גזע ישי עא

תחלה אבל אם פוגע בשל ראש תחלה יש לו להניח השל ראש מה"ט גופיה דאין לו להעביר על השל ראש שפגע בו ברישא ואם ירצה להניח התפילין בכיס באופן שכשיבא להניחן יפגע בשל ראש תחל ויצטרך להניחו תחלה משום אין מעבירין ע"המ הרשות בידו להכי כתב רחמנא והיו לטוטפות בין עיניך דכ"ז שיהיו בין עיניך יהיו שתים למימרא דהחיוב הוא להניח דוקא השל יד תחלה ואין לו רשות להניחן בכיס בדרך שיבא לפגוע בשל ראש תחלה כדי שיצטרך להניח השל ראש תחלה כי מצות סדר הנחת התפילין הוא בריא בחיובא חיוב גברא להניח השל יד תחלה ולכן אינו רשאי להניחן בכיס בדרך שיפגע בשל ראש תחלה אדרבה יש לו לדקדק שלא יבא לפגוע בשל ראש תחלה. באופן דאי לאו דרשא דקרא דמצוה להניח השל יד תחלה היה אפ' להניח השל ראש תחלה אם ירצה דהרשות בידו לעשות אופן שיפגע בשל ראש תחלה ובכן יצטרך להניחו תחלה להכי אתא קרא למימרא דאינו רשאי לעשות כן משום דהמצוה הוא להניח השל יד תחלה וכ"ש אם נאמר שגם רבינו אליהו ז"ל מודה בעיקר הדין לרב האיי גאון ז"ל דאפי' אם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר עליו כדי להניח השל יד תחלה דהשת' ודאי איצטריך קרא דוהיו להכי אלא דאין אנו צריכין לזה דגם אי ס"ל לרבינו אליהו זל דאם פגע בשל ראש תחלה מניחו תחל' וכסברת הנמוקי יוסף ז"ל. מ"מ איצטריך קרא דוהיו לחייב להניח השל יד תחלה ואינו רשאי להניחן בכיס בדרך שיבא לפגוע בשל ראש תחלה ויצטרך להניחו תחלה משום אין מעבירין ע"המ וכאמור. אבל לענין מצות מישמוש דחייב למשמש בתפלין שעליו בכל יום הא ודאי דכי ימשמש בשל ראש קודם איכא משום אין מעבירין ע"המ כיון דהשל יד שהוא מונח על זרועו סמוך לו יותר מהשל ראש וזה פשוט וברור וליכא מאן דמצי פליג על רבינו אליהו ז"ל בזה כיון דקושטא הא ודאי דהכי הוה דכי ימשמש בהשל ראש תחלה הוא מעביר על השל יד דהיינו עיקר דאין מעבירין ע"המ וכדכתיבנא לעיל ודלא כהרשב"ץ ז"ל

והנה הטור ז"ל בא"ח ריש סי' כ"ח כת' וימשמש בהן כל שעה וימשמש בשל יד תחלה ואח"כ בשל ראש וכשיסירן יסיר של ראש תחלה ויניחם בתיקן וכו'. וכתב ע"ז הרב"י ז"ל וימשמש בשל יד תחלה בפ"ד דיומא אר"ל אין מעבירין על המצות אמר רבא ש"מ מדר"ל עבורי דרעא אטוט' אסיר וכתבו התוס' שם ובפ' הקומץ שהר' אליהו פי' דלענין משמוש קאמר דבשל יד ממשמש תחלה דפגע בו ברישא וכ"כ הרא"ש והמרדכי בה' תפלין ואע"פ שיש פי' אחר בהאי מימרא דרבא כדבסמוך כתב רבינו גם כדברי הפירוש הזה משום דאפשר דתרוייהו איתנהו עכ"ד ז"ל יע"ש. ולפענ"ד אחר המחילה רבה דאין צורך להא דאפשר דתרוייהו איתנהו דאף אי פירושא דהאי מימרא דרבא אינו אלא כדפריש לה ר"ת בשם רב האיי גאון ז"ל ולא כיון רבא בדבריו למ"ש רבינו אליהו ז"ל כלל אפ"ה לענין דינא הדין כך הוא גבי מישמוש מה"ט דאין מעבירין ע"המ וגם ר"ת בשם רב האיי ז"ל דלא מפרשי מימרא דרבא הכי. מודו לענין הדין שיש למשמש בשל יד קודם מה"ט דאין מעבירין ע"המ דליכא מאן דמצי פליג בזה וכדכתיבנ' ולהכי הטור ז"ל אע"ג דלענין פי' המימרא דרבא סבור דהעיקר כדפי' לה ר"ת בשם רב האיי גאון זל כתב נמי להאי דינא דרבינו אליהו ז"ל גבי משמוש משום דלענין דינא הא ודאי שכן הוא לכ"ע כנלע"ד

י"ח אין מעבירין על המצות. אפשר הטעם הוא דלהכי אין מעבירין ע"המ כדי שלא יהיה פנוי מן המצות. כ"כ הרב מג"א ז"ל סי' קמ"ז ס"ק י"א. ואחר המחילה הן הן הדברים שלא נתנו ליאמר וכ"ש ליכתב כי האי מילתא דאיך מעבירין ע"המ נפקא לן במכילת' מקרא דושמרתם את המצות קרי ביה את המצוות מצוה שבאה לידך אל תחמצנה וכמ"ש רש"י ז"ל ביומא דל"ג ע"א ד"ה אין מעבירין ע"המ וא"כ הרי טעמא דהאי כללא אמור במכילתא דהוה משום שלא להחמיץ וליישן המצוה שבאה לידו תחלה ולא משום האי טעמא דבעי למימר הרב מג"א ז"ל שלא יהא פנוי מן המצות ועיין ביומא דנ"ח ע"ב אמר לך ד' עקיבא מדינא בההוא קרן דפגע ברישא דאר"ל אין מעבי' ע"המ ואמאי לא עביד משום דכתי' ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח וכיון דיהיב בההוא קרן הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא ע"כ. ואי הוה טעמא דאין מעבירין ע"המ משום שלא יהא פנוי מן המצות א"כ אחר דצריך לצאת מכוליה מזבח ויהיב בההוא קרן אמאי הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא. הא כיון דטעמא דאין מעבירין ע"המ אינו אלא משום שלא יהא פנוי מן המצות ולהכי הוא דהיה חייב למיתב בההוא דפגע. ברישא לא הו"ל להעביר על שאר הקרנות וליהדר לההוא קרן דפגע ברישא אדרבה יש לו למיתב באחריני שהם לפניו כדי שלא יהא פנוי מן המצות עד שיגיע לההוא קרן דבו פגע ברישא מיהו לזה יש לדחות. אבל כבר בא הטעם מבואר במכילתא כאמור. סוף דבר דמאוד נפלאתי על הרב מג"א