גנת ביתן קח

אלא למלכי בית דוד בלבד ועכ"ר צ"ל דגלי קרא דפסול אף בעמידה ע"י סמיכה אבל בעדות הא איכא למימר דגלי קרא דועמדו שני האנשים דישיבה ממש פסול אבל בעמידה ע"י סמיכה כשר

ע"כ נ"ל דעמידה מן הצד דפליגי ת"ק וריב"י במצות קידוש בזבחים (דף יט) אינו דומה לעמידה ע"י סמיכה דהיכי שסומך עצמו לעמוד או בכותל ואם ינטל הדבר שנסמך עליו יפול זה מיקרי עמידה ע"י סמיכה ועמידה מן הצד מיקרי מה שעומד ע"י שחבירו מסייעו קצת או אטר רגל שעומד על כחו אלא שאינו כדעמדי אינשי והוא ע"ד שמצינו טלטול מן הצד שאינו כדרך המטלטלין ה"נ מיקרי עמידה מן הצד שאינו כדרך העומדין וא"כ י"ל דע"י סמיכה ממש לכולי תנאי פסול בעבודה דהא גלי קרא לעמוד לשרת ולישיבה ממש לא בעי קרא דבל"ה אין ישיבה בעזרה אפי' שלא בשעת עבודה אלא דבא הכתוב למעט בעמידה ע"י סמיכה וכמ"ש ובעמידה מן הצד דקיל מע"י סמיכה פליגי ת"ק וריב"י מסברא דת"ק ס"ל דכיון דכתיב לעמוד ולשרת בעינן עמידה גמורה וריב"י ס"ל דאין לנו למעט מלעמוד ולשרת אלא עמידה ע"י סמיכה ממש אבל עמידה מן הצד הוי עמידה ולדידי' גם אטר רגל כשר לעבודה. ולפמש"כ י"ל בהא דפריך בזבחים שם וליתב מיתב וליקדש ומשני אמר קרא ובגשתם אל המזבח ומקיש קידוש לשירות ובתוס' שם פירשו דלותב מיתב וליקדש היינו בעמידה ע"י סמיכה דישיבה ממש בל"ה אסור בעזרה יעו"ש אין צורך לומר דפריך רק לת"ק אלא דפריך לכו"ע דגם לריב"י יש למיפרך לס"ד דלא ידע מהקישא דקידוש לשירות דמצות קידוש הוא בעמידה א"כ גם בעמידה ע"י סמיכה ממש יש להכשיר ולפי"ז י"ל דלפי מה דקיי"ל דהלכה כת"ק דעמידה מן הצד לא הוי עמידה ואטר רגל פסול משום כיון דכתיב לעמוד לשרת בעינן כדרך שאר עמידה דעיקרו בימין אף דע"ז אין הכרח מקרא דהא י"ל דהכתוב ממעט דווקא ע"י סמיכה ממש א"כ ה"ה י"ל דמועמדו שני האנשים יש למעט ג"כ דפסול היכי שלא כדרך עמידה דעלמא ופסול בעדות עמידה ע"י סמיכה וכמ"ש המג"א וה"ה אטר רגל ועמידה מן הצד דהיכי דבעינן עמידה בעינן דווקא כדרך עמידה דעלמא וא"ש

