גנת ביתן יט

אין מקום כלל לומר כמ"ש בשו"ת מוהרי"מ דמיירי ששותה יין בתוך הסעודה ומש"ה לא שייך לקבעה קמא הדר משום דיכול לברך בהמ"ז ויפטור מברכה אחרונה ומש"ה יש לי לברך על היין בתוך הסעודה משום שינוי מקום דאיך יברך על היין הא אם נימא דיש לו לברך ברכה ראשונה משום שינוי מקום א"כ כבר אין שייכות השתי' להסעודה דיהי' מחמת טעם שיהי' עכ"פ כיון שאינו פוטר מברכה ראשונה א"כ הבהמ"ז אינו פוטרת מהברכה אחרונה וא"כ הדר אינו צריך לברך ברכה ראשונה משום השינוי מקום דהא י"ל דלקבעה קמא הדר וכמ"ש. ובל"ה קשה טובא לאוקים הא דר"י ורב ושמואל דמיירי ביין שבתוך הסעודה דאמאי איתותב ר"י מהא דתניא שינוי מקום דמשום הא לא איריא די"ל דמיירי ברוצה לשתות יין לפני המזון דשייך שפיר לקבעה קמא הדר לשי' הרשב"ם דיין וכל שבעת המינין טעונין ברכה לאחריהן במקומן ושפיר הקשו בתוס' שם

ונ"ל ליישב קושית תוס' על הרשב"ם ברווחא עפ"י מה שנ"ל ברור לפשוט דהא דקאמר רב חסדא דהא דתניא שינוי מקום צריך לברך מיירי בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן אבל בדברים שטעונין ברכה לאחריהן במקומן אמרינן לקבעה קמא הדר דזה דווקא במידי שאיכא חיוב ברכה כגון בפת שאכל שיעור שמחויב בבהמ"ז או ביין ששתה רביעית שמחויב בברכה אחרונה אבל אם בשעה שרוצה לאכול עוד או לשתות עוד יין לשי' הרשב"ם והוא אחר שיעור עיכול של אכילה או שתי' ראשונה דכבר אינו מחויב עוד בברכה אחרונה על מה שאכל ושתה מקודם כה"ג לא שייך לומר לקבעה קמא הדר דעיקר הסברא הוא כמ"ש הרא"ש דאם לא אכל כאן הי' צריך לחזיר למקומו ולברך הוה כאילו עדיין במקומו משא"כ היכא דליכא עליו החובה של ברכה אחרונה על האכילה ראשונה כלל בוודאי דמי לדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן שלא שייך כלל לקבעה קמא הדר. ובשו"ע או"ח (סי' קפד ס"ה) איתא דלענין שתיית יין אם אינו תאב ליין לשתות עוד יברך ברכה אחרונה ומבואר דאם תאב לשתות יין חשוב אחר שיעור עיכול של השתי' ואי"צ לברך עוד ברכה אחרונה כלל ובלחם חמודות במס' ברכות כתב דהא שתאב לשתות חשוב כוודאי שהוא אחר זמן עיכול יעו"ש שהאריך בזה ועיין במג"א ובט"ז (סי' קפד) שכתבו דתליא בזה אם שתה רביעית כדי שביעה ואח"כ תאב לשתות עוד אמרינן דהוא משום שהוא אחר זמן עיכול של שתי' ראשונה משא"כ אם לא שתה מקודם כדי שביעה ותאב עוד לשתות אמרינן דתאב לשתות משום דלא שתה כדי שביעה יעו"ש וא"כ לא משכחת דינא דרשב"ם שס"ל דיין הוי מדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן דנימא דלקבעה קמא הדר אלא ששתה שיעור שביעה דהוא רביעית דמחויב בברכה אחרונה ורוצה לשתות עוד יין אף שאינו תאב לשתות יין דאם תאב לשתות הרי שהוא אחר זמן עיכול של שתי' הראשונה ואינו מחויב בברכה אחרונה על מה ששתה מקודם או אם שתה פחות כדי שביעה היינו פחות משיעור רביעית א"כ אילו מחויב כלל בברכה אחרונה על שתי' ראשונה והיכי שאינו מחויב לברך על מה ששתה מקודם לא שייך לומר לקבעה קמא הדר דעיקר הטעם הוא כמ"ש הרא"ש משום שצריך לחזור למקומו ולברך מש"ה חשוב כאילו הוא במקומו הראשון ומש"ה פטור בברכה ראשונה וא"כ היכי שאי"צ לברך כלל על השתי' ראשונה לא שייך לקבעה קמא הדר ולפי"ז ניחא קו' תוס' דר"י דס"ל דאותן אנשים שקידשו בביהכ"נ ידי יין יצאו איתותב שפיר מהא דתניא שינוי מקום צריך לברך וליכא לשינויי דהא הברייתא דתניא שינוי מקום צריך לברך מוקי ר"ח בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן ויין היא מדברים שטעונין ברכה לאחריהן לשי' רשב"ם ואמרינן לקבעה קמא הדר ומש"ה ס"ל דידי יין יצאו דלפמש"כ סתמא דמילתא לא משכחת כלל ביין שיהי' שייך הטעם דלקבעה קמא הדר דאם שתה בבהכ"נ רק מלא לוגמיו שיוצאין ידי חובת קידוש ולא שתה שיעור שביעה הוא רביעית א"כ אינו מחויב בברכה אחרונה ואם שתה רביעית שלם דהוי כדי שביעה א"כ הא שרוצה עוד לשתות בביתו סתמא דמילתא הוא תאב לשתות וא"כ הוא חשוב כעיכול וג"כ אינו מחויב עוד בברכה אחרונה על היין שבבהכ"נ ואף שמשכחת ששתה בבהכ"נ רביעית דהוי כדי שביעה ומחויב בברכה אחרונה ובביתו רוצה לשתות עוד יין אף שאינו תאב כזה היה לי' לפרושי וסתמא כפירושו שלא דברו חכמים אלא בהוה ומיירי בשעה שרוצה לשתות בביתו או שלא שתה בבהכ"נ שיעור רביעית דחשוב כדי שביעה או ששותה בביתו עוד יין משום שתאב לשתות וא"כ ממ"נ אינו מחויב בברכה על שתי' ראשונה וא"כ לא שייך לקבעה קמא הדר ושפיר איתותב ר"י דקאמר דאף ידי יין יצאו מהא דתני התם דשינוי מקום צריך לברך והשתא ניחא דרב ושמואל שס"ל דידי יין לא יצאו לא פליגי כלל אדר"ח דס"ל שפיר הסברא דלקבעה קמא הדר רק דמיירי כסתמא דמילתא או שתאב לשתות והוי אחר זמן עיכול של שתי' ראשונה או שלא שתה בבהכ"נ שיעור רביעית וכה"ג לא שייך כלל לקבעה קמא הדר אף לשי' הרשב"ם דיין חשיב כדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן ומיושב שפיר קו' התוס'

