גזע ישי צא

עברה משום דהעבירה על המצות

אשר על כן נלע"ד ללמוד מהאי מילתא דר"י דלא אתמר להאי כללא דאין מעבירין ע"המ אלא במצות דהם חיוב גמור אמנם במצות דאינם אלא רשות כהני נשי דידן במ"ע שהז"ג ליתיה להאי כללא דאין מעבירין ע"המ ורשאין הן להעביר על אחת מהנה דפגעו בה ברישא מפני אחרת דכוותה ולהכי בההוא עובדא דההיא אלמנה דהוה בי כנישתא בשיבבותה והיא הניחה להבית הכנסת הזה דסמוך אליה והולכת למקום רחוק לבי מדרשי' דר"י לא עברה בהכי אאיסור דאין מעבירין ע"המ משום דהדבר ברור דהאי מצוה דלהתפלל בבית הכנסת לא מחייבו בה נשים דאפילו במצות תפלה גופה אי לאו משום דרחמי נינהו לא הוו נשים חייבות בתפלה אבל שיהיו מצווין להתפלל בבית הכנס' ודאי דלא מיחייבו במצוה זו דאין מצוה זו דתפלה בבית הכנסת נוהגת אלא באנשים ולא בנשים והו"ל מצוה זו דהליכה לבית הכנסת לגבי נשים מצוה דרשות ככל מ"ע שהז"ג דאינן אלא רשות לדידהו וכיון דלא הוה מצוה זו דהליכ' להתפלל בב"הכנ לנשים אלא רשות ליכא במה שהעבירה האלמנ' ההיא והניחה להבית הכנסת הקרוב אליה והלכה למקום רחוק לבי מדרשיה דר"י משום איסור זה דאין מעבירין ע"המ וכאמור. להכי לא שאל ר"י להאלמנה אלא למה היא טורחת עצמה יותר מן הצורך אבל לא שאל לה למה היא מעבירה ע"המ משום דלא שייך כלל גבה במצוה זו האי כללא דאין מעבירין ע"המ כיון דהיא מצוה דרשות גבה ואף היא השיבה על שאלתו ולא שכר פסיעות יש כלומר ואין אני טורח יותר מן הצורך טירחא בכדי כי בשביל קבול שכר יותר אני טורח וסביר וקביל ר"י תשובתה ללמוד ממנה להאי סברא דשכר פסיעות יש. זהו הנלע"ד. וסברא אלימתא איכא להאי מילתא דאמרן דבמצות דרשות ליכא משום אין מעבירין ע"המ דמאחר דהיא מצוה דרשות דאף שבאה מצוה זו לידה אי בעיא לקיימה כדי לקבל שכר מקיימה ואי לא בעיא לקיימה כלל ולהניחה לגמרי הרשות בידה להכי כי בעיא לקיימן לתרי מצות ופגעה באחת תחלה כי מעביר עליה כדי לקיים האחרת ליכא גבה משום אין מעבירין ע"המ כיון דאי הוה בעיא להניחה להאי מצוה לגמרי שלא לקיימה לא זו ולא האחרת הרשות בידה מדינא דהא לא נצטווה כלל בקיום מצוות אלו ואפילו בשקבלו עליהן לקיימן דחייבין הן לקיימין משום דהו"ל גבייהו כנדר מ"מ כיון דאין חיובן משום עיקר קיום המצוה אלא משום שקבלו עליהן חובה כי מעבירה על אחת מפני חברתה ליכא משום אין מעבירין ומה גם די"ל דכי קבלו עליהן להני מצות דרשות לחובה לקבל שכרן קבלו עליהן אבל ל אדעתא דלעבור עליהן משום הא דאין מעבירין ע"המ ולא תהא רשאה להעביר על מצוה אחת מפני חברתה לא קבלו עליהן

כלל היוצא מן האמור דאפילו היכא דאיכא שכר פסיעו' איכא משום הא דאין מעבי' ע"המ לכ"ע וכמבואר יוצא מההיא דמנחות גבי הבאת העומר וא"כ האי גברא דאית ליה ב"הכנ קרוב אליו אינו רשאי להעביר עליו ולהניחו ולילך לבית הכנסת אחר דרחוק יותר משום דהוא מעביר ע"המ ודלא כמ"ש הרב מג"א ז"ל סי' צ' ס"ק כ"ה וז"ל ואם יש שני בתי כנסיות מצוה לילך להרחוקה דשכר פסיעות יש ב"מ דק"ו עכ"ד ז"ל י"עש. דאחר המחילה דלא דק בזה דאין מעבירין ע"המ והא דב"מ דק"ו לא מיירי בשתי בתי כנסיות אחד רחוק ואחד קרוב וככל מאי דברירנא לעיל. וליתא להאי כללא דאין מעבירין ע"המ אלא במצוות דחיוב אבל במצוות דאינם אלא רשות כהני נשי דידן במ"ע שהז"ג ליכא בהו משום אין מעבירין ע"המ כאמור ומדובר כנלע"ד ותו לא מידי

כ"ח אין מעבירין ע"המ. כי היכי דקי"ל אין מעבירין ע"המ ואין מדקדקין אם זו קלה או חמור' כך אין מעבירין על העבירות אע"פ שזו קלה וזו חמור' ולכן יש לנו ליסר הפריצים העוברים עבירות ביד רמה אע"פ שכשבאי' ליסרם אומרים שימירו דכיון שמוטל עלינו. ליסרו על עבירה זו שבאה לידינו אין מעבירין עליה. כ"כ הרדב"ז ז"ל בחדשות ח"א סי' קפ"ז והביא לנו דבריו בקיצור הרב יד מלאכי ז"ל בכללי הדינים סי' ד'. ולפענ"ד אחר המחילה רבה מכבוד רבנותיה דמר מהרדב"ז זל לאו כללא הוא האי דכליל לן מר למימר אין מעבירין על העבירות אפילו על עבירה קלה מפני החמורה ואמר לה בדדמי להא דקי"ל אין מעבירין ע"המ ואין מדקדקין אם זו קלה או חמורה כי אדרבה מהא דקי"ל דאין מעבירין ע"המ ואין מדקדקין אם זו קלה או חמורה אתה למד למוד מפורש דגבי עבירות ליתיה להאי כללא דאין מעבי' שהרי כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ריש פ"ב דאבות עלה דתנן התם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות דבעבירות פירשה לנו תורה עונשה של כל עבירה ומהעונש אנו יודעין איזו קלה ואיזו חמורה. אכל במצות עשה לא גילה לנו רחמנא שכר של כל מצות ומצוה מה היא אצל השי"ת ומפני זה העיקר הוא