ועפי"ז ניחא ראית המג"א שמובא באו"ת סי' יז מהא דאיתא בזבחים ריש פ"ב דילפינן דזר מחלל עבודה מק"ו מיושב ואוכל ואם עבד חילל זר שאינו אוכל אינו דין שיחלל ופריך מה ליושב שכן פסול לעדות ומסיק דילפינן מיושב ת"ח וקשה דל"ל למילף מיושב ת"ח הא יש למילף ק"ו מעמידה ע"י סמיכה דאוכל ומחלל וליכא למיפרך שכן פסול לעדות לשי' הרמ"א דס"ל דעמידה ע"י סמיכה כשר לעדות והתומים כתב דאין כאן קושיא דהא דפסול בעבודה בעמידה ע"י סמיכה לאו דברי הכל הוא דהא פליגי בזה תנאי דהא בזבחים (דף יז) קאמר עמידה מן הצד איכא בינייהו וא"כ איך ילמוד ק"ו מסמיכה דמחלל העבודה דהתינח לת"ק אבל לריב"י דס"ל עמידה מהצד כשר וא"כ ה"ה עמידה ע"י סמיכה כשר ומשו"ה יליף הק"ו מיושב ת"ח דאתי לכו"ע עכ"ד התומים. ולפמש"כ ניחא שפיר ראית המג"א דלשי' הרמ"א דס"ל דבעדות כשר אף בעמידה ע"י סמיכה ממש היכי שסומך עצמו בכותל או בעמוד בכל כחו שאם ינטל הדבר שנסמך עליו יפול דס"ל להרמ"א דלא עדיף כבוד ב"ד מכבוד שכינה דבעזרה אינו אסור אלא ישיבה ממש ובעבודה כה"ג ע"י סמיכה ממש בכל כחו מוכרח דפסול לכו"ע דהא מדכתיב לערוד לשרת דלישיבה ממש לא איצטריך קרא דבל"ה אין ישיבה בעזרה משום כבוד שכינה וא"כ שפיר יש למילף ק"ו דזר מחלל עבודה מעמידה ע"י סמיכה דאוכל ומחלל העבודה לכו"ע וליכא למיפרך שכן פסול בעדות דלהרמ"א אינו פסול בעדות אלא ישיבה ממש משום כבוד ב"ד ושפיר מוכח מסוגיא דזבחים שם דגם בעדות פסול בעמידה ע"י סמיכה דלאו משום כבוד ב"ד לחוד בעי עמידה אלא משום דגלי קרא ועמדו שני האנשים ולפי"ז דעדות דמי לעבודה א"כ צ"ל לפי דקיי"ל דאטר רגל פסול בעבודה ועמידה מן הצד אף שאינו אלא לא עמידה גמורה כדעמדי אינשי מ"מ פסול בעבודה אף שאין הכרת מקרא דלעמוד דפסול כה"ג די"ל דקרא אתי למעט עמידה ע"י סמיכה בכל כחו מ"מ אמרינין מסברא דכיון דגלי קרא דבעינן עמידה בעינן עמידה גמורה כדעמדי אינשי א"כ ה"ה בעדות דגלי קרא ועמדו שני האנשים דבעי עמידה בעינן עמידה גמורה ונפשט שפיר ספיקת כתר"ה דבעדות פסול אטר רגל דכיון דהעלה המג"א דעדות דמי לעבודה א"כ אמרינן כשם שבעבודה פסול עמידה מן הצד ואטר רגל ה"ה בעדות וז"ב. ואין להקשות להמג"א דהא אכתי תקשי הסוגיא דזבחים שם דלמ"ד עמידה מן הצד כשר בעבודה ואינו פסול אלא עמידה ע"י סמיכה ממש בכל כחו א"כ י"ל דבעדות אף בעמידה ע"י סמיכה כשר דבעבודה אי אפשר לאמר דהכתיב לעמוד ולשרת איצטריך לישיבה ממש דבל"ה אסור ישיבה בעזרה אבל בעדות י"ל דהכתוב בא לפסול אלא ישיבה ממש אבל בעמידה ע"י סמיכה אף בכל כחו כשר וא"כ יש למילף מעמידה ע"י סמיכה דאוכל ומחלל וליכא למיפרך שכן פסול לעדות די"ל כיון דאינו אלא למ"ד דעמידה מן הצד כשר בעבודה י"ל הכי אבל למ"ד דעמידה מן הצד פסול א"כ הרי דמשמעות דלעמוד פוסל בעומד לא כדעמדי אינשי א"כ ה"ה בעדות פסול כה"ג וכמ"ש ולדידי' ליכא למילף מהא דאוכל ומחלל דיש למיפרך שכן פסול לעדות וא"כ לא הוי ילפותא לכולי תנאי משו"ה יליף מיושב ת"ח דאתי לכו"ע וכמ"ש התומים. ול"נ ראי' לזה דלא בעי למילף ממידי דתליא בפלוגתא מדה"ת שם ד"ה אתיא דכתבו לפרש הא דלא בעי למילף מכל הפסולים השנוים במתני' שם ושבקי לפרש הטעם דלא יליף משמאל דאוכל ומחלל א"ו משום דבשמאל איכא פלוגתא דר"ש פליג במתני' שם דקיבל בשמאל כשר ובפלוגתא דתנאי לא בעי למילף ועולה לפמש"כ דמסוגיא דזבחים שם מוכח שפיר דבעדות פסול ג"כ כמו בעבודה מילפותא דקרא ולא כהרמ"א דס"ל דבעדות אינו פסול אלא משום כבוד ב"ד ואף עמידה ע"י סמיכה בכל כחו כשר דא"כ הא יש למילף מעמידה ע"י סמיכה בכל כחו דאוכל ומחלל לכו"ע דריב"י ורבנן פליגי רק בעמידה מן הצד וכמ"ש וליכא למיפרך שכן פסול לעדות לשי' הרמ"א וצ"ל כהמג"א דעדות דמי לעבודה דילפינן מהכתוב ועמדו שני האנשים ולפי דקיי"ל דבעדות פסול אף בעמידה מן הצד בעכ"ר צ"ל דס"ל דמשמעות הכתוב לעמוד ממעט עמידה שלא כדעמדי אינשי וא"כ ה"ה בעדות כה"ג פסול ונפשט ספיקת כתר"ה דאטר רגל פסול לעדות וז"ב

ובסוגיא דזבחים שם (דף טז) בהא דיליף דאונן מחלל מזר וטמא ופריך מה להצד השוה שכן לא הותר מכלל תאמר באונן שהותר מכללו לכהן גדול רב משרשיא אמר ילפינן מיושב שאוכל ואם עבד חילל אונן שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל ובתוס' שם הניחו בתימה הא לרב משרשיא ג"כ יש למיפרך מה ליושב שכן לא הותר מכללו תאמר באונן שהותר מכללו לכהן גדול. נ"ל ליישב תמיהת התוס' עפ"י מה שנ"ל בישוב קו' רש"י ותוס' שם אהא דפריך מה למה הצד שלא הותר מכללן הא זר הותר מכללו בבמה ורש"י תי' דמה שמותר בבמה לא מיקרי הותר מכללו דשם לא נאסר מעולם ותוס' הקשו ממנחות (דף כה) דקאמר דיוצא חשוב הותר מכללו לגבי במה אף דשם נמי לא נאסר מעולם ותירצו דבמה לא חשוב הותר מכללו משום שלא הותר במקום שנאסר יעו"ש. ול"נ דשפיר י"ל דמה שמותר בבמה חשוב הותר מכללו ומ"מ פריך שפיר דהתם ילפינן דזר מחלל ממה הצד מבע"מ ואונן ופריך מה להצד השוה שכן לא הותרו בבמה ומשני דאונן שרי נמי בבמה ורב משרשיא יליף מיושב ופרש"י דמשו"ה נאדי רב משרשיא מילפותא דמה