גזע ישי עד

ך' אין מעבירין ע"המ אפילו על מצוה קלה מפני מצוה חמורה אין מעבירין על הקלה כדי לקיים החמורה ואף שבקיומו את הקלה שבאה לידו יתבטל מקיום המצוה האחרת החמורה לגמרי אפ"ה הקלה שבאה לידו תחלה יש לו לקיים דאין מעבירין ע"המ ואין משגיחין אם המצוה שפגע בה תחלה היא קלה או חמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות כ"כ הרדב"ז ז"ל בישנות סי' י"ג. וכדבריו אלה מצאתי להרמב"ם ז"ל בפי' המשנה ריש פ"ב דאבות עלה דהך מתני' דהוי זהיר במצוה קלה כבחמורה וכו' וז"ל אח"כ אמר שצריך ליזהר במצוה שיחשב בה שהיא קלה כשמחת הרגל ולמידת לשון הקדש כמצוה שהתבאר לך חומרתה שהיא גדולה כמילה וציצית ושחיטת הפסח ושם סבת זה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות וביאור זה הענין כאשר אומר והוא שהתורה כולה ממנה מצות עשה וממנה מצות ל"ת ואמנם מצות ל"ת באר הכתוב העונש על כל אחת מהן וכו' והם שמנה מדרגות וכו' ומאלו המדרגות נדע חומר העון וקלותו. אבל מצות עשה לא התבאר שכר כל אחת מה היא אצל השי"ת וכל זה כדי שלא נדע איזו מצוה צריך מאוד לשמרה ואיזו מצוה למטה הימנה אבל צוה לעשות ענין פלוני ופלוני ולא הודיע שכר איזו משניהם יותר גדול אצל הש"ית מפני זה צריך להזהר עליהם כולם ומפני זה העיקר אמרו העוסק במצוה פטור מן המצוה מבלתי הקשה בין המצות אשר הוא מתעסק בה לבין האחרת אשר תבצר ממנה ולזה ג"כ אמרו אין מעבירין ע"המ רצ"ל כשיזדמן לך מעשה מצוה לא תעבירהו ותניחהו לעשות מצוה אחרת עכ"ד ז"ל יע"ש. הנה שדברי הרדב"ז ז"ל נאמרו בפירוש כדבריו וכטעמו בדברי הר"מ במז"ל בפירושו להאי משנה דשאי אתה יודע מתן שכרן של מצות דמה"ט הוא שאמרו אין מעבי' ע"המ ואפי' על הקלה מפני החמורה מסבת שאי אתה יודע שכר איזו משניהם יותר גדול אצל השי"ת

האמנם מדברי התוס' ישנים ז"ל ביומא דל"ג ע"א נראה לפום ריהטא דפליגי על האי סברא דהרמב"ם ז"ל וסברי דבתרי מצות דחדא עדיפא ליכא משום אין מעבירין ע"המ בקלה מפני החמורה דליכא משום אין מעבירין ע"המ אלא בששתי המצות שוות דליכא שום עדיפות לאחת על חברתה שכתבו שם עלה דאמרי' התם טעמ' דסידור שני גזירי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי משום דמכשיר עדיף וז"ל אפ"ה מכשיר עדיף וכו' וא"ת אמאי לא קאמר טעם דאין מעבירין ע"המ וסדור ני גזירי עצים דעל מזבח החיצון קודם דפגע ביה ברישא כדאמרי' לקמן ה"ט וכו' אלא אומר רבי הואיל ודישון מזבח הפנימי מצות פנים היא עדיפ' טפי א"ד ז"ל יע"ש. הנה שכתבו דמשום דדישון הוה מצות פנים דעדיפא מסדור שני גזירי עצים דהוה מצות חיצון ליכא משום אין מעבירין ע"המ כי יעביר על מצות סידור שני גזירי עצים דפגע בה ברישא מפני קיום מצות דישון מזבח הפנימי וזה שלא כסברת הרמב"ם והרדב"ז זל דאפי' בקלה מפני החמורה אין מעבירין ע"המ

איברא דנראה כי האי סברא דהרמב"ם ז"ל הוא תלמוד ערוך בפ"ק דמועד קטן ד"ט ע"א דגרסי' התם פלס מעגל רגליך וכתיב אורח חיים פן תפלס ל"ק כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים כאן במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים ופירש"י ז"ל פלס כלו' שקול המצות ועיין בהם איזו גדולה ועשה הגדולה וכתיב פן תפלס דמשמע כל מצוה שתבא לידך עשה אותה בין גדול' ובין קטנה ואל תניח קטנה מפני הגדולה מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים עשה אתה הגדולה וחבירך יעשו הקטנה. מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים אל תפלס אלא מצוה הבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה ע"כ יע"ש. אשר מזה מבואר יוצא דבמצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים אפילו שהיא מצוה קלה כיון שבאה לידו אין לו להעביר עליה מפני החמורה וכדברי הרמב"ם והרדב"ז ז"ל ובכן זה הוא שקשה טובא לפום ריהטא על התו' ישנים ז"ל דכתבו דבקלה לגבי חמורה ליכא משום אין מעבירין ע"המ הפך המבואר בהך סוגי' דפ"ק דמ"ק

והנה הגאון חכם צבי ז"ל בתשו' סי' ק"ו אייתי בידיה להך תשו' דהרדב"ז זל ותמה עליה מהא דאיבעיא לן בפ' התכלת דמ"ט צבור שאין להם תמידין ומוספין איזה מהם קודם ומוקי לה במוספין דהאידנא ותמידין דלמחר תדיר עדיף או מקודש עדיף. ואי כסברת הרדב"ז ז"ל אף אי תדיר עדיף מוספין קדמי מטעם אין מעבירין ע"המ אלא ודאי דלא אמרי' אין מעבירין על המצות אלא בשתיהן שוות אבל לא בדחד מנייהו עדיף. ושוב כתב אלא שרואה אני דברי הרדב"ז זל תלמוד ערוך הם בפ"ק דמ"ק ר' יונתן בן עסמאי ור"י בן גרים דקא רמו קראי אהדדי כתיב פלס וגו' וכתיב אל תפלס וגו' ל"ק כאן במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים ופרש"י וכו' ומסתמא דברי הרדב"ז ז"ל במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים מיירו וההיא דברכת הלבנה שפסק הרב ת"הד סי' ל"ה שיש להמתין מלברך על הירח עד מ"ש לא קשיא דהתם המצוה ההיא נעשית באופן יותר משובח לכן יש להמתין