גזע ישי פא

תדחי מצות אלו כי יניח ויעביר על מצות תפלה בעשרה שפגע בה ברישא כדי לקיים הני תרתי ליכא משום אין מעבירין ע"המ ומאי האי דכתב הרדב"ז זל וגזר אומר שלא לסמוך על דבריו משום דאין מעבירין ע"המ אלא מבואר דפשיטא ליה. להרדב"ז ז"ל דגם על מצוה אחת כדי לקיים תרי מצות אין מעבירין על המצוה האחת שפגעה בו תחלה

איברא דאיכא לאקשויי על הרדב"ז זל דמנ"ל הא בפשיטות כל כך דאיתיה להאי כללא דאין מעבירין ע"המ גם בחדא מצוה מפני קיום תרתי מצות דאע"ג דאפי' על הקלה מפני החמורה אין מעבירין וכמ"ש ז"ל מ"מ על אחת מפני קיום שתים איכא למימר דמעבירין כי טובים השנים מן האחת. ועוד דהכי אמרי' גבי שלמים ובכור דשלמים קודמי' משום דמצות יתירות עדיפי כדכתיבנא לעיל. וכבר היה עולה בדעתי למימר דגם הרדב"ז ז"ל מודה דעל מצוה אחת מפני שתים ליכא משום אין מעבירין ע"המ ונדון דידיה שאני דהוה לענין קיום מצות זו דתפלה בעשרה ולכן גם כי ביום פורים כי ילך לבית הכנסת לקיים מצוה זו יוסיף לקח עוד מצוה אחרת דהיא בעשרה דהיינו מקרא מגילה דבעיא נמי עשרה משום פירסומי ניסא אפ"ה לא חשיב להו הרב זל לתרתי מצות אלא כחדא מצוה חשיב להו דכיון דזו וזו משום קיום המצוה דבעשרה הוי תרוייהו כחדא מצוה נינהו דהיינו מצות בעשרה ולהכי אמר הרב ז"ל דאין לסמוך על דברי הפוסק בזה משום דאין מעבירין ע"המ אבל במצוה אחת מפני תרתי מצות שונות גם הרדב"ז ז"ל מודה דליכא משום אין מעבירין על המצות דודאי דתרי מצות עדיפי. אלא דהא לא מחוור כלל למימר דהני תרתי מצות חשיבי כחדא מצוה כי הא ודאי דמצות תפלה בעשרה ומצות מקרא מגילה בעשרה תרתי מצות נינהו ונשאר שתי מצות שונות ואי בחדא מצוה לגבי תרי מצות שונות ליתיה להא דאין מעבירין ע"המ גם בהני תרי מצות דינא הכי הוי דליכא משום אין מעבירין על מצוה אחת מפני הני תרתי וא"כ אמאי כתב הרדב"ז זל דאיכא הכא משום אין מעבירין ע"המ

אשר ע"כ נ"ל דהרדב"ז זל פשיטא ליה דמהאי טעמא דשאי אתה יודע מתן שכרן של מצות דאין מעבירין אפי' על מצוה קלה מפני החמורה ה"נ מה"ט גופיה אין מעבי' על מצוה אחת מפני קיום שתי מצות משום דכיון דאין אתנו יודע שכרן של מצות איזו היא יותר גדולה אצל הש"ית א"כ אין לחלק בזה בין מצוה אחת לשתים דמאן לימא לן שלא תהא גדולה ושקולה המצו' האחת הלזו שפגעה בו תחלה הרבה יותר מהני תרי מצות אצל הש"ית ולכן אין לו להעביר ולהניח המצוה האחת הלזו שפגע בה ברישא אפילו כדי לקיים תרי מצות אחרות ולהכי כתב ז"ל בנדון דידיה דאין לסמוך על דברי החכם הפוסק דאמר לאחר מצו' זו דתפלה בעשרה שפגע' בו בתחל' עד יום פורים כדי לקיים אז גם מצות מקרא מגילה בעשרה משום דאולי מצות תפלה בעשרה גדול' ושקולה אצל השי"ת יותר מכמה מצות אחרת דבעשר' הגם שיהיו שתים ושלש מצות ועל כן הגם שביום פורים יקיים מצוה זו גופ' דתפלה בעשרה ויוסיף עוד עמה מצוה אחרת בעשרה והיא מצות מקרא מגילה בעשרה משום פירסומי ניסא אפ"ה כיון שי"ל דמצוה זו דתפלה בעשרה היא יותר גדולה אצל הש"ית משתי מצות אחרות כי פגעה בו ברישא אין לו להעביר עליה ולבטלה היום למצות זו שהיא גדולה אצל הש"ית כד לקיימ' ביום אחר שיקיים אז עמה עוד מצוה אחרת בעשר' דאין מעבירין על המצוה האחת שבאת לידו תחלה אפילו כדי לקיים תרתי מצות לפי שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות וכאמור. וההיא דשלמים דקדמי לבכור דריש פרק כל התדיר שכתבנו לעיל שאני דהתם מיירי ששתיהן לפניו ולא באת אחת מהן לידו תחלה שיצטרך להעביר עליה. ועוד יש לחלק בההיא דהתם ודוק. כללא דמילתא דגם להעביר על מצוה אחת כדי לקיים תרי מצות אין מעבירין כנלע"ד ותו לא מידי

כ"ד אין מעבירין על המצות. יש להסתפק במאן דאית ליה לקיים תרי מצות חדא תדיר וחדא דלאו תדיר ופגע בהאי דלאו תדיר ברישא אם יש לו להעביר על המצוה דלאו תדיר דפגע ברישא כדי להקדים מעשה המצוה דתדיר דהא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ודחי קדימה זו דתדיר להא דאין מעבירין ע"המ כמו בשאינו יכול לקיים אלא אחת מהן דכתיבנא וברירנא לעיל סי' ך' דליכא בכי באת המצוה דאינה תדיר ברישא לידיה משום אין מעבירין ע"המ אלא אדרבה יש לו להעביר ולהניח האינו תדיר שבא לידו תחלה כדי לקיים האחרת דהיא תדיר יע"ש באורך. ה"נ הוה גם כי מקיים הוא השתי מצות אלו ולענין איזו יקדים קיומה ברישא גם כי פגע בזו דלאו תדיר ברישא יש לו להעביר עליה ולאחרה כדי להקדים אליה התדיר. או דילמא דוקא לענין לדחות לגמרי האינו תדיר להתדיר דכי יקיים לזו שאינו תדיר שפגע בה ברישא ידח' ויבטל מקיום האחרת דתדיר הוא דאמרי' דליכא בזו דלאו תדיר כי מעביר עליה