גזע ישי תיז

ועביד איסורא ויש ליישב קצת דאפי' לסברת ר"ן לא אמרו חז"ל דהכהנים נחשדו על פ"ח אם לא שראו חז"ל לקצת כהנים דעבדו עבודה בפ"ח קודם פדיון וכיון דראו כך בפועל אסרו ליתן בלא פדיון לכל כהן אפילו שאותו כהן שבא ליתן לו לא הוחזק בכך מ"מ כיון דראינו דקצת כהנים נחשדו בכך א"כ כל כהנים הם בכלל חשדא זאת דכיון דאיתרע חזקתייהו ממקצתם דשבקי התירא ועבדי איסורא בלי שום תועלת ודררא דממונא חשדינן לכולהו א"ד ז"ל יע"ש. ואחר המחילה רבה אין בזה ישוב כלל לא מינה ולא מקצתה דאטו כל כהני דעלמא גוף אחד נינהו כי היכי דליתרע חזקתייהו דלא שבקי התירא ועבדי איסורא מפני מקצתם דעיננו להם ראו דשבקי הא כיון דהאי חזקה דלא שביק וכו' הויא חזקה אלימתא מה ראו חז"ל על ככה להחזיק כל הכהנים בחזקת רשעים דשבקי התירא ועבדי איסורא מפני מה שראו קצת מהם דרשעי נינהו ולא זהירי באיסורא. אמנם לפי האמור אעיקרא קושיא ליתא דהתם לא שייך כלל האי חזקה וכדיהיב טעמא דמורו ביה התירא דהשתא הכא לפ"ז תו לא שייך למימר האי חזקה כיון דהרי לא נראה ליהו איסורא בדבר ץ כאמור וברור

רפ"ח חזקה לא שביק התירא ועביד איסורא. אפי' אי לא משכח התירא לגמרי אלא מדאורייתא אבל אסור מדרבנן חזקה לא שביק התירא דאורייתא ואכיל איסורא דאורי'. כ"כ הרדב"ז ז"ל בישנות סי' רצ"ז דצ"ט סע"ד

רפ"ט חופה דחשיבה כביאה. מבואר יוצא מדברי התוס' פרק המגרש דפ"ה ע"א ד"ה דמן התורה חופה לאו כביאה הוה. גם מדברי רש"י ז"ל לפי פירושו שם מוכח כן. ועיין להרב שער המלך ז"ל בה' אישות בקונט' חופת חתנים מ"ש בזה דנראה דאשתמיט מיניה דברי. התוס' ורש"י ז"ל דפ' המגרש הנז' ועיין בחידו' הרשב"א ליבמות לדף שהביא תוספתא דמבואר ממנה דנשואין לאו כביאה הוה מן התורה ועיין בתשו' מהרח"ש זל חלק אה"ע סי' נ"ה

ר"צ חזקת שליח עושה שליחותו. אע"ג דנחלקו אמוראים אם חזקת שליח עושה שליחותו אם לא היינו כי. מספקא לן בעיקר השליחות אם עשאו אם לא עשאו אבל היכא דודאי עשה שליחותו אלא דהא מספקא לן אם שינה השליח אם לא לכ"ע חזקת שליח אינו משנה שליחותו. כ"כ הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בתשו' סי' כ"ט. ועמ"ש מהרשד"ם ז"ל חי"ד סי' רי"ד ומה שהקשה על דבריו הרב מההר"י אלגאזי ז"ל בס' קהלת יעקב בקונ' מדות חכמים אות החי"ת סי' א' דקצ"ד ע"ג יע"ש כי לפי דברי הרב בצלאל ז"ל הנז' יש ליישב דברי הרשד"ם ז"ל

רצ"א חזקת שליח עושה שליחותו. בממונא לא אמרינן חזקת זו כ"כ בתשו' הגהות מיימון דשייכי לה' קנין סי' כ"ב והביאו בס' הליכות אלי. והרב מהר"י אלגאזי ז"ל בס' קהלת יעקב בקונט' מדות חכמים דקצ"ד סע"ד הביא האי כללא וכתב עליה ולא ידענא מאי קמ"ל דאם הוא פוסק כרב ששת דפליג ארב נחמן וס"ל חזקת שלי' ע"ש משום דקי"ל כרב נחמן בדיני וכר"ש באיסורי. א"כ ממילא שמעינן דלענין ממון לא אמרי' חזקת שליח עוש' שליחותו דבאיסורי אמרו דהלכתא כוותיה לא בדיניה ומאי קמ"ל א"ד ז"ל יע"ש. ועיין להרב הנמק"י ז"ל בחי' שבועות דמ"א ע"ב על מתני' דהחנווני על פנקסו בשם הרא"ה ז"ל ז"ל שכתב מתני' רבותא קתני היכא דאיכא דמכחיש וכו' ומיהו אפי' היכא דליכא דמכחיש ליה כגון דליתנהו השתא לפועלים או שמתו אין לו אלא בשבועה וכו' ולא אמרינן בכי האי חזקת שליח עושה שליחותו לענין לאפוקי ממונא ואע"ג דמפקינן ממונא משום חזקה דג דגופא לא דמיין אהדדי דהתם מתחלה היא עומדת בחזקה דבתולה וכו' אבל לא אמרי' דמפיק ממונא משום חזקה כללא דמילתא לא אמרי' בחזקות זו דומה לזו א"ד ז"ל יע"ש. הנה שגם הרא"ה ז"ל כ"כ ונתן טעם דלאפוקי ממונא לא אמרי' חזק' זו וכוונתו דאף למ"ד דאית ליה חזק' זו מודה בממונא דלא מפקינן ממונא בחזקה זו והיא גופא כונת הגהו' מיימוניות ורבינו פרץ ז"ל. ועיין בתשו' הריב"ש ז"ל ס"ס שצ"ב שכתב ג"כ הכי. ולפ"ז גם מהר"מ זל שהביא בתשו' הרב בצלאל ס"ל כרבינו א"מ ודלא כמ"ש הרב מהר"י אלגאזי ז"ל שם דף קצ"ה ע"ב דמהר"מ לית ליה ההיא דהגהו' מיימו' בשם תוס' דרא"מ ז"ל יע"ש. דליתא דגם הא דכתבו הגהו' מיימו' כונתם דלאפוקי ממונא לא אמרי' חזקה זו מה"ט דלחומרא דוקא אתמר להאי חזקה ולא לקולא ולא מפקינן ממונא מהמוחזק משום חזקה זו ומינה נמי דלאוקמיה לממונא אחזקתיה אמרינן חזקה זו גם לדעת הגהו' מיימו' בשם הרא"ם ולא פליגי הגהו' מיימו' על מהר"מ זל בזה. כנלע"ד ותו לא מידי

רצ"ב חזקה אין אדם פורע חובו תוך זמנו. כתב הרב הגדול