גנת ביתן קכג
Ginat Bitan 123 · גנת ביתן · free full Hebrew text
Open in the reader →לסי' כ"ז שוב הערני רב אחד. דעיקר הסברא מש"כ שלהסוברים דבדבר שא"ב אם בא לרשותו חל המכר למפרע וכן לר"מ דס"ל א"מ דשלב"ל ולאביי דלמפרע גובה אם פרע הלוה להמלוה לא שייך סברת הש"כ חו"מ (סי' ס"ו דאין מחילה גדולה מזו די"ל דכיון שחל מכירת השטר למפרע מה"ת א"כ לא מהני מה שקדם ופרע דלא מצי המלוה למחול. יש לדחות דז"א ולעולם אינו חל המכר לענין שצריך לפרוע שנית. אלא שלדידהו חל המכר למפרע מה"ת רק לענין שיכול הלוקח לתבוע החוב מהמלוה אחרי שבא לידו
ובס' שעהמ"ש סי' קכ"ט ראיתי שכתב ליישב דברי הרשב"ם ב"ב שם שכתב וזה דינו דממי שירצה המלוה יפרע תחילה אף היכי שנשא ונתן ביד קיי"ל דאין המלוה על הלוה כלום משום דמלוה בשטר שאני אף שהקבלן נו"נ ביד מ"מ הרי נתחייב ג"כ הלוה להמלוה דהרי אדם מתחייב עצמו בשטר אף בדבר שאינו חייב כדאיתא חו"מ סי' מ' ומשו"ה נשתעבד ג"כ להמלוה אף שהקבלן נו"נ ביד יעו"ש
ובזה ניחא מה שדקדק הרשב"ם לפרש דיאמר לו ואני אתן לך בינונית דלוה ולא פי' כפשוטו דנוגע בעדות שיהי' ביד הלוה בינונית כדי שמסתמא ילך המלוה לטרוף מהלוה די"ל דהמלוה לעולם אינו יכול לטרוף מהלוה בינונית דכיון דאינו גובה ממנו אלא בשביל שנתחייב עצמו בהשטר והוי כשאר חוב דעלמא כגון נדוניא דמבואר באעה"ז סי' ק' דאינו גובה אלא מזיבורית וכן כתב השעהמ"ש סי' ק"ב. ומשו"ה כתב הרשב"ם דהוי נוגע בעדות דרוצה שיהי' ביד הלוה בינונית דמסתמא יבוא המלוה לגבות מהקבלן משום שמהלוה אינו גובה אלא מזיבורית וכמש"כ דלא שייך נעילת דלת ויאמר לו אני אתן לך בינונית דלוה דהיינו שיגבה הקבלן מהלוה הבינונית ויתן להמלוה וא"ש אולם בגוף חידושו של השעהמ"ש דבמלוה בשטר אף שהקבלן נו"נ ביד יכול לגבות מהלוה בשביל חיוב השטר יש לדון בו טובא ויותר נכון כמש"כ לפרש וליישב דברי הרשב"ם
דף ז' ע"ב שורה כ' נדפס התוס' בביצה וצ"ל התו"י בביצה. דף יד ע"א שורה א' נדפס והמח' וצ"ל והמה"ח. שם שורה נ"ח נדפס והוכחתי וצ"ל והוכחתו. דף ט"ז ע"א שורה ל"ה נדפס ומתפאר וצ"ל ומתכפר. דף י"ח ע"ב ד"ה והנה בתחלת מכתב הג"מ נפתלי צבי יהודה זצ"ל נשמט ער"ח סיון תר"ן וולאזין. דף כ"ז ע"א שורה ל"ז נדפס מן החיים וצ"ל מחיים. שם שורה ד' נדפס שאפשר האיסור צ"ל שאפשר שיותר האיסור דף כ"ח ע"ב שורה ג' נדפס מדין התורה וצ"ל מדברי התוס', דף ל"ב ע"ב שורה ל"א ושורה ל"ג נדפס תיבת תחסר וצ"ל תתסר. דף ל"ד ע"א שורה מ"ה נדפס שייך לדין וצ"ל שייך לדון. שם ע"ב ש"ט נדפס ודא וצ"ל ולא. דף ל"ה שורה ט' נדפס דבלאו וצ"ל דבדבר. דף מ' ע"ב שורה כ"ו נדפס ביבמות וצ"ל ביבום. שם שורה כ"ט נדפס וכמש"ה התוס' וצ"ל וכמש"כ החתם סופר. דף מ"א ע"ב שורה מ"ט נדפס אי נמי וצ"ל אם כן. שם שורה י"ב נדפס דזה אומר וצ"ל דזה אינו. דף מ"ב ע"ב שורה ל"ו נדפס איסור ערלה וצ"ל איסור ערוה. דף מ"ח ע"ב שכ"ח נדפס מחויב וצ"ל מחיים. דף נ' ע"א שורה ט"ו נדפס דרק וצ"ל דרך. שם שורה ל"ט נדפס הבעלים וצ"ל בבעלים. דף נ"א ע"ב ש"ח נדפס תיבת בדעת וצ"ל ברשות. דף נ"ה ע"ב שירה כ"ט נדפס השניים וצ"ל השנויים. דף נ"ז ע"ב שירה כ"ח נדפס יעו"ש שתי' וצ"ל יעו"ש שכתוב שתי'. דף נ"ז ע"ב שורה ל"ג נדפס ודוחק וצ"ל ואפשר. דף נ"ח ע"א שורה נ"ה נדפס תיבת לפניהם וצ"ל לפני ה'. שם נדפס תבת חלק וצ"ל לחלוק. דף ד' ע"ג שורה נ"ז נדפס ואפשר צ"ל וצריך לומר. דף ו' ע"א שורה י"א נדפס שהוקשה וצ"ל שהוקצה. דף כ"ג ע"ב שורה י"א נדפס הו"ל וצ"ל הנ"ל. דף כ"ט ע"ב שורה ה' נדפס והיתר יש וצ"ל והחריש: