גנת ביתן קיב

ועלה בידו מלאכת איסור חשוב מתעסק דמיעט רחמנא מבה דפטור בכל האיסורים לבד בחלבים ועריות חייב שכן נהנה ורש"י ותוס' בשבת שם ובכריתות (דף יט) פליגי בזה דשי' רש"י דדייקא אם נתחלפו הגופים ונתכוון לדבר היתר ועלה בידו דבר איסור אחר חשוב מתעסק אבל אם נתכוון לאותו דבר רק שחשב עליו שהוא דבר המותר ונמצא שהוא דבר האסור לא הוי מתעסק כלל אלא הוי שוגג גמור ושי' תוס' דגם שנתכוין לאותו דבר וחשב עליו שהוא דבר המותר ונמצא שהוא דבר האסור הוי מתעסק ודווקא אם ידע שהוא דבר שאנו יודעים שהוא אסור אלא שחשב שזה מותר ואומר מותר הוי שוגג כמש"כ תוס' כריתות (שם ד"ה דהא) עכ"פ אם נתחלפו הגופים שנתכוין לדבר המותר ונתחלף לו דבר אחר האסור הוי מתעסק לכו"ע והנה בצידת דגים מן המים יש שני מלאכות מלאכת צידה ומלאכת נטילת נשמה אם מוציא הדגים מן המים כדקאמר שמואל (דף קז) השולה דג מן הים כיון, שיבש בו כסלע חייב ופרש"י משום נטילת נשמה וכן איתא בשבת (דף עה) גבי הצד חלזון דפריך ולחייב נמי משום נטילת נשמה יעו"ש ולפי"ז ניחא דמדחי התוס' הי"א בביצה שם דכתבו הטעם דאין צדין דגים ביו"ט משום שאיכא למיחש שמא יצוד דגים טמאים רק דהוי משאצל"ג ולא כתבו דבל"ה הא דמי לנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר ולפמש"כ ניחא דבכריתות (דף יט) פריך אהא דקאמר שמואל דמתעסק פטור מהא דתנן היו לו שתי תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל של אחר השבת בשבת דפליגי ר"א ור"י משום טעה בדבר מצוה ולא קפטרי משום מתעסק ומשני הנח לתנוקת כיון דמקלקל בחבורה חייב מתעסק בחבורה נמי חייב וא"כ ליכא למיפטר בצידת דגים טמאים משום דלא נתכון לצידה האסורה דכיון דזה חשוב מתעסק ובצידה איכא מלאכת חבורה ונטילת נשמה ובחבורה מתעסק חייב למ"ד מקלקל בחבורה חייב ומשו"ה מדחי התוס' אלא דהוי משאצל"ג כיון שצידת דגים ביו"ט לא הוי לצורך כלל ובמשאצל"ג גם בחבורה חייב וכמש"כ תוס' שבת (דע"ה) גבי הצד חלזון דהא דקאמר מתעסק הוא אצל נטילת נשמה דמיפטר משום דהוי משאצל"ג דפטור אף בחבורה ובנטילת נשמה יעו"ש ומיושב שפיר דה"ת

ובזה ניחא שפיר מה שיש לדקדק על דה"ת שמדחי טעם הי"א משום דהוי משאצל"ג והא באמת בזה איכא פלוגתא דתנאי וא"כ איכא למימר דהתנא דמתני' אין צדין דגים ביו"ט ס"ל דמשאצל"ג חייב ולפמש"כ ניחא דהא התוס' סנהדרין (דף פד ד"ה מאן) הוכיחו מהא דתנן מחט של יד ליטול בה את הקוץ דמ"ד משאצל"ג חייב בעכ"ר ס"ל דמקלקל בחבורה פטור ומ"ד מקלקל בחבורה חייב בעכ"ר ס"ל דמשאצל"ג מותר וכ"כ רש"י ותוס' שבת (דף קז שם) ולפי"ז שפיר הקשו התוס' דממ"נ אין לחוש שמא יצוד דגים טמאים דלמ"ד מקלקל בחבורה פטור א"כ מתעסק נמי פטור ובמתכוין לצוד דגים טהורים וצד דגים טמאים הוי מתעסק וליכא איסורא דאוריתא ואלא למ"ד מקלקל בחבורה חייב דמתעסק נמי חייב ואיכא מלאכת נטילת נשמה אף דהוי מתעסק ולדידי' בעכ"ר ס"ל דמשאצל"ג מותר, וא"כ ה"נ אם יצוד דגים טמאים הוי משאצל"ג וליכא איסורא דאוריתא ומיושב שפיר דה"ת. ובס' נל"מ (סי' טו) מביא בשמי הערתי בקצרה והאריך בזה ומיישב בדוחק יעו"ש

