גזע ישי תכא

דכל זמן דעודנו חי אע"ג דטריפה הוה כיון דאינו חייב בכופר עד לאחר מיתה דטריפה לא מחייב ודאי דלא מצי לתובעו בדין עד אחר מית' ומה"ט אמרינן בב"ק דמ"ב ע"ב ת"ר והמית איש או אשה אמר רע"ק וכי מה בא זה ללמדנו אם לחייב על האשה כאיש הרי כבר נאמר כי יגח שור את איש או את אשה אלא להקיש אשה לאיש מה איש נזקיו ליורשיו אף אשה נזקיה ליורשיה וסבר רע"ק לא ירית לה בעל והתניא וירש אותה מכאן וכו' דברי רע"ק אמר ר"ל לא אמר אלא בכופר הואיל ואינו משתלם אלא לאחר מיתה והו"ל ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק מ"ט אמר קרא והמית איש או אשה וכו' ופירש"י לא אמר ר"ע נזקיה ליורשיה אלא בכופר הואיל ואינו משתלם אלא לאחר מית' הילכך לא זכתה בו מחיים ע"כ. הרי דעיקר מילת' דר"ל דמייתי לה רבא בא מבואר דכל זמן דלא מת ליכא שום חיוב כלל ועיין עוד שם דמ"ג ע"א ברש"י ד"ה כרבי וכו' יע"ש. וא"כ כיון דאין הכופר משתלם אלא לאחר מיתה ממש לר"ל ה"ה דהחצי קנס דקתני הכא דנותן לרבו היינו לאח' מית' ממש וכל זמן שלא מת ליכא שום חיובא וכיון דקודם שמת לא מחייב בח"ק לרבו כשם שאינו מחייב בח"כ דצד חירו' א"כ הא דקתני בהך בריי' נותן ח"ק לרבו וח"כ ליורשיו לא מצית לאוקמ' בשעשאו טריפה ושחררו דאם שחררו קוד' שבא לידי חיוב הקנס והכופר תו לית ליה לרבו כלום שהרי שחררו וכי מת דאז בא לו החיוב של הקנס משוחרר הוי ואין לו אדון ואיך קתני נותן ח"ק לרבו אלא מוכרח דמת עבד והילכך החצי קנס לרבו כנלע"ד ויפה עשה הרב פר"ח ז"ל שלא הביא ראייתו מהך דרבא אלא עיקר ראייתו היא מהא דר"א ודלא כהרב שער המלך ז"ל

ולע"ד נראה לפום ריהטא דזכר טריפה מולי' ואמינא לה מהא דאמרי' בחולין די"א ע"א מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא דליתא קמן כגון קטן וקטנה וקאמר התם רבינא אתיא מעדים זוממין דאמר רחמנא ועשיתם לו כאשר זמם וכו' וליחוש דילמא הך דאסהידו ביה טריפה הוה אלא לאו משום דאמרי' זיל בתר רובא וכי תימא דבדקינן ליה וכו'. ואיכא לאקשויי דהא רבינא סבי"ל טריפה אינה יולדת כמבואר בחולין דנ"ח ע"א א"כ כיון דמאי דשאלינן מנ"ל דאזלינן בתר רובא הוה ברובא דלית' קמן כגון קטן וקטנ' ופרש"י קטן וקטנה דפליגי במקום מצוה דבעי להקים שם והאי לאו בר הכי הוא וכו' יע"ש. אמאי לא מייתי רבינא ראיה מהא דאמרה תורה יבמה יבא עליה ודילמא טריפה הוא וטרפה אינו מוליד וכיון דאינו מוליד נמצא פוגע באש' אח שלא במקו' מצו' דבעי להקים שם והאי לאו בר הכי הוא' דטריפ' אינו מוליד. וליכא למימר דס"ל טריפה אינה חיה והילכך האי דחיי זה כמה אוקמי' ליה אחזקתי' דא"כ מאי ראיה מייתי מעדים זוממין הא י"ל כי אמר רחמנא בעדים זוממין ועשיתם לו כאשר זמם מיירי דהך דאסהידו עליה דחי זה כמה והו"ל רובא וחזקה אלא ע"כ או דסבי"ל דטריפ' אינה חיה וכמ"ש התוס' ד"ה ודילמא הך דאסהידו עליה וכו' או אפי' את"ל דס"ל דטריפ' אינה חיה חזק' שלא נתברר' ולא נודע' אפי' שעה אחת לא אזלינן בתרה וכמ"ש התוס' שם ע"א ד"ה אתיא מפרה אדומה יע"ש. אמנם אי אמרי' דאע"ג דטריפ' נקבה אינה יולד' זכר טריפה מוליד לק"מ דהשתא מהא דאמ' רחמנ' יבמה יבא עליה ליכא לאתויי די"ל דמיירי כגון שהיבמה ילדה באיזו זמן קודם דנמצא השתא גבי דידה איכא רובא וחזקה דאתבררה והיבם אף אם הוא טריפה מוליד. ומיהו זה יש לדחות די"ל דלעולם גם זכר טריפה אינו מוליד וכי אמר' תור' יבמה יבא עליה י"ל דמיירי בכגון שגם היבם היה נשוי אשה והוליד ואע"ג דגם שראינו אשתו ילדה אכתי י"ל דאיהו טריפ' והני לאו דידיה נינהו מ"מ אמרי' רוב בעילות אחר הבעל וכיון דאית ליה רוב דגופו דלאו טריפה הוא וכנגד המיעוט דטריפה איכא רוב אחר דהוליד דרוב בעילות אחר הבעל הילכך בכה"ג חשיב המיעו' דטרפו' דידיה מיעוט' דמיעוטא והילכך יבמה יבא עליה אמנם דנזיל בתר חד רובא כי הא דקטן וקטנה מנ"ל והילכך מייתי לה מעדים זוממין

האמנם אכתי נ"ל דיש להביא ראיה דזכר טריפה מוליד מהא דמייתי רבינ' מעדים זוממין ודילמ' הך דאסהידנ' ביה טריפ' הוה. והשתא לדידיה דסבי"ל דטריפה אינה יולדת מאי ראיה מייתי מהא דעדים זוממין דנזיל בתר רובא בקטן וקטנה. דילמא לעולם דלא אזלי' בתר רובא וכי אמר רחמנא בעדים זוממין ועשיתם לו כאשר זמם מיירי כגון דאסהידו באיש דהרג או עשה עבירה שחייב עליה מיתה בזמן פלוני ואחר הזמן ההוא שהעידו העדים עליו שעשה העבירה הוליד דהשתא אית ליה להך דאסהידו ביה תרי רובא רוב של גופו דלאו טריפה הוא וכנגד מיעוט דטריפה אית ליה רוב אחר שהוליד דרוב בעילו' אחר הבעל ומשו"ה אמרה תורה ועשיתם לו וכו' דבתר תרי רובא כה"ג אזלינן דהוה מיעוט דטריפות מיעוט' דמיעוטא. אבל בתר חד רובא כהאי דקטן וקטנ' מנ"ל דאזלינן בתריה אלא מוכח דסבר טריפ' מוליד