גזע ישי פב

כדי לקיים האחרת דתדיר משום אין מעבירין על המצות אלא יש לו להעביר עליה ולהניח' כדי לקיים המצוה דתדיר דעדיפא. אמנם כי בעי ומצי לקיים שתיהן אלא לענין להקדים מעשה האחת לחברתה אע"ג דכי לא פגע בהאינו תדיר בתחלה יש לו להקדים מעש' המצוה דתדיר ואחריה יעשה האינה תדיר כי פגע בהאינה תדיר תחלה אין לו להעביר עליה ולאחרה כדי ליתן הקדימה לעשיה דהתדיר כיון דגם זו דתדיר יקיימה אחר כך ואין מעבירין על המצות ואין לו להעביר על האינו תדיר שפגע בה ברישא משום קדימת מעשה האחרת דתדיר דבכה"ג הא דאין מעבירין ע"המ דחי להאי מצוה דקדימה להתדיר לשאינו תדיר כיון שגם לזו דתדיר מקיים לה אחריה

ונלע"ד לפום ריהטא דקדימה דתדיר דחי להא דאין מעבירין ע"המ גם בכה"ג דעביד לתרוייהו ואמינא לה ממ"ש התוס' ישנים זל ביומא דל"ג עלה דאמרי' התם דסידור שני גזירי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי משום דמכשיר עדיף וכתבו עלה בתוס' ישנים ד"ה אפ"ה מכשיר עדיף וכו' וא"ת אמאי לא קאמר טעם דאין מעבי' ע"המ וסדור שני גזירי עצים דעל מזבח החיצון קודם דפגע ביה ברישא כדאמרי' לקמן ה"ט וכו אלא אומר רבי הואיל ודישון מזבח הפנימי מצות פנים היא עדיפא טפי עכ"ד ז"ל יע"ש. הנה שכתבו דאע"ג דאיכא בסידור שני גזירי עצים משום מעביר על המצות דהא במזבח החיצון פגע ברישא אפ"ה אין להקדים סידור שני גזירי עצים לדישון מזבח הפנימי מהאי טעמא משום דדישון כיון דעבודת פנים היא עדיף ממצות סידור שני גזירי עצים ודינא הוה להעביר על המצוה דסידור שני גזירי עצים כדי להקדים מצות דישון מזבח הפנימי ברישא משום דמצות פנים עדיף כלומר דמקודש טפי ממצות חיצון. אשר מבואר יוצא מדברי התו' ז"ל אלו דקדימה דמקודש לשאינה מקודש דחי אפי' להא דאין מעבירין ע"המ דיש לו אפי' להעביר על המצוה דשאינו מקודש כל כך דפגע בו ברישא כדי להקדים אליו המצוה דמקודש טפי ומינה נמי לתדיר ושאינו תדיר דתדיר קודם. אף כי עביד לתרוייהו אפילו כי פגע בהאינו תדיר קודם מעביר עליו ומקדים עשיית התדיר ואח"כ עביד האינו תדיר

איברא דלכאור' נראה מדברי הרב"י זל א"ח ססי' כ"ה דהא דאין מעבירין ע"המ עדיף ודחי לקדימה דתדיר שכתב דלפי מנהג זה דמתעטפים בטלית תחלה ואח"כ מניחין תפילין הנותנים כיס של תפילין והטלית לתוך כיס אחד צריכין ליזהר שלא ישימו כיס של תפילין למעלה כדי שלא יפגע בהן תחלה ויצטרך להניחן קודם עטיפת ציצית כדי שלא יעבור ע"המ דאע"ג דגבי תפילין אם פגע בשל ראש תחל' יסלקנה ויניח של יד תחלה שאני התם דכתיב והיו לאות על ידך והדר לטוטפות בין עיניך ודרשינן נמי מקרא דכ"ז שבין עינך יהיו שתים ומשו"ה מוטב שיעביר על המצוה משיעביר אמאי דכתיב באורייתא אבל הכא דאין לנו דמצות ציצית קודמת אלא מאסמכתא בעלמ' מוטב שתדח' אסמכתא זו משיעביר על המצוה עכ"ד ז"ל. ובריש הסי' שם כתב הטעם דמצות ציצית קודמת משום דשקולה כנגד כל המצות ועוד שהיא תדירה יותר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם י"עש. והשתא כיון דטעמא דקדימ' זו דציצית קודם לתפלין הוה משום דציצית תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. איך כתב אח"כ דכי פגע בתפלין קודם צריך להניחן תחל' כדי שלא יעביר ע"המ ופגע בשל ראש תחלה שאני משום דכתיב והיו וכו' הא הא דתדיר ושאינו תדיר דתדיר קודם נמי מקרא ילפינן ליה דמצוה להקדים את התדיר ואמאי לא ידחה קדימה. זו דתדיר לשאינו תדיר להא דאין מעבירין כשם שדוח' מאי דכתי' והיו לטוטפות בין עיניך והדר ולטוטפו' בין עיניך להא דאין מעבירין ע"המ וצריך לומר דס"ל להרב ב"י ז"ל דדוקא בפגע בשל ראש תחלה דכתיב גבי סדר הנחת תפלין גופיה בפירוש שיש להקדים השל יד תחלה משו"ה גדול כחה של קדימה זו יותר מהא דאין מעבירין ע"המ דדחי מצות קדימה דסדר הנחתן דכתיב בהו בפירוש להא דאין מעבירין ע"המ. אמנם מצות קדימה משום האי דתדיר ושאינו תדיר קודם דכליל לן רחמנא לכל המצות בכללות כי איכא משום אין מעבירין ע"המ דפגע בהאינו תדיר ברישא לא אתי האי מצוה דקדימה דתדיר ושאינו תדיר דאתיא מכללא דכל המצות ודחי להא דאין מעבירין ע"המ. כן נראה לכאורה בדעת הרב"י ז"ל

האמנם כי דייקינן פורתא נלע"ד דאדרבה כי מדברי הרב"י ז"ל אלו יש ללמוד דגם הא דתדיר קודם דחי להאי איסורא דאין מעבירין ע"המ והוא משום דלכאורה מאי דכתב הרב"י ז"ל דאין לנו דמצות ציצית קודמת אלא מאסמכתא בעלמא וכו' הם דברי תימא שהרי הא דמצות ציצית קודמת טעמו אמור לעיל שם בדבריו משום דשקולה מצית ציצית כנגד כל המצות ועוד משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והרי הני תרי טעמי הוו תרוייהו מדאורייתא דהא דשקולה מצות ציצית כנגד כל המצות דרשינן לה מקרא דוראיתם