גנת ביתן כב

עושים בטומאה וא"כ הוא רק אחר שאלתם שנתחדשה הפרשה של פסח שני אבל בעת שעדיין לא ידעו ממצוה ופרשה של פסח שני שפיר שאלו אותן אנשים שהיו טמאים לנפש אדם בפסח מדבר ואחרי שנתחדשה הפרשה וגלי רחמנא בפסח שדוחה את הטומאה בציבור ואינם עושים את הראשון וביחיד אינו דוחה את הטומאה ונדחה לפסח שני ומזה ילפינן תמיד ושאר קרבנות וא"כ נראה דבוודאי אי אפשר לאמר דשאר קרבנות שאני מפסח דהא עיקר ילפותא דדוחה את הטומאה מפסח ילפינן וצריך לאמר שפסח דמי שפיר לשאר קרבנות ותליא רק אם קבוע לו זמן ואין לו תשלומין דוחה את הטומאה וכמו שבציבור עושין הפסח בטומאה דאין תשלומין בראשון ולאו דוקא קרבן ציבור אלא ה"ה קרבן יחיד שזמנו קבוע נמי דוחה את הטומאה ודבר שאין זמנו קבוע אף בציבור כגון פר העלם דבר של צבור אינו דוחה את הטומאה כמו שאינו דוחה את הטומאה יחיד בקרבן פסח משום שאין זמנו קבוע דיש לו תשלומין שנדחה לפסח שני ולאו בציבור וביחיד תליא מילתא רק בקבוע לו זמן ואין לו תשלומין תליא מילתא בין בפסח בין בשאר קרבנות ופסח דמי לשאר קרבנות. אבל למ"ד דהא דשאר קרבנות דוחה את הטומאה ילפינן ממשמעות מועדו הכתוב גבי תמיד א"כ בעכ"ר צ"ל דפסח לא דמי לשאר קרבנות ובפסח תליא מה שדוחה את הטומאה רק בציבור וביחיד ולא בדבר שזמנו קבוע תליא מילתא אף שבשאר קרבנות דילפינן ממשמעות מועדו קיי"ל דתליא מילתא רק בזה שקבוע לו זמן ואף בקרבן יחיד ובקרבן שאין קבוע לו זמן אינו דוחה אפי' בציבור אבל פסח שאני משאר קרבנות דלא ילפינן הדדי כלל. ויש טעם לחלק פסח משאר קרבנות וכמש"כ הטו"א שם דלפי"ז ראי' גדולה יש מאותן אנשים שהיו טמאים לנפש אדם שעדיין לא ידעו שיש להם תשלומין אמאי מספקי להו הא קרבן יחיד שזמנו קבוע דוחה את הטומאה ובעכ"ר צ"ל דפסח אין למילף כלל משאר קרבנות דלא דמי וכמש"כ ואחרי דגלי רחמנא ע"י שאלתם בפסח מדבר הפרשה של פסח שני י"ל דתליא רק ביחיד ובציבור אבל לא בזמנו קבוע ואין זמנו קבוע ולפמש"כ תוס' (דף סז שם) שבזה אי ילפינן בשאר קרבנות שדוחה את הטומאה ממשמעו' של מועדו דתמיד או מג"ש דפסח מהא דגלי רחמנא דאין צבור נדחין ועושין בטומאה הוא פלוגתא דתנאי. א"כ צ"ל דתליא בהך פלוגתא גם הא. אם בפסח שדוחה את הטומאה ביחיד ובציבור תליא מילתא ולא דמי פסח לשאר קרבנות שתליא בזמנו קבוע. או שגם בפסח תליא בזמנו קבוע כמו שאר קרבנות וכמש"כ

