גנת ביתן יח

דכיון שכבר נתחייבו בזימון מש"ה מזמנין ג"כ על הפירות הא לר"ג דשבעת המינין טעונין ג' ברכות כמו פת לדידי' כשאוכל פת וגם פירות משבעת המינין אי"צ לברך אחר ז' מינין כלל אלא מברך פעם אחת שלש ברכות על כולן דכיון שכבר מחויב לברך בהמ"ז על הפת ועל הכותבות הא ג"כ צריך לברך בהמ"ז א"כ סגי שיברך פעם אחת בהמ"ז ואי"צ לברך אחר כותבות כלל וגם בעיקר סברת הראב"ד שכתב דכיון שכבר נתחייבו בזימון מש"ה מזמנין גם על הפירות קיהה כת"ר

ול"נ דלק"מ דהמעיין בחידושי רשב"א מוכח שם דהא שנתן ר"ג רשות לר"ע לברך ולזמן ס"ל גם הראב"ד שהוא משום דר"ג לטעמי' דס"ל דמברכין ג' ברכות אכל שבעת המינין וכמ"ש התוס' אלא שהקשה על ר"ע שקפץ וברך ברכה אחת מעין ג' ועבד כרבנן וס"ל דשבעת המינים לא דמי לפת א"כ איך הוציא כולם בברכתו הא אין זימון בפירות. ותירץ הרשב"א די"ל דר"ע לא הי' דעתו לפטור את האחרים וע"ז מביא בשם הראב"ד שכתב די"ל דדעת ר"ע הי' לפטור גם אחרים וה"ט משום דסבר כיון דקבעו לפת מועיל הקביעות ג"כ לברכה אחרונה לפירות הבאים לאחר המזון קודם ברהמ"ז דטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם וכמ"ש בדרישה טואו"ח סי' רי"ג בהדי' דמאחר שכבר קבעו יחד לפת כמו שאותו הקביעות מועיל להן שאחד יכול לזמן ולפטור המסובין האחרים מבהמ"ז כך יכול לפטור אותן אחד מהן בברכה אחרונה דכותבת אף שבעלמא אין זימון לפירות יעו"ש. ומיושב שפיר דברי הראב"ד. וע' בב"י ובדרישה שם שט"ס הלשון שלפנינו בחדושי הרשב"א וכמו שמברך להן אחר ברכת היין וצ"ל וכמו שמברך להם אחר בהמ"ז יעו"ש וא"כ לפי"ז אין צורך לומר דפליג הראב"ד על שי' התוס' (פסחים קג) ד"ה אנא דס"ל שאי"צ לברך אחר יין כשבא לאחר הסעודה שהעיר כ"ת ודברי הראב"ד מובא להלכה במג"א סי' רי"ג ס"ק ג'

וראיתי בענין זה בשו"ת מהרי"מ (סי' נו) שכתב ליישב קו' תוס' (פסחים קא) בד"ה דיתיב רב חסדא וקאמר משמי' דנפשי' לא שנו אלא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן אין צריך לברך מ"ט לקיבעה קמא הדר והרשב"ם פי' דיין וכל שבעת המינים הוה כדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן והקשו בתוס' חדא דא"כ מאי פריך לעיל לר"י דסובר ידי יין נמי יצאו מההיא ברייתא דשינוי מקום צריך לברך הא ר"י ביין מיירי דהיה מדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן והברייתא מיירי בדברים שאינן טעונין ברכה לאחריהן כדמוקי ר"ח ותו הקשו דא"כ רב ושמואל דסברי ידי יין לא יצאו פליגי אדר"ח. וכתב בשו"ת מהרי"מ עפ"י דברי הרא"ש שכתב וז"ל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן כיון שאם לא אכל כאן הי' צריך לחזור למקומו ולברך בהמ"ז הוה כאילו עדיין במקומו הראשון וגומר סעודתו כאן ומברך בהמ"ז וא"כ ר"י דמיירי כששתה יין בבהכ"נ דהוי כמו יין לפני המזון דקיי"ל באו"ח (סי' קעד) דיין שלפני המזון נפטר בבהמ"ז א"כ שוב לא שייך לומר לקבעה קמא הדר בתוך הסעודה דהא אינו צריך לחזור למקומו הראשון כלל דהא יכול לברך בהמ"ז במקומו ונפטר גם על היין ששתה קודם ושפיר איתותב ר"י מהא דתניא שינוי מקום צריך לברך. וניחא דלא פליגי רב ושמואל על ר"ח דהא דקאמרי ידי יין לא יצאו מיירי על היין שבתוך המזון ולא שייך לומר לקבעה קמא הדר וכתב שזה ברור לדינא

