גזע ישי צב

שאמרו אין מעבירין ע"המ ואין מדקדקין איזו קלה ואיזו חמורה לפי שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות י"עש דבריו באורך וכתבנו דבריו לעיל סי' ך' י"עש. וא"כ הרי אתה למד מהני מילי מעליותא דהרמב"ם ז"ל בטעמא דהאי כללא דאין מעבירין ע"המ דדוקא במצות עשה הוא דשייך להאי כללא משום דאי אתה יודע מתן שכרן של מצות אמנם בעבירות דיודעים אנו עונשן של כל עבירה דכתב רחמנא עונש כל עבירה בפרטות יש לדקדק בהן איזו קלה ואיזו חמורה כדי להעביר על העבירה הקלה מפני החמורה ממנה. והנה הרדב"ז ז"ל איהו גופיה בישנות סי' י"ג כתב דאין מעבירין ע"המ ואין משגיחין איזו קלה ואיזו חמורה מפני שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות וזה פשוט מאד אצלו י"עש כתבנו גם דבריו לעיל שם ומאחר דמהאי טעמא דשאי אתה יודע מתן שכרן של מצות הוא דפשוט אצלו דאין מעבירין ע"המ ואין מדקדקין איזו קלה ואיזו חמורה. איך כתב בחדשות דגם בעבירות אין מעבירין על הקלה מפני החמורה ואמר לה בדדמי למצות עשה והוא תימא דהא אדרבה מהאי טעמא דאמר גבי מצות עשה דהוה מפני שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות. מבואר יוצא דגבי עבירות לא אמרי' הכי אלא יש לנו לדקדק בעבירו' איזו קלה ואיזו חמורה כדי להעביר על הקלה מפני החמורה וכאמור. סוף דבר שדברי הרדב"ז ז"ל תמוהים טובא בזה לפענ"ד. ועוד קשה על דבריו מהא דקי"ל ניחא ליה לחבר למעבד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעביד עם הארץ איסו' רבה וכן מהא דקי"ל גבי חולה דמאכילין אותו הקל הקל תחלה ועוד מכמה דוכתי כיוצא באלו ואפילו תימא לחלק בזה מ"מ מעיקר האי טעמא דאתמר גבי הא דאין מעבירין ע"המ מפורש יוצא דגבי עבירות ליכא למימר הכי וכדכתיבנא ודלא כדברי הרדב"ז זל בזה כנלע"ד ברור ותו לא מידי

כ"ט אין עושין מצות חבילות חבילות. האי כלל' דאין עושין מח"ח הוא מדרבנן דמדאורייתא ליכא איסורא דחבילות חבילות וכמ"ש התוס' ז"ל בסוטה ד"ח ע"א עלה דגרסי' התם ת"ר אין משקין שתי סוטות כאחת כדי שלא יהא לבה גס בחברתה ר' יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא אמר קרא אותה לבדה ות"ק הכתיב אותה ת"ק ר"ש הוא דדריש טעמיה דקרא ומה טעם קאמר מה טעם אות' לבדה כדי שלא יהא לבה גס בחברת' מאי בינייהו איכ' בינייהו רותתת ורותתת מי משקין והא אין עושין מצות חבילות חבילות דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין ב' מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עור עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא כאן בכהן אחד כאן בשתי כהנים וכתבו התוס' ד"ה והא אין עושין מח"ח תימא מאי פריך והלא אין עושין מח"ח ליכא אלא איסור מדרבנן משום דמחזו עליה כמשא ואינהו פליגי בקראי א"ד ז"ל יע"ש. הנה דפשיטא להו להתוס' ז"ל דאין הא דאין עושין מח"ח אלא מדרבנן משום דמחזו עליה כמשא עד שהניחו בעבור כן בתימא על הש"ס דמאי פריך התם מהאי כללא דאין עושין מח"ח על האי פלוגתא דר"י ור"ש דאינהו בקראי פליגי דהיינו בדאורייתא והא דאין עושין מח"ח דרבנן הוה דליכא למימר דכונת הש"ס דמאחר דמדרבנן אסיר גם רותתת מה"ט דאין עושין מח"ח לא נפק' מינה מפלוגתייהו דר"י ור"ש מידי לענין דינא ולמאי נפקא מינה איפליגו דהא ודאי ליתא כיון דאיכא נפקותא לענין האיסור בעבר הכהן והשקה רותתת עם אחרת כאחת דלר"י עבר אדאורייתא דאותה לבדה ולר"ש לא עבר אדאורייתא דאותה לבדה כיון דרותתת היא ולא עבר אלא אדרבנן דמצות ח"ח ואין לך נפקותא גדולה מזו ומאי פריך הש"ס

ל' אין עושין מצות חבילות חבילות נסתפקתי בהאי כללא בב' בני אדם שיש להם כל אחד לקיים מצוה אחת מהמצות הנעשין ע"י שליח וטובים השנים עשו שליח אחד למען יעשה מצותם בעבורם אם השליח בעי למעבד להו להני תרתי מצות כאחת מי שייך גביה האי איסורא דאין עושין מח"ח ולא מצי השליח למעבדינהו להני תרתי מצות כאחת משום מח"ח. או דילמא עד כאן לא נאמר להאי כללא דאין עושין מח"ח אלא בעושה אותם בעל המצו' גופיה דכיון דמצות דעליה דידיה רמיו לקיימם שתים כהלכתן אין לו לעשותם ח"ח משום דמחזו עליה כמשא. אמנם בעושה אותם ע"י שליח כיון דהשליח איהו גופיה לא מחייב בקיומם רק חזקת שליח עושה שליחותו דבעלי המצוה מצי האי שליח שפיר למעבדינהו כאחת וליכא גביה משום אין עושין מצות ח"ח. ואם תמצי לומר דמצי שליח למעבדינהו כאחת בכ"הג דהשתי מצות תרוייהו לאו עליה דידיה רמיו. אכתי איכא לספוקי באיש אחד דעליה דידיה רמיא קיום מצוה אחת ואיש אחר עליה דידיה נמי רמיא מצוה ובא רעהו ועשה שליח לחבירו שיעשה גם מצותו בעבורו אי מצי האי גברא למעבד למצותו ולמצות חבירו כאחת כיון דאחת מהנה לאו עליה דידיה רמיא וליכא בהכי נמי משום מצות חבילות חבילות, או"ד כיון