גזע ישי סד

כלו' לא ס"ל לחלק בין שברה בעת עשות' מלאכותיה לשברה שלא בעת עשותה מלאכותיה כדמחלק הר' ז"ל אלא דבין להרמב"ם ובין להראב"ד פטור' לעולם להרמב"ם מהתקנה ולהראב"ד משו משו' שמיר' בבעלים ומשום דגבי שמירה בבעלי' לא מתחיי' מה"ט דאדם מועד לעולם כיון דהזיקה שלא בכוונה וכדברי הר' מ"ל ז"ל כנלע"ד בדעת הר' הגדול מהרימ"ט ז"ל. והנה כל זה אני אומר אף למה שהניח במונח דעובדא דהר' מהרימ"ט ז"ל הוה שהאשה שרפה גדישו של בעלה שלא בעת עשיית מלאכותיה. אך אני תמיה על הר' מח"א ז"ל דמנ"ל הא דהאשה. שרפה גדישו של בעל דאתא דינא לקמיה דהרב מהרי"מט זל לא היה ששרפה הגדיש בעת עסוקה במלאכותיה. ואולי שהר' מח"א זל משמע ליה דהר' מהרימ"ט פוטר אף בהזיקה שלא בעשיית מלאכתה ממ"ש הר' ז"ל תשו' מה שהזיקה בהיותה תחתיו כל מה שלא היה במזיד אפילו הוא בפשיע' פטורה וכו' כי מדבריו אלה משמע דכל שהזיקה בשוגג פטור' אף שלא היה בעת עשות' במלאכותיה ואין זה מוכרח כל כך לפע"ד

ט"ו אין מעבירין על המצות. הפוגע במצוה ל לא יעבור ממנה ונפקא לן במכילתא מושמרתם את המצות קרי ביה את המצות לא תמתין לה עד שתחמיץ ותיישן כדפירש"י ז"ל ביומא דל"ג שלהי ע"א יע"ש

ויש להסתפק אי הוה האי דרשא ושמרתם את המצות דדריש במכילתא דרשה גמורה ואין מעבירין על המצות דבר תורה או דילמא מדאוריי' לית לן בה אם מעביר על המצוה שפגע בה ורבנן הם שאמרו דאין מעבירין על המצות ואסמכוהו אהאי קרא דושמרתם את המצות

ונלע"ד דהאי מילתא דאין מעבירין על המצות הוה דבר תורה ואמינא לה מהא דאמרי' התם ביומא דל"ג ע"ב והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות מאי טעמא. אמר אביי ההוא בבוקר בבוקר דשני גזירי עצים דלא צריכי שדינהו להכא חד שדייה להטבת חמש נרות דליקדימי לדם התמיד. וחד שדייה לדם התמיד דנקדימיה להטבת שתי נרות וכו' א"ל ר"פ לאביי ואימא חד שדייה לדישון מזבח הפנימי דניקדמיה לדם התמיד דהכא תלתא והכא תרי. וחד שדייה לדם התמיד דנקדים להטבת חמש נרות וכו' אם כן אפסוקי במאי מפסקת להו הניחא לר"ל דאמר למה מטיבין וחוזרין ומטיבין כדי להרגיש כל העזרה כולה שפיר אלא לר' יוחנן דאמר בבוקר בבוקר חלקהו לשני בקרים מאי איכא למימר ופירש"י ז"ל א"כ דמקדם ליה לדם התמיד אפסוקי במאי פסקת להטבת הנרות לאבא שאול כיון דאית ליה מיטב ואח"כ יקטיר דם התמיד תקדי' והקטרת תאחר ובאיזו עבודה תפסיקו. וא"ת מאי איכפת לך הניחא לר"ל דאמר אין הפסקתן אלא להרבות הרגש מהלך פסיעות וקול תחלת עבודות בעזרה שפיר יש לך לומר יפסיק ביניהם להמתין ולא תהא עבודה בנתים אלא לר"י. דדריש בבוקר בבוקר בהטיבו חלקהו לשני. נרות לשני. בקרים אלו יקדמו לעבודה אחת אלמא יש עבודה ביניהם. והא ליכא למימר אפסקיה בדישון מזבח הפנימי דא"כ דמקדי' הטבת חמש נרות לדישון הו"ל מעביר על המצות:. ועבודה תו ליכא להקדים מקומה לתתה ביניהם שכולם סדורות כאן ע"כ המקראות עכ"ד ז"ל י"עש. הנה שכתב רש"י ז"ל דמאי דקאמר הש"ס אם כן אפסוקי במאי אפסקת להו הכוונ' משום דלאפסוקי בדישון ליכא למימר משום דהו"ל מעביר על המצות והשתא אם איתא דהא דאין מעבירין על המצות לא הוה אלא מדרבנן א"כ שפיר איכא למימר גם לר' יוחנן דדריש בבוקר בבוקר חלקהו לשני בקרים דאפסקיה בדישון מזבח הפנימי. ואי משום דהו"ל מעביר הא הא דאין מעבירין ע"המ לאו דאוריי' היא אלא מדרבנן והו"ל הא דאין מעבירין עה"מ כההיא דלאפסוקי לר"ל וא"כ שפיר זל כדאמר ר"פ אפילו לר' יוחנן ואפסקיה בדשון מזבח הפנימי ומאי א"ל אביי א"כ אפסוקי במאי אפסקת להו אלא מבואר דהא דאין מעבירין עה"מ נמי דאורייתא היא כמו האפסוקי בעבודה לר' יוחנן דדריש ליה מבבוקר בבוקר חלקהו לשני בקרים ולהכי שפיר דחי ליה אביי לר"פ דא"כ אפסוקי במאי אפסקת ליה דליכא למימר דאפסקיה בדישון דהו"ל מעביר עה"מ ואין מעבירין עה"מ דבר תורה וא"כ לית לן למימר דרחמנא כתבי להני בבוקר בבוקר למישדי חד אדישון דנקדימיה לדם התמיד וחד לדם התמיד דנקדים להטב' חמש נרות ונאמר לאפסקיה בדישון להעביר עה"מ דאסר רחמנא דמדאורייתא אין מעבירין עה"מ. הנה לך מפורש יוצא מהך סוגיא ופירש"י ז"ל דהא דאין מעבירין עה"מ דאורייתא הוא

האמנם ראיתי להרדב"ז זל בחדשות ח"א סי' תקכ"ט דנשאל על מי שנתהפכו לו תפליו בכיס ופגע בשל ראש תחלה כיצד יעשה אם מניח של ראש תחלה משנה סדר הנחתן. ואם יניח של יד תחלה כסדר נמצא מעביר על המצות וקי"ל אין מעבירין עה"מ. והשיב הרב ז"ל תשובה זו מחלוקת ראשונים כי לדעת רש"י ז"ל נראה דצריך