ותמהני דהא בשו"ע או"ח (סי' קעב סעיף ו) איתא אין לברך אחר יין שבסעודה דבהמ"ז פוטרתו וכן פוטרת יין שלפני המזון ואפילו לא הי' לו יין בתוך המזון ולענין של הבדלה שלפני המזון עי"ל סי' רצ"ט ושם בס"ז איתא שני דעות אם המבדיל על היין על שלחנו קודם שנטל ידיו אם פוטר היין שבתוך המזון ויש אומרים שהוא דעת התוס' דלא פטר אא"כ נטל ידיו קודם שהבדיל וע"ז כתב הרמ"א ואם הבדיל תחלה צריך על היין של הבדלה ברכה מעין ג' ואין בהמ"ז פוטרתו ויעו"ש בט"ז דהגהת הרמ"א אזיל להדעה בשו"ע שם דאינו פוטר יין של הבדלה להיין שבתוך המזון מברכה ראשונה ויעו"ש הטעם וכן כתב המג"א סי' קע"ד ובסי' רצ"ט דתליא בהא אם מה ששתה לפני הסעודה פוטר המשקין שבתוך הסעודה מברכה ראשונה ויש שייכות היין שלפני הסעודה להסעודה מש"ה בהמ"ז פוטרת היין שלפני הסעודה מברכה אחרונה ולהסוברים דאינו פוטר היין שלפני המזון קודם הנטילה למשקין שבתוך הסעודה מברכה ראשונה ואין שייכות השתי' שלפני הסעודה להסעודה מש"ה אין בהמ"ז פוטרת כלל השתי' שלפני הסעודה מברכה אחרונה ולפי"ז צ"ל הא דאיתא בשו"ע או"ח סי' קע"ד דיין שלפני המזון נפטר בבהמ"ז אינו אלא גבי יין של קידוש דקידוש שאני משום שאין קידוש אלא במקום סעודה ויש שייכות הקידוש להסעודה מש"ה בהמ"ז פוטרת מברכה אחרונה משא"כ גבי יין של הבדלה תליא בדעות החולקים בשו"ע סי' רצ"ט וכמ"ש המג"א שם ולפמש"כ הט"ז והמג"א שם תליא אם פוטר השתי' שלפני הסעודה להשתי' שבתוך הסעודה ולפי"ז תמוה מה שהביא בשו"ת מוהרי"מ שם משו"ע סי' קע"ד דנפטר היין של קידוש בבהמ"ז דהא לר"י דס"ל בפסחים שם דאותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת דאף ידי יין יצאו ולא מיבעי ידי קידוש וס"ל דלא בעינן קידוש במקום סעודה כלל א"כ לדידי' דמי קידוש להבדלה דאין שייכות היין שלפני הסעודה להסעודה כלל וא"כ תליא בזה דפליגי בשו"ע סי' רצ"ט גבי הבדלה דהא דפסק בשו"ע סי' קע"ד שם דבהמ"ז פוטר יין שלפני הסעודה אינו אלא יין של קידוש לדידן דקיי"ל כשמואל שס"ל דאותן אנשים שקידשו בבהכ"נ ידי קידוש לא יצאו דבעינן קידוש במקום סעודה ויש שייכות היין של קידוש להסעודה אבל לר"י דס"ל דיצאו ידי קידוש ולא בעינן קידוש במקום סעודה א"כ לא עדיף קידוש מהבדלה דאין שייכות כלל היין שלפני הסעודה להסעודה וא"כ תוס' לשיטתם דס"ל דאינו פוטר היין של לפני הסעודה קודם שנטל ידי' להיין שבתוך הסעודה שפיר הקשו אמאי איתותב ר"י דאמר דידי יין יצאו מהא דתניא שינוי מקום צריך לברך הא י"ל דיין שאני דלקבעה קמא הדר. וליכא למימר כמ"ש המהרי"מ דמיירי ששותה יין בביתו תוך הסעודה דיכול לברך בהמ"ז ולפטור השתי' שלפני הסעודה מברכה אחרונה ומש"ה לא שייך לקבעה קמא הדר, דלפמש"כ הרי מבואר דבהמ"ז אינו פוטר יין של קידוש מברכה אחרונה אלא לדידן דבעינן קידוש במקום סעודה משא"כ לר"י דס"ל דלא בעי כלל קידוש במקום סעודה א"כ קידוש לא עדיף מהבדלה דפסק הרמ"א בשו"ע או"ח (סי' רצ"ט ס"ז) ואם הבדיל תחלה צריך לברך על היין של הבדלה ברכה מעין ג' ואין בהמ"ז פוטרתו יעו"ש ואף לפמש"כ הט"ז והמג"א דהדין תליא בדעות החולקים אם פוטר היין שלפני הסעודה להמשקים שבתוך הסעודה מ"מ שפיר הקשו תוס' לשיטתם דהוא הדעה בשו"ע שם דאינו פוטר היין של הבדלה להיין שבתוך המזון וכמ"ש הט"ז דלדעה זו בוודאי אינה פוטרת בהמ"ז מברכה אחרונה על השתי' שלפני הסעודה כלל ושייך שפיר לקבעה קמא הדר ושפיר הקשו בתוס'

ועוד נראה דגם אם נימא ששי' הרשב"ם הוא כהסוברים דבהמ"ז פוטרת היין שהבדיל מברכה אחרונה ובעכ"ר צ"ל שאינו אלא משום דס"ל דיין של הבדלה פוטר השתי' שבתוך הסעודה מברכה ראשונה ויש שייכות היין של הבדלה להסעודה וכמ"ש הט"ז והמג"א וא"כ אי אפשר לומר כמ"ש המוהרי"מ דלא שייך לקבעה קמא הדר משום דיכול לברך בהמ"ז במקומו ויפטור מברכה אחרונה של הקידוש דבהכ"נ ומש"ה צריך לברך על היין ששותה בתוך הסעודה משום שינוי מקום דהא הוא דבר הסותר את עצמו דאם יצטרך לברך על היין ששותה בתוך הסעודה משום שינוי מקום א"כ אין שייכות השתי' שלפני הסעודה להסעודה א"כ לא יפטור כלל בבהמ"ז מברכה אחרונה של היין שלפני הסעודה ויצטרך לחזור למקומו הראשון ולברך ברכה אחרונה וא"כ ממילא שייך שפיר לומר כה"ג דלקבעה קמא הדר וא"כ