנאמר בחוץ עשו מכשיר כמכפר ויליף דצפרי מצורע אסורין בהנאה מחיים דהוא מכשיר בחוץ ממכפר בחוץ הוא שעיר המשתלח ועגלה ערופה. ויש לדקדק מהא בחולין (דף קמ) דקאמר יליף דצפרי מצורע פוסל בם טרפות דהוי מכשיר בחוץ ממכפר בחוץ פרש"י היינו שעיר המשתלח וטעמא בעי דלענין למילף צפרי מצורע שאסורין בהנאה כתב רש"י דיליף ממכפר בחוץ שעיר המשתלח ועגלה ערופה ולענין טרפות שפוסל בצפרי מצורע כתב רש"י דיליף ממכפר בחוץ הוא שעיר המשתלח ולא נקט עגלה ערופה ואפשר לומר דלענין אם טריפות פוסל דהוי מילתא בקדשים דהכשר וכפרה לא מצינו אלא בקדשים אין למילף צפרי מצורע מעגלה ערופה דעגלה ערופה דפוסל טריפות ילפינן בחולין (יב שם) מכפרה דכתיב בה כקדשים והוי הקישא ובזבחים (דף נ') איבעיא להו אם דבר הלמד בהיקש אי חוזר ומלמד בבנין אב ולא איפשיט א"כ אין למילף צפ"מ דפוסל טריפות בבנין אב מע"ע דהא שפוסל טריפות בע"ע הוא דבר הלמד בהקישא מקדשים וא"כ אינו חוזר ומלמד בבנין אב ומש"ה נקט רש"י דיליף צ"מ משעיר המשתלח אבל בכריתות שם דלא מיירי במילתא דקדשים דאסור בהנאה הוא דבר הנוהג בכל דבר וכיון דלא הוי מילתא בקדשים למדין למד מלמד. ומש"ה נקט רש"י שפיר דהא דיליף צ"מ מכשיר ממכפר הוא שעיר המשתלח וגם עגלה ערופה דהא דאמרינן בכל התורה למדין למד מלמד חוץ מקדשים היינו במילתא דשייך רק בקדשים כדיליף בזבחים שם (דף נ') דא"כ לא יאמר צפונה באשם ותיתי מג"ש כו' אבל בהא דילפינן דצפרי מצורע אסורים בהנאה י"ל דלא מיקרי מילתא דקדשים ולמדין למד מלמד וראי' דהא למדין מת שאסור בהנאה מג"ש שם שם מעגלה ערופה ואף שעגלה ערופה ילפינן מכפרה דכתיב בה כקדשים ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בג"ש כדאיתא בזבחים שם אלא ודאי דלענין איסור הנאה דלא הוי מילתא השייך בקדשים למדין למד מלמד ומיושב שפיר דקדוק לשון רש"י שבכריתות שם לענין איסור הנאה שילפינן בנין אב מכשיר ממכפר נקט עגלה ערופה. ובחולין שם לענין אם פוסל טרפות דהוי פסול שבקדשים דקיי"ל שם דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בבנין אב מש"ה לא נקט רש"י עגלה ערופה משום דגופיה ילפינן אלא מכפרה דכתיב בה כקדשים דהוי הקישא ואינו חוזר ומלמד בב"א מכשיר ממכפר בחוץ וא"ש וממילא מוכח מזה דכפרה דכתב בה כקדשים הוי הקישא ולא בנין אב דדבר הלמד בבנין אב קיי"ל בזבחים שם דחוזר ומלמד בבנין אב ובג"ש כדאיתא התם וא"כ הדר קשה דקדוק לשון רש"י שסותר מהא דכריתות שם שלא נקט ע"ע ובחולין (דף קמ שם) כתב מכשיר ממכפר הוא עגלה ערופה אלא ודאי דס"ל לרש"י דכפרה דילפינן מקדשים הוי כהקישא וניחא שפיר

אולם בר"ש מ' נגעים פרק יד מ"ה כתב וז"ל וטרפות ממעט בצפרי מצורע מדתנא דבי ר' ישמעאל דמה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה מכשיר כמכפר אף מכשיר ומכפר שבחוץ עשה מכשיר כמכפר צפרי מצורע כעגלה ערופה וטרפות פוסל בע"ע כדאמרינן בפ"ק דחולין כפרה כתיב בה כקדשים יעו"ש הרי דס"ל להר"ש דגם לענין טרפות שפוסל בצפרי מצורע ילפינן ג"כ ממכפר שבחוץ הוא ע"ע אף שבע"ע גופא ילפינן שפוסל טרפות רק מקדשים ולא אמרינן דבקדשים אין למדין למד מלמד ומוכח מזה דס"ל להר"ש דכפרה דכתיב בה כקדשים הוי רק בנין אב ודבר הלמד בבנין אב חוזר ולמד בבנין אב אף בקדשים כדמסיק בזבחים שם באופן שלפמש"כ פליגי בזה רש"י והר"ש דלפי' רש"י צ"ל דס"ל דכפרה דילפינן בע"ע מקדשים הוי הקישא ולפי' הר"ש שם צ"ל שס"ל דהוי בנין אב

והנה בסוף דברי הר"ש ראיתי רבים מקשים תמיה עצומה שכתב הר"ש שם וז"ל ומההיא דרשא לא שייך למעוטי מחוסר אבר דא"כ אפי' כל המומין נמי וקיי"ל דאין מומין פוסלין אפי' בחטאת ועולת העוף ולכאורה נראה פי' הדברים דהקשה הר"ש דלמאי צריך מיעוטא דדרשינן בחולין שם מדכתיב שתי צפרים חיות שחיין ראשי אברים שלהן ולמעוטי מחוסר אבר שפסול הא יש למילף ג"כ מב"א דמכשיר ממכפר דפסול מחוסר אבר כמו שילפינן לענין טריפות. ותירץ דא"כ אפי' מומין נמי דמחוסר אבר ובעל מום דחד לאי וחד איסורא הוא ובע"מ אין למעט בצפרי מצורע דאין מומין פוסלין אפילו בחטאת ועולת העוף וא"כ שלא נוכל ללמוד מבנין אב מכשיר ממכפר על כל האיסור לא ילפינן כלל אפילו לענין מחוסר אבר ומש"ה בעי קרא דמחוסר אבר פסול בצפרי מצורע אבל תמוהים מאד דבריו לפמש"כ הר"ש דמכפר בחוץ הוא עגלה ערופה וקיי"ל בסוטה (דף מו) דאין מום פוסל בע"ע דכתיב אשר בה מום בה מום פוסל ואין מום פוסל בע"ע ומחוסר אבר בלבד פסול בע"ע כדיליף בירושלמי פ"ט דסוטה שם משום דכפרה כתיב בה כקדשים וא"כ שפיר תיקשי למאי צריך קרא למעט בצפרי מצורע מחוסר אבר הא יש למילף מע"ע מבנין אב דמכשיר כמכפר דפסול מחוסר אבר ולא שייך דא"כ יש ללמוד כל האיסור והלאו היינו שגם בע"מ יפסל בצ"מ ואין תמית וזכרות בעופות הא בע"מ אין ללמוד כלל מעגלה ערופה שגם בע"ע כשר בע"מ משא"כ מחוסר אבר דפסול בע"ע שפיר יש למילף לצפרי מצורע וזה תמיה גדולה על הר"ש

ונ"ל לפי חומר הנושא ליישב דברי הר"ש עפמש"כ תוס' בכריתות (דף כה) דיליף מכשיר ממכפר היינו הצפור המשולחת יליף מעגלה ערופה דאסורה לכל הפחות משעת עריפה אף צפור המשולחת אסורה לכה"פ איסור דשייך בה בעכ"ר מחיים וכיון דאשכחן איסור מחיים במשולחת יליף ע"ע דהיינו מכפר ממכשיר מצפור המשולחת דעגלה ערופה נאסר מחיים יעו"ש ובקידושין (דף נז) בתוס' שם ולפ"ז דהבנין אב מכשיר ממכפר ילפינן הדדי חדא מאידך א"כ י"ל דמש"ה אי אפשר למילף מב"א מכשיר כמכפר דהצפרי מצורע פוסל מחוסר אבר דאם נילף הב"א לענין מחוסר אבר יש ללמוד לכל הלאו והאיסור דמחוסר אבר ובע"מ חדא איסורא הוא וא"כ יש למילף מבנין אב גם לענין בע"מ והיינו שנילף מכשיר ממכפר צפרי מצורע מעגלה ערופה שפסול מחוסר אבר בצפרי מצורע כשם שפסול בע"ע כדאיתא בירושלמי פ"ט דסוטה שם דילפינן מכפרה דכתיב בה כקדשים ואח"כ נילף מכפר ממכשיר עגלה ערופה מצפרי מצורע דאין מום פוסל בע"ע כשם שאין פוסל מום בצפרי מצורע דאין תמות וזכרות בעופות וא"כ תקשי למאי צריך קרא בסוטה (דף מו) אשר אין בה מום דבה מום פוסל ואין מום פוסל בעגלה ערופה דהא מבנין אב דמכשיר כמכפר יש למילף שפיר אלא ודאי כיון דגלי קרא דכתיב אשר בה מום שאין מום פוסל בעגלה ערופה ושאין למילף מבנין אב מכפר ממכשיר לענין מומין אמרינן דגם לענין מחוסר אבר דהוי חד לאו וחד איסורא בע"מ ומחוסר אבר אין למילף ג"כ מבנין אב מכשיר ממכפר ורק לענין טריפות ואיסור הנאה ילפינן בנין אב מכשיר ממכפר ולא לדבר אחר וא"ש

ומ"ש כת"ר לפרש המכילת' הובא בילקוט פ' משפטים רמז של"ט שיליף ר"י דשור הנסקל עורו אסור מק"ו ומה אם חטאת