גנת ביתן ל

בכלל בשר ליאסר בהנאה דהא עגלה ערופה נמי לא נפקא אלא מדכתיב בה כפרה כקדשים ועור קדשים מותרין בהנאה לאחר זריקה שהוא זמן כפרה. וכתב כ"ת להקשות מהא דכתבו תוס' (ע"ז שם) ד"ה כפרה כתיב בה כקדשים תימא בפ"ק דכריתות (דף ו') דרשינן וערפו שם שם תהא קבורתה וי"ל דאצטריך תרווייהו דאי משום דכתיב כפרה ה"א לאחר עריפתה מותרת דאין לך דבר שנעשה מצוותו ומועלין בו ואי מערפו שם הוה אמינא דאינה אסורה אלא לאחר מיתה לכך איצטריך כפרה דכתיב בה כקדשים דמיתסר אף מחיים וא"כ מאי תירצו בנדה שם דעיר מותר בהנאה דע"ע נפקא מכפרה כקדשים ועור קדשים נמי מותר בהנאה לאחר זריקה והא מחיים דעגלה ערופה דילפינן מקדשים אסור גם העור כמו בקדשים שאסור מחיים גם העיר ולאחר עריפה לא ילפינן כלל מקדשים רק מגופי' נפקא מוערפו שם שם תהא קבורתה

ול"נ ליישב עפ"י מה שנראה לי פשוט ביאור דברי התוס' (ע"ז כט שם) דכתבו דאיצטריך תרווייהו דהיינו דבאמת מהא דכפרה דכתיב בה כקדשים יש למילף בשני גווני דתרי מיני קדשים איכא חטאות ואשמות אסורים בהנאה רק קודם זריקה ולאחר הזריקה מותר לכהנים ועולה אסור גם לאחר הזריקה ואי לא כתב רחמנה בעגלה ערופה וערפו שם שלאחר העריפה שם תהא קבורתה ה"א שילפינן מקדשים כגון חטאות ואשמות שמותר בהנאה לאחר זריקה וה"ה בעגלה ערופה אחר עריפה שכבר נעשה מצוותו מותר בהנאה ומש"ה איצטריך וערפו שם שגלי קרא שאחר עריפה נמי אסור וממילא אמרינן שכפרה דכתיב בה כקדשים היינו שילפינן מקדשים של עולה שאחר זריקה נמי אסור בהנאה וא"ש. ובזה ניחא נמי שבכל מקום הוזכר בע"ע לאסור בהנאה רק מהך דרשא דכפרה כתיב בה כקדשים ולא הוזכר הך דרשא דוערפו שם ולפמש"כ תוס' ע"ז שם הא איצטריך תרווייהו דלפי האמת עיקר ילפותא שע"ע אסור בהנאה אפילו לאחר עריפה הוא רק מכפרה דכתיב בה כקדשים וכמ"ש דילפינן מקדשים של עולה דגם לאחר זריקה אסור בהנאה רק זה ידעינן אחרי דגלי קרא וערפו שם שלאחר עריפה אסור דאם לא כתב רחמנא וערפו שם ה"א דילפינן מקדשים של חטאת ואשם דאינו אסור אלא מחיים אבל לאחר שחיטה וזריקה מותרים בהנאה משום דאין לך דבר שנעשה מצוותו ומועלין בה וכמש"כ בתוס' שם והערפו שם אינו בא אלא לגלויי מילתא על הלימוד דכפרה כתיב בה כקדשים

ובזה ניחא דה"ת בנדה שם שכתבו דנראה דאין עור בכלל בשר ליאסר בהנאה דהא עגלה ערופה נמי לא נפקא כו' ושיעור דבריהם כך הוא דבאמת מצינו עוד מין קדשים שאסור גם לאחר זריקה והוא חטאות הפנימיות אבל חמור מעולה דעולה אסור לאחר זריקה הבשר בלחוד והעור מותר ובחטאות פר ושעיר של פנים אסור לאחר זריקה אף העור דהא נשרפין עם עורן וא"כ בעגלה ערופה דגלי קרא מוערפו שם שלאחר העריפה אסור ולא אמרינן בהא האי סברא דאין לך דבר שנעשה מצוותו ומועלין בו ומכפרה דכתיב בה כקדשים ידעינן באמת שע"ע אסור בהנאה משום דילפינן ממין קדשים שאסור גם לאחר זריקה, וא"כ ה"א דילפינן מחטאות הפנימות שנשרפין עם עורן והעור ג"כ אסור בהנאה אף לאחר זריקה וה"ה עגלה ערופה אסור בהנאה גם העור לאחר עריפה וזה שכתבו תוס' נדה שם שנראה דעור אינו בכלל בשר ליאסר בהנאה ומוערפו שם שילפינן ששם תהא קבורתה אין העור בכלל דמסתמא אין העור בכלל בשר והא דידעינן מוערפו שם דכפרה דכתיב בה כקדשים הוא ממין קדשים שאסור בהנאה גם לאחר זריקה לא ילפינן אלא מעולה שאסור בהנאה אף לאחר זריקה הבשר לחוד והעור מותר וניתן לכהנים אבל אין לנו למילף מחטאות הפנימיות שגם העור אסור בהנאה אף לאחר זריקה ואף שלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן מ"מ כיון שבעלמא אין עור בכלל בשר וא"כ מסתמא אין לנו למילף מקדשים שגם העור אסור בהנאה אפילו לאחר זריקה שיהי' בעגלה ערופה אסור לאחר עריפה גם העור בהנאה ויש לנו רק לאסור בעגלה ערופה אחר העריפה הבשר בלבד ולא העור דיש לנו למילף מקדשים של עולה שהעור מותר בהנאה לאחר זריקה וזה שכתבו דהא ע"ע נמי לא נפקא אלא מדכתיב בה כפרה כקדשים היינו שלא כתוב בה מהיכי ילפינן ע"ע אלא כתיב בה סתם כפרה כקדשים ועור קדשים מותרים בהנאה לאחר זריקה שהוא זמן כפרה היינו שאחר זריקה של עולה נמי זמן כפרה וא"כ אין לנו להחמיר ולמילף יותר מקדשים שגם העור אסור בהנאה לאחר זריקה דכיון שמסתמא אין העור בכלל בשר וגם קדשים של עולה אחר זריקה הוי זמן כפרה דעולה מכפר על חייבי עשה יש לנו לומר שבעגלה ערופה אסור לאחר העריפה הבשר בלבד והעור מותר בהנאה וא"ש