ומכבר הקשיתי בדה"ת כתובות (דף ה' ד"ה את"ל) אהא דקאמר בכריתות שם הנח לתינוקת הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב ואינו מתכון פטור כדמשמע בכתובות שם וכתבו התוס' דה"ט דמתעסק ומקלקל שניהם פטורין משום מלאכת מחשבת אבל אינו מתכון פטיר גם בשאר איסורים דמוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוונו משו"ה אף בחובל ומבעיר פטור יעו"ש ויש להקשות לפמש"כ תוס' שבת שם דהיכי דנתכון לדבר המותר ונמצא שהוא דבר האסור חשוב מתעסק ולא שוגג דפטור אף בשאר איסורים דמיעט רחמנא מבה והשוחט בהמה של קדשים בחוץ וקסבר שהיא של חולין דפטור א"כ גבי תינוקת ששכח ומל של אחר שבת בשבת דלא קפטר משום מתעסק קאמר התם דלמ"ד מקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב אף דהוי מתעסק דקסבר שמל דבר המותר תינוק של שבת ונמצא שהוא דבר האסור דכה"ג בשאר איסורים נמי פטור כה"ג לשי' התוס' ומ"מ אמרינן דלמ"ד מקלקל בחבורה חייב מתעסק כהאי חייב א"כ ה"נ יתחייב בחבורה דבר שאינו מתכוון. ואח"כ מצאתי שהגרעק"א במשניות שבת (אות קסא) הקשה כן ורצה לחלק דהא שקסבר שהתינוק הוא של שבת לא חשוב כמתכוון לדבר המותר דמילה בשבת הוי חבלה אלא שנדחה משום מצות מילה והניח בצ"ע. ול"נ ליישב דה"ת דאזלי לתי' קמא בתוס' סנהדרין (דף סב) שהקשו אהא דשמואל דאמר מתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה מתעסק בשבת פטור משום דבעי מלאכת מחשבת וקשה הא כיון דגם בשאר איסורים נמי פטור מתעסק דדווקא בחלבים ועריות חייב שכן נהנה א"כ למאי צ"ל דבשבת פטור משום מלאכת מחשבת אסרה תורה ותירצו דמלאכת שבת פטור אף שנהנה ולכאורה יש לפרש משום דמשכחת מלאכות בשבת דנהנה הגוף כגון המוציא בפיו אבל הפנ"י שבת (דף עג) כתב להוכיח דפי' התוס' דכל מלאכת שבת חשוב נהנה אף שאינו הנאת הגוף ממש דהמלאכה ראוי' לאחר שבת יעו"ש שתי' זה הוא העיקר. ולפי"ז א"ש דה"ת כתובות שם שחילקו בין מתעסק לאינו מתכוין בחבורה למ"ד מקלקל חייב דדווקא מקלקל ומתעסק דפטור משום מלאכת מחשבת חייב בחבורה והבערה דלא בעינן בהו מלאכת מחשבת אבל אינו מתכוון דפטור בשאר איסורים פטור אף בחבורה ואף דמתעסק היכי שקסבר שהוא היתר פטור נמי גם בשאר איסורין היינו היכי שלא הוי נהנה כלל אבל מלאכת שבת דלעולם חשיב נהנה א"כ ליכא למיפטר משום מתעסק דדמי למתעסק בחלבים ועריות דחייב שכן נהנה ואינו מיפטר מתעסק בשבת אלא משום מלאכת מחשבת ומשו"ה קאמר שפיר דלמ"ד מקלקל בחבורה חייב דלא בעינן מלאכת מחשבת מתעסק נמי חייב ולא דמי לאינו מתכוון דפטור בשבת משום דלא הוי מלאכה כלל ולאו משום מלאכת מחשבת וא"ש. ועפי"ז ניחא מה שיש להקשות טובא הא דפריך בכריתות שם לשמואל דאמר מתעסק בשבת פטור משום מלאכת מחשבת אסרה תורה מהא דתינוקת דלא קפטרי משום מתעסק וקשה דהא גם בלא מילתא דשמואל יש למיפרך הא מתעסק היכי דקסבר שהוא חולין פטור בכל האיסורים משום דאימעט רחמנא מבה לשי' תוס' וגם לשי' רש"י דדווקא היכי שנתחלפו הגופים כגון נתכון לדבר המותר ועלתה בידו דבר האסור הוי מתעסק דמיעט רחמנא מבה עכ"פ בתינוקת שנתכוון למול תינוק של שבת ומל של אחר השבת דמשמע דנתחלפו לו התינוקת וא"כ בלאו דשמואל פטור משום מתעסק ויש למיפרך אמאי פליגי ר"א ור"י משום טעה בדבר מצוה הא בל"ה פטור משום מתעסק. ולפמש"כ ניחא דבכל מלאכת שבת לא חשיב מתעסק כלל דכיון דראוי המלאכה לאחר שבת חשוב נהנה וכמ"ש הפנ"י שם וה"ה בתינוקת שקדם ומל של אחר שבת בשבת דקיי"ל דאינו צריך להטיף ממנו דם ברית א"כ חשיב שפיר נהנה ולא הוי מתעסק ולא דמי להא דאימעט רחמנא מבה דפטור מתעסק בשאר איסורים דבמלאכת שבת דמי למתעסק בחלבים ועריות דחייב שכן נהנה ומשו"ה פריך אלא לשמואל דקאמר בששת פטור משום מלאכת מחשבת אסרה תורה ופריך שפיר דא"כ בתינוקת יש למיפטרי משום דלא הוי מלאכת מחשבת וא"ש

אח"כ מצאתי בשטמ"ק בשסי"ן החדשים בכריתות שם שהקשה כן דלמאי פריך לשמואל הא בל"ה הוי מתעסק דאימעט מבה ותירץ דתינוקת לא חשוב מתעסק למיפטר כמו דפטור בשאר איסורים משום דמילה בשבת לאו היתר הוא אלא שדחויה היא המלאכת איסור מפני מצות מילה יעו"ש ולפי"ז ניחא