גזע ישי סט

איסור כלל אפילו משום כעין מעביר ממאי דאמר ר"ל אין מעבירין ע"המ. הא ר"ל אין מעבירין ע"המ קאמר והיינו בעלמא כשהגיע זמנה של המצוה דאז שייך להא דאין מעבירין ע"המ משא"כ הכא דעדין לא הגיע זמנה י"ל דליכא שום איסור כלל ומאי הלשון אומרת ש"מ מדר"ל עבורי דרעא אטוטפתא אסיר ואי לרבא מדנפשיה מסתבר ליה לאסור גם בכה"ג אף דעדין לא הגיע זמן המצוה משום כעין מעביר לא שייך שיאמר בזה ש"מ מדר"ל כיון דמהא דר"ל ליכא למשמע לאסור כל כי האי איסורא דכעין מעביר אלא מדקאמ' רבא ש"מ מדר"ל מוכח דשייך ממש להאי מילתא דאין מעבי' ע"המ דאמר ר"ל גם הכא בפגע במצוה דשל ראש ברישא ומאי דאמר מר הרדב"ז ז"ל דכיון שהוא מחוייב לקשור של יד תחלה עדין לא הגיע זמן של ראש לפענ"ד אין זה בכלל לא הגיע זמן המצוה דאע"ג דמצות סדר הנחתן כך הוא להקדים הנחה דשל יד קודם לדשל ראש מ"מ אם עבר ושינה הסדר והקדים להניח של ראש קודם שהניח של יד קיים שפיר המצוה דשל ראש בשלימות אלא דעבר על מה שחייבה התורה להקדים לכתחלה של יד קודם וכיון דאם עבר והניח של ראש קודם שהניח של יד קיים שפיר מצוה דשל ראש בשלימות מיהת הגיע זמן דשל ראש נמי הוא כשפגע בו ברישא ואית ביה משום מעביר ממש ע"המ דשל ראש בשלמא אי הוה האי דכתב רחמנא להקדים של יד לשל ראש עיכובא דמצוה ממש דאם שינה והניח של ראש קודם של יד לא קיים מצוה דשל ראש כלל אז הוה שפיר כל שלא הניח של יד עדין לא הגיע זמן דשל ראש ולא הוה שייך בפגע בשל ראש תחלה הא דאין מעבירין ע"המ כלל אמנם כיון דאין סדר זה האמור בתורה עיכוב גמור דקיום המצוה אלא דמצותן הוא להניחן כסדר הזה אבל אם עבר והקדים להניח של ראש קודם שהניח של יד קיים שפיר מצוה דתפלה של ראש גם עד שלא הניח של יד הגיע זמנו דשל ראש נמי הוי ולכן אם פגע בשל ראש תחלה כי מעביר עליו כדי להניח של יד קודם הו"ל מעביר ממש ע"המ ולכן שפיר אמר רבא ש"מ מדר"ל עבורי דרעא אטוטפתא אסיר והיינו משום מעביר ע"המ ממש. וכן מבואר יוצא מדברי הרא"ש ז"ל בתשו' דכלל ג' סי' א' וססי' ד' שכתבנו דבריו לעיל בססי' הקודם שכתב אם נזדמן לו של ראש וכו' אע"פ שאין מעבירין ע"המ מוטב שיעביר ממה שישנה סדר הפסוק וכו'. אשר מוכח מדבריו אלו דודאי איכא הכא משום אין מעבירין ע"המ ממש אלא דמוטב שיעביר ממה שישנה סדר הפסוק

ומאי דמייתי הרב זל מדברי רי"ו ז"ל שכת' ויצטרך להעביר וליטול של יד שתחתיהן להניחם תחילה ויהיה כמו מעביר ע"המ ולמד הרב ז"ל מדבריו אלו דויהיה כמו מעביר שכתב ז"ל דליכא אלא כעין מעביר אבל מעביר ע"המ ממש ליכא וכדאמר איהו ז"ל. לפענ"ד אחרי המחילה רבה מאי דכתב רי"ו ז"ל ויהיה כמו מעביר ע"המ אין כוונתו דהוה כעין מעביר ולא כמעביר ע"המ ממש כמו שהבין הרדב"ז זל אלא כוונתו לומר דגם כאן כי מניח בתיק השל ראש למעלה דכי יבא להניחן על כרחו שיפגע בשל ראש תחלה ויצטרך להעביר עליו כדי להניח של יד תחלה כסדר הכתוב בתורה יהיה עובר בזה שיצטרך להעביר על השל ראש כמו כל המעביר על המצות דעלמא דאיסור דמעביר מצוה זו דשל ראש הוה כמו איסור דמעביר על מצוה דעלמא דפגע בה ברישא ומשום דהיה לכאורה מקום לומר שלא יהיה בזה משום איסור מעביר ע"המ אם יפגע בשל ראש תחלה כיון דלאו מרצונו הוא דמעביר עליו ומניחו כדי להניח של יד אלא משום דכך אמרה תורה בסדר הנחתן להקדים השל יד קודם וכיון דמשום קיום סדר הנחתן הכתוב בתורה הוא דמעביר עליו ולא מרצונו ומדעתו אין להקפיד כלל בזה משום מעביר ע"המ דכי איכא משום מעביר ע"המ היינו בפוגע במצוה ויש בידו לקיימה מיד ואיהו מדעתו ומרצונו מעביר עליה כדי לקיים מצוה אחרת אז הוא דיש איסור משום מעביר ע"המ. אמנם בכ"הג דפגע בשל ראש תחלה כי מעביר עליו כדי להניח של יד תחלה אין זה מדעתו ומרצונו דאיהו מדידיה רצונו לעשות המצוה אחרת קודם ומעביר על מצוה זו שבידו כדי לקיים האחרת. דלדידיה הוה ניחא ליה לקיים מצוה זו דשל ראש שבה פגע אלא דעל כרחו ומשום דהכריחתו תורה להקדים השל יד קודם הוא דצריך להעביר עליה ליכא למיסר בכ"הג משום אין מעבירין לזה כתב דגם כאן איסורו משום אין מעביר ע"המ כמו מעביר על המצוה מרצונו והיינו משום דהכא נמי כמעביר ברצונו חשיב כיון דע"י פשיעתו וגרמתו דאיהו גריס לפגוע בשל ראש תחלה במה שמניח השל יד תחלה בכיס ועליו השל ראש ובא עי"כ על כרחו לפגוע בשל ראש תחלה הוא זקוק להעביר עליו דכיון דאמר ר"ל אין. מעבירין ע"המ כלומר דמצוה שבה פגע ברישא יש לו לעשותה ולא לאחרה ולהעביר עליה. א"כ כי יפגע בשל ראש יש לו שלא להעביר עליה ולהניחה משום מצוה דשל יד אלא דמשום דכתב רחמנא דשל יד יניח תחלה זקוק הוא להעביר על של ראש והנה