והשתא מיושב לשונם בסוף דה"ת נדה שם שכתבו וניחא השתא דאיצטריך בשור הנסקל להנאת עורו דלא אתי מבשרו ולכאורה קשה מאי ניחותא הוא וכי הך הקישא דכפרה כתיב בה דהוקש ע"ע לקדשים היה הקישא לכל איסורי הנאה שבתורה והלא לע"ע בלבד נאסרה ולא למילתא אחריתי וכן הקשה כ"ת. ולפמ"ש ניחא ומיושב שפיר דכתבו שעפ"י דבריהם דמסתמא אין העור בכלל בשר ליאסר בהנאה דמש"ה לא ידעינן בע"ע מוערפו שם שדרשינן שם תהא קבורתה לאסור בהנאה אף העור וגם מכפרה דכתיב בה כקדשים לא ילפינן רק מאותן קדשים שאסור לאחר זריקה הבשר בלבד ולא ילפינן מקדשים שאסור גם העור והוא משום דמסתמא אין העור בכלל בשר ומש"ה ניחא דאיצטריך בשור הנסקל קרא להנאת עורו דמסתמא לא אתי מבשרו דאין העור בכלל בשר ליאסר בהנאה וכמש"כ ומיושב דה"ת בנדה ובע"ז שם לנכון

ובתו"י (יומא דף ס') ראיתי שהקשו קו' תוס' בע"ז (דף כט שם) למה לי הך דרשא וערפו שם שם תהא קבורתה תיפוק ליה מכפרה דכתיב בה כקדשים ותירצו דכפרה דכתיב בה כקדשים הוא לענין איסור הנאה ומוערפו שם ילפינן שצריך קבורה והקשו וא"ת דלמאי דפרישית דלא הוה אסרינן ע"ע בהנאה משם תהא קבורתה אי לא הוה כתוב בה כפרה כקדשים והא בע"ז (דף סב ע"ב) פריך מי לא תניא אחד אבן שנסקל בה ואחד עץ שנתלה עליו כולם נקברים עמו דילפינן מקבר תקברנו אף העץ במשמע ולא חיישינן לתקלה הרי מאחר שטעונין קבורה ידעינן ממילא שאסורין בהנאה וא"כ ה"נ בע"ע דמשם ילפינן שטעונה קבורה א"כ ממילא אסורה גם בהנאה ותירצו דשאני התם דידעינן איסור הנאה מקבר תקברנו דאיתקשו למת יעו"ש. והנה הא דלא תירצו דמכפרה דכתיב בה ה"א שלאחר עריפתה מותרת לפמש"כ נראה דס"ל להתו"י דכיון שקולא וחומרא לחומרא מקשינן א"כ בלאו הקרא וערפו שם ילפינן מאותן קדשים דאסור גם אחר זריקה כגון עולה דכפרה דכתיב בה כקדשים גם עולה בכלל קדשים המכפרים דמכפר על חייבי עשה וכמש"כ. ותוס' (ע"ז דף כט שם) שתירצו הכי ס"ל אף שלחומרא מקשינן מ"מ בעי קרא וערפו שם דמכפרה שכתב בה כקדשים ה"א שאחר עריפתה מותרת משום דה"א שאין לך דבר שנעשה מצוותו ומועלין בו מש"ה ילפינן מקדשים של חטאת ואשם שאחר זריקה מותרין לכהנים וה"ה בע"ע שמותר לאחר עריפתה מש"ה בעי וערפו שם וממילא ילפינן מכפרה דכתיב בה מקדשים של עולה שגם אחר זריקה אסור וכמש"כ. ובדהתו"י שכתבו דוערפו נפקא דצריך קבורה ומהא שטעון קבורה לא ידעינן שאסור בהנאה ועץ שנתלה עליו דקיי"ל שאסור בהנאה אינו מדצריך קבורה אלא דמקיש מקבר תקברנו העץ שנתלה עליו למת שאסור בהנאה יעו"ש יש ליישב נמי מה שהקשה כ"ת בסנהדרין (דף מז ע"ב) גבי האורג בגד למת דפליגי אביי ורבא אם הזמנה מילתא