גזע ישי שצג

עוד לאקשויי על רש"י דפ' האומר ממ"ש בפרק י' יוחסין ד"ע ע"ב אההיא דאמרי' התם כל דאמר מדבית חשמנאי קאתינא עבדא הוא וז"ל שכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהם כו' ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב כו' ובודאי שכוונ' רש"י דק"ל דלו יהי דעבד היה הא קי"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ואהא כתב דמסתמא לאו בנות ישראל נסיב וכו'. והשתא כפי מ"ש בפ' האומר לו יהי דהורדוס נסיב מבנות ישראל אכתי הולד עבד ואינו כשר אלא ע"י שישתחרר והכא כיון שאין להם בעלים ידועים מי המשחרר אותם ולהכי קאמר שמואל דעבדא הוא. גם ממ"ש בפרק החולץ דמ"ה ע"א ד"ה בת מינך וז"ל בת ישראל הבא מן הנכרי כמותך אבל ממזרת ושפחה לא תשא אלמא כשר הוא ע"כ נראה בהדיא דס"ל דהוולד כשר לגמרי דאי ע"י שיתגייר איך כתב דאסור לישא ממזרת הא קי"ל דגר נושא ממזרת. ולכן כתב הרב ז"ל לפרש דברי רש"י דס"פ האומר דמ"ש שם דהולד כשר ע"י שיתגייר לא כ"כ אלא לפום מאי דס"ד התם דכל היכא דשדינן ליה בתר ישראל הולד ממזר משום דכיון דבעבירה נולד הו"ל כמי שאין עליו קדושין דתנן התם דהולד ממזר והילכך כי אמרינן דהולד כשר עכ"ל דשדינן ליה בתר גוי לגמרי ומשו"ה בעינן גירות דאי הוה שדינן ליה בתר ישראל היה הולד ממזר. אמנם למאי דמסיק התם וקאמר ניהי דכשר לא הוי ממזר לא הוי פגום מיהא הוי ופירש"י ז"ל דאע"ג דשדינן ליה בתר ישראל אפ"ה ממזר לא הוי דבעינן דומיא דאשת אב דאין לו עליה קדושין אבל יש לו על אחרי' קדושין לאפוקי נכרי ועבד דלית בהו קדושין כלל יע"ש א"כ איכא למימר ודאי דלא בעינן שיתגייר אלא הוולד כשר לגמרי דשדינן ליה בתר ישראל ואפ"ה אין הולד ממזר וא"כ מ"ש רש"י ז"ל לקמן בשמעתין וכן לעיל בפרקין דלא בעינן גירות כלל היינו לפי המסקנא דפ' האומר ומ"ש רש"י ז"ל דהולד כשר לאו למימר דכשר לגמרי ולא הוי פגום כלל שהרי כיון דשדינן ליה בתר ישראל פגום מיהא הוי כדמסיק התם אלא כשר דקאמר לאפוקי דלא הוי ממזר ולעולם דפגום מיהא הוי זה הנראה באמת בדעת רש"י ז"ל. ומ"מ דברי התוס' דשמעתין יתד הם שלא תמוטו דס"ל לקושטא דמלתא דהולד כשר והוי גוי עד שיתגייר ומה שרצה הר"ב ח"ה לצדד בדבריהם באופן דס"ל דהולד כשר לגמרי אין דבריו מובנים ובר מן דין מדברי התוס' פ"ק דיבמות די"ו ע"ב ד"ה אמוראי ובד"ה נכרי שקדש מבואר בהדיא דס"ל דהולד גוי גמור ממ"ש שב דלר"י דאמר נכרי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר אין חוששין לקדושין הרי דס"ל דהולד. גוי גמור גם הר"ב ח"ה ז"ל שם כ"כ והביא ראיה מדברי התוס' ז"ל דשמעתין היפך מ"ש כאן ע"ש עכ"ד הרב שער המלך ז"ל יע"ש

. ולענ"ד אכתי קשה ממ"ש רש"י ז"ל בסוטה דמ"א ע"ב ד"ה אגריפוס וז"ל כחה של חנופה דאע"ג דאמו מישראל אין ראוי למלכות דעבד היה וזילא מילתא ע"כ יע"ש. הרי שכתב דאגריפוס אע"ג דאמו מישראל עבד היה אלמא מבואר יוצא לה להדיא מדברי רש"י ז"ל אלו דהא דאמרי' דעבד הבא על בת ישראל הולד כשר חיינו דהוא עבד מיהא והוא כשר לאחד שישחרר וא"כ אכתי דברי רש"י ז"ל לא פלטי מסתירה דידיה אדידיה מהני מילי דכתב בסוטה בהא דאגריפוס

גם דברי התוס' ז"ל סתראי נינהו דממ"ש בפרק עשרה יוחסין וביבמות די"ו מבואר דס"ל דהולד כשר והוא גוי עד שיתגייר. ואלו בב"ק דל"ח ע"ב סד"ה ועל הכותית כתבו לפרש הא דאמר רבא בפ' י' יוחסין עבד ושפחה נתערבו בהם כאשר פירש' רש"י ז"ל שם וא"כ מבואר יוצא מדבריהם דהולד כשר לגמרי ואין צריך גירות וכאשר למד כן הר"ב ח"ה ז"ל מדברי רש"י ז"ל הנז'. גם בנדה דנ"ו ע"ב ד"ה אמוראי נינהו מפורש יוצא מדברי' ז"ל דגוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר והוא ישראל גמור שכתבו שם וז"ל וא"ת א"כ מ"מ תיקשי לר' יוחנן דאמר אין מקבלין גרים מן התרמוד אע"ג דסתם מתני' די' יוחסין דע"ה ודפ' אלמנה דס"ח וכמה תנאי ס"ל דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר מ"מ תקשה ליה ממתני' דסברה דלא באו נכרים על בנות ישראל דאי באו הוי כתמן טמא דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הויא ע"כ יע"ש מה שתירצו. והשתא אם איתא דהולד כשר היינו לאחר שיתגייר אבל כל שלא נתגייר הוא גוי מאי מקשו דאי באו הוי כתמן טמא דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוי. הא כי אמרינן דהולד כשר לאו למימרא דישראל הוי מבטן אלא לאחר שיתגייר וכל שלא נתגייר גוי הוא ולכן ליכא לאקשויי תו מידי מהך מתני' דנדה לר' יוחנן

ולפום ריהטא נלע"ד להביא ראיה דהולד כשר דאמרו היינו לאפוקי דלאו ממזר הוא אמנם אכתי הוא גוי וצריך גירות. דאי' בב"מ דע"א ע"א אין הגר נקנה בעבד עברי ושב אל משפחתו בעינן והא ליכא יע"ש. וקשה דבמכילתא סדר משפטים איתא כי תקנה עבד עברי לרבות את הגר יע"ש אלמא דנקנה בעבד עברי. וכי היכי דלא תיקשי לן הני תרתי ברייתות ע"כ אתה אומר דתנא דמכילתא מיירי בגר דאמו מישראל ותנא דברייתא