ועפ"ז נ"ל בטעם וסברת מחלוקת רב ושמואל גבי היו רובן זבים ומיעוטן טמאי מתים. דרב ס"ל שאותן טמאי מתים אינם עושים לא את הראשון ולא את השני ושמואל אמר זילו ואמרו לי' לאבא ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו מאי עבדית לי' דיש להבין במאי פליגי ולפמש"כ י"ל דפליגי בהך פלוגתא דתנאי שכתבו תוס' פסחים (דס"ז שם) וכמש"כ דהא כיון שהטמאי מתים אינם עושים את השני כדקאמר התם כל היכי דלא עבדי צבור בראשון לא עביד יחיד בשני. א"כ אין לו תשלומין בשני. א"כ הוי זמנו קבוע. ורב ס"ל כהך תנא דממשמעות של מועדו דכתיב גבי תמיד ילפינן שדוחה טומאה בשאר קרבנות ופסח אינו דומה לשאר קרבנות. ואף שבשאר קרבנות בקבוע לו זמן תליא מילתא. ואף בקרבן יחיד שקבוע לו זמן דוחה את הטומאה. אבל בפסח ביחיד ובציבור תליא מילתא וביחיד אין דוחה את הטומאה בפסח אף היכי שזמנו קבוע וכמש"כ. ע"כ ס"ל לרב דאותן הטמאי מתים אף שאינם עושים בשני ואין להם תשלומין מ"מ אינם עושים בראשון בטומאה. דביחיד אינו דוחה פסח את הטומאה אף בזמנו קבוע ואין לו תשלומין והא דכתוב ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו כיון דלא אפשר לא אפשר וכדקאמר רב זילו ואמרו לי כי הוו כולהו זבין מאי עבדית בי' ר"ל דכשם שזבין אינן דוחין את הטומאה דרק טמאים לנפש אדם דוחה את הטומאה ועושים הפסח בטומאה אבל זב וכל הטמאים בטומאת הגוף אינם עושים א"כ ה"ה ילפינן מהתם דרק צבור עושים את הפסח בטומאה אבל לא ביחיד ואף שזמנו קבוע ואין לו תשלומין דהא אינם עושים את השני מ"מ בפסח לא תליא בזמנו קבוע כלל ורק ביחיד ובציבור תליא מילתא וכמש"כ. ושמואל ס"ל כאידך תנא דבשאר קרבנות שדוחה את הטומאה ילפינן מגזרה שוה מפסח שגלי רחמנא מאיש איש כי יהי' טמא לנפש דאיש נדחה ואין ציבור נדחין ולדידי' בע"כ צ"ל דפסח דמי שפיר לשאר קרבנות דכיון דילפינן עיקר ילפותא דדוחה את הטומאה רק מפסח א"כ צ"ל דגם בפסח תליא מילתא רק בזמנו קבוע כמו שאר קרבנות והא דיחיד אינו עושה בראשון בטומאה הוא משום שיש לו תשלומין בפסח שני ולא הוי זמנו קבוע אבל גבי רובן זבים ומיעוטן טמאי מתים דאין תשלומין למיעוט טמאי מתים בפסח שני כדקאמר התם. א"כ הוי זמנו קבוע ואין לו תשלומין דשפיר דוחה את הטומאה אפי' ביחיד כמו שאר קרבנות ומש"ה קאמר שמואל זילו ואמרו לי' לאבא ויעשו בני ישראל את הפסח מאי עבדית לי' הא כיון שאינם עושים את השני א"כ הוי זמנו קבוע דיש לדחות את הטומאה ויעשו בראשון דפסח דמי לשאר קרבנות דמה שזמנו קבוע ואין תשלומין דוחה את הטומאה אפי' ביחיד ואותן אנשים ששאלו בפסח מדבר אף שעדיין לא ידעו מתשלומין של פסח שני לדידי' ניחא דקודם ששאלו בפסח מדבר אותן אנשים הטמאים לנפש אדם לא ידעו כלל שקרבנות דוחה את הטומאה דרק מפסח ילפינן ומפרשת של פ"ש שנתחדשה אחר שאלתם וכמש"כ אבל אליבא דאמת פסח דמי לשאר קרבנות וע"כ ברובן זבים ומיעוטן טמאי מתים דאין תשלומין להמיעוט טמאי מתים בפסח שני ס"ל שפיר לשמואל דעושים בטומאה את הראשון ופליגי רב ושמואל בפלוגתא דתנאי ולפמש"כ יש טעם וסברא למחלוקתן של רו"ש בהא דרובן זבים ומיעוטן טמאי מתים וכמש"כ

ועפ"ז ניחא שפיר הא דאמר ר"מ בר פטיש גבי שלישיתן זבים ושלישיתן טהורים ושלישיתן טמאי מתים דאותם טמאי מתים אינם עושים את הראשון ולא את השני. ובתוס' שם כתבו דס"ל לר"מ בר פטיש כרב ולא כשמואל גבי רובן זבים ומיעוטן טמאי מתים. דלשמואל שס"ל התם דכיון שהטמאי מתים אינם עושים את השני עושים בראשון בטומאה א"כ ה"ה הכא לא מידחי הטמאי מתים לפסח שני ועושים בראשון. ולפמש"כ י"ל דס"ל לרמב"פ שפיר גבי רובן זבים ומיעוטן טמאי מתים אף כשמואל ומ"מ גבי שלישיתן זבים ושלישיתן טהורים ושלישיתן טמאי מתים מידחי הטמאי מתים לפסח שני דהא דס"ל לשמואל דברובן זבים עושים הטמאי מתים בראשון הוא משום דכיון שבשני לא עבדי הטמאי מתים כדקאמר התם דכל היכי שלא עבדי ציבור בראשון לא עביד יחיד בשני א"כ הוי בראשון קרבן שזמנו קבוע דאין לו תשלומין בשני וס"ל לשמואל דפסח דמי לשאר קרבנות דבזמנו קבוע תליא מילתא וע"כ ס"ל לשמואל דהא דמיעוט טמאי מתים אינם עושים בראשון בטומאה הוא משום שיש לו תשלומין בפסח שני אבל גבי רובן זבים דאינם עושים המיעוט טמאי מתים בשני כדקאמר התם וא"כ אין לו תשלומין בשני והוי זמנו קבוע ודמי לשאר קרבנות דעושה בטומאה אף בקרבן יחיד היכי שקבוע לו זמן כגון חביתי כה"ג ופר יוה"כ וכמש"כ הטו"א שם אבל גבי שלישיתן זבים ושלישיתן טהורים ושלישיתן טמאי מתים דבראשון אכתי לא מוכח דלא יהי' תשלומין בשני דאם לא יטהרו הזבים יוכלו הטמאי מתים לעשות שפיר בשני רק אם יטהרו הזבים ויהי' בשני רוב צבור ורובא לא עבדי בשני אבל אם לא יטהרו הזבים ויהי' הטמאי נפש רק מיעוטא יוכלו שפיר לעשות בשני. וא"כ שעדיין בראשון הדבר שקול ואינו מוכח בראשון שבוודאי לא יהי' תשלומין א"כ מספק אינו דוחה את הטומאה בראשון דשמא לא יטהרו הזבים ויהי' להטמאי נפש תשלומין בשני. וע"כ ניחא שפיר דס"ל לר' מני בר' פטיש דבראשון לא עבדי הטמאי נפש ובשני שהגדילו הזבים ונטהרו ונעשו רוב ציבור אינם עושים גם את השני שפיר קאמר ר"מ בר פטיש ככו"ע דלא דמי הא דר"מ בר פטיש