וראיתי בזה להעיר דלפי המבואר נראה דאותם הנוהגים לאכול מיני תרגימא בשבת לפני הסעודה אחר הקידוש אין בהמ"ז פוטרתן מברכה אחרונה דמעין ג' וצריכין לברך ברכה אחרונה דהא המחצית השקל סי' קע"ד ס"ק י"ד מביא בארוכה דלשי' הר"ן והרמב"ן אין בהמ"ז פוטר מעין ג' כלל ואינו פוטר בהמ"ז היין שלפני הסעודה אלא דווקא כשבירך בהמ"ז על כוס יין ומברך ברכה אחרונה נפטר באותו ברכה היין שלפני הסעודה ואף שבהמ"ז הוי הפסק וסילוק ודמי לסעודתא אחריתי לענין ברכה ראשונה וצריך לברך בפה"ג על כוס של בהמ"ז אבל לענין ברכה אחרונה לא הוי הפסק וסילוק יעי"ש וא"כ הבהמ"ז אינו פוטרת כלל ואף לשי' הבעה"מ ותוס' והרא"ש דבהמ"ז פוטר להשתי' שלפני הסעודה אינו אלא אם יש שייכות להסעודה כגון שאוכל ושותה בתוך הסעודה דבר שמחויב בברכה ראשונה ואין הפת פוטרתו אלא במה שבירך על שאכל ושתה מקודם נפטר מן הברכה ראשונה מה שאוכל ושותה בתוך הסעודה משא"כ אצלינו דעפ"י הרוב מה שבתוך הסעודה ברכת הפת פוטרתן ואין צורך להברכה ראשונה של המיני תרגימא ואין שייכות לסעודה מה שאכל ושתה מקודם וא"כ צריך לברך ברכה אחרונה על המיני תרגימא ולכלול גם היין ואין בהמ"ז פוטרתן כלל ואף שאיתא בשו"ע (סי' קעד ס"ו) דיין של הקידוש בהמ"ז פוטרתו אינו אלא משום שאין קידוש אלא במקום סעודה ויש שייכות הקידוש להסעודה משא"כ אם אכל מיני תרגימא אחר הקידוש א"כ כבר יצא בזה ידי חובת קידוש במקום סעודה וא"כ אין שייכות עוד היין ומיני התרגימא שאכל אחר הקידוש להסעודה וא"כ נראה דצריך לברך ברכה אחרונה על המיני תרגימא ועל היין של קידוש ולא כמו שראיתי רבים שאין מברכין:

* וראיתי במג"א (סי' קעה סק"א) שכתב ונ"ל כשבירך בהמ"ז על שינוי יין אי"צ לברך הטוב והמטיב משום שכבר אמר הטוב והמטיב בבהמ"ז ולא הבינותי אמאי צריך המג"א להסברא דנפטר בהטוב והמטיב של בהמ"ז הא בל"ה כיון שבהמ"ז הוי הפסק וסילוק לענין ברכה ראשונה ואף ששתה יין בתוך הסעודה מ"מ צריך לברך על כוס של בהמ"ז וא"כ ה"נ לענין ברכת הטוב והמטיב י"ל ג"כ דהוי הבהמ"ז הפסק וסילוק ודמי לסעודתא אחריתי ולא חשיב כסעודה אחת לברך על שינוי יין בכוס של בהמ"ז ברכת הטוב והמטיב וצ"ע. ואח"ז מצאתי בהגהות רעק"א על או"ח שהעיר קצת בזה יעו"ש

ועפ"י דברי המג"א שכתב דהטוב ומטיב של בהמ"ז פוטר להטוב ומטיב של שינוי יין נ"ל ליישב דברי רבינו קלונימוס הזקן המובא בב"י (סי' קעה) דנראה דהטוב ומטיב הואיל ואינו כשאר ברכות אי"צ לברך עובר לעשייתו ואפי' אחר