גזע ישי סז

ולפי מ"ש התוס' דאין סברא לשוויי תרתי בבוקר אתמיד אין מקום לקושיית רש"י א"ד ז"ל יע"ש. ולפ"ז אכתי י"ל שפיר דהתוס' ז"ל יסברו דהא דאין מעבירין עה"מ אינו אלא מדרבנן והא דהוקש' ליה לרש"י בהא דאפסוקי במאי אפסקת להו דנימא דאפסקיה בדישון ותי' משום דהו"ל מעביר עה"מ. אשר מזה כתבנו להוכיח דע"כ דהא דאין מעבירין דאורייתא הוא הרי סברי התוספו' ד"ה ואימא חד שדיה לדישון וכו' דאין סברא דנישדי תרוייהו אדם התמיד. וא"כ לדבריהם ל"ק הך קושיא דרש"י כמ"ש הגאון מהרש"א ז"ל ובכן תו ליכא שום הכרח מהש"ס דהא דאין מעבירין עה"מ הוה דבר תורה ושפיר י"ל דהתוס' אינהו לדידהו פליגי בזה על רש"י ז"ל דסובר דהא דאין מעבירין עה"מ דבר תורה הוא אלא אינהו ס"ל דאינו אלא מדרבנן. וכמ"ש הרדב"ז ז"ל וליכא לאותיביה להרדב"ז מהך סוגיא ופרש"י ז"ל כדאותבי' עליה די"ל דגם איהו ז"ל עיני קדשו שפיר חזו להני מילי דהש"ס ופרש"י ז"ל דמפו' יוצא לפי פי' רש"י ז"ל דהא דאין מעבירין. עה"מ הוה דבר תורה. אלא דסובר דהתוס' ז"ל פליגי על רש"י ז"ל בזה וסברי דהוה דרבנן. ולדעת התוספות בלבד הוא דקאמר הרדב"ז ז"ל דהא דאין מעבירין עה"מ הוה מדרבנן דעלייהו דהתוספות קאי. הר' ז"ל

האמנם אכתי. יש להוכיח הוכחה גמורה מהש"ס שם דע"כ דהא דאין מעבירין עה"מ הוי דבר תורה וכדברי רש"י זל. והוא מהא דא"ל ר"פ לאביי ואימא חד שדייה לדישון מזבח הפנימי דנקדימיה לדם התמיד דהכא תלתא והכא תרי וחד שדייה לדם התמיד דנקדום להטבת חמש נרות דאע"ג דהכא תרי והכא תרי מכפר עדיף. והשתא איכא לאקשויי לכאורה אמאי לא קאמ' ר"פ איפכא ואימא חד שדייה אדם התמיד דנקדימיה לדישון דאע"ג דהכא תרי והכא תרי. כפר עדיף יחד שדייה אדישון דנקדימיה להטבת חמש נרות דהכא תרי והכא תלתא. והתוספו' ז"ל ד"ה ואימא חד שדייה לדישון וכו' הקשו וא"ת נישדי תרוייהו בבקר אדם התמיד דנקדום לדישון דהכא תלתא והכא תרי יע"ש מה שתירצו והשתא אכתי קשה נושדי חד אדם התמיד דנקדימיה לדישון וחד שדייה אדישון דנקדימי' לחמש נרות ולזה לא יתורץ במה שכת' לתרץ מאי דהוקשה להם. ועל כרחיך לומר כדתירצו לזה בתוס' ישנים שם שהקשו קושיין וז"ל אומא חד שדיי' לדישון כו' אבל לא הוה. מצי למימר שדייה לדם התמיד דתקדום לדישון דאע"ג דהכא תרי והכא תרי מכפר עדיף הא ליכא למימר דא"כ אידך למאי אתא אי להקדים דישון להטבת חמש נרות. לזה אין צריך דפשיטא דאין מעבירין עה"מ כדאמר לעיל ע"כ יע"ש. וכ"כ הרי"טבא ז"ל בחי' שם. והדבר פשוט דהיינו טעמייהו דהתוס' ז"ל דהוקשה להם נישדי תרוייהו אדם התמיד כנז'. ולא הוקשה להם דנישדי חד אדם התמיד דנקדום לדישון וחד אדישון דנקדום לחמש נרות והיינו משום דלזה התירוץ פשוט ומבואר מאליו דהא פשיטא דדישון קדים לחמש נדות משום אין מעבירין על המצות וכמ"ש תוספ' ישנים והריטב"א ז"ל. והשתא אם איתא דהא דאין מעבירין עה"מ אינו אלא מדרבנן וכמ"ש הרדב"ז ז"ל לדעת התוספ' ז"ל. א"כ יש להקשות על מאי דאמר ר"פ ואימא חד שדייה אדישון וכו' קושיא הנז' דאמאי לא קאמר איפכ' שדייה חד אדם התמיד דנקדימיה לדישון וחד שדייה אדישון דנקדו' להטב' נרות ואין מקום כלל לומר דלאקדומיה דישון לחמש נרות אין צריך דפשיט' דאין מעבירין עה"מ כדכתבו התוס' ישנים והריטב"א ז"ל כנז' כיון דאין הא דאין מעבי' עה"מ דאורייתא אלא מדרבנן ושפיר י"ל דכת' רחמנא חד בבקר למשדייה אדישון לאקדומי' לחמש נרות דאי משום אין מעבירין עה"מ לית לן בה מדאורייתא אם מקדים חמש נרות לדישון אלא על כרחין דהא דאין מעבירין עה"מ מדאוריי' הוא ולהכי שפיר לא קשיא ולא מידי אמאי לא קאמ' איפכא משום דכי היכי דנקדימיה דישון לחמש נרו' אין צריך בבקר יתירא למשדייה אדישון. דפשיטא הוא דדישון בעי לאקדומי דבר תורה משום אין מעבירין עה"מ דהוה דאורייתא. באופן דזו ודאי היא הוכחה גמורה מהש"ס דהא דאין מעבירין על המצות הוה דאורייתא וע"כ דהתוס' הכי ס"ל דמשו' הכי הוא דהוקש' להם נישדי תרוייהו אדם התמיד ולא הוקשה להם כלל נימא איפכא חד שדייה אדם התמיד וחד אדישון כאמור לעיל וזה פשוט וברור מאוד. ובכן הדרן לאתמוה טובא על הרדב"ז ז"ל דכת' בטעמ' דר' האיי גאון ז"ל משום דהא דאין מעבירין עה"מ אינו אלא מדרבנן ואיך לא השגיח כי מהאי דאמ' ר"פ לאביי ואימא חד שדייה לדישון דנקדום לדם התמיד וכו' ולא קאמר איפכא מוכח דהא דאין מעבירין דאורייתא הוא וכדברי רש"י ז"ל כאמור ומדובר והיא גופה קשה לי על הר' מהר"י אלגאזי ז"ל ויגדל התימא על הר' מהר"י מאיו ז"ל דכת' להסכים גם דברי התוס' ז"ל דלעיל בההיא דשיירי הדם היה שופך וגו' דס"ל דאין הא דאין מעבירין עה"מ אלא מדרבנן וכדברי הרדב"ז ז"ל ולענ"ד הא ליתא ואי אפשר לאומרו כלל שיהיה