גזע ישי שפז

הקרק' נקנ' במלוה וכו' א"ד ז"ל יע"ש. הנה שכ"כ פשו' אצלו דגם במשכון קרק' אחמ' להא דר' יצחק דבע"ח קונה משכון עד שמכח כך הוקשה לו על דברי הר"ב העיטו' ז"ל והוצרך לתרץ קושייתו דטעמו של הר"ב העיטור דהוא מכת הסוברים דאין הקרקע קנה במלוה. וכ"כ עוד שם סי' ע"ז דע"ט סע"ג וז"ל ואין לומר דנ"ד דמי למי שכתב בשטר אתן שדה פלונית לפלוני וכו' דה"נ דכוותה דכתב ראובן לשמעון שאחר עבור ד' שנים יתן לו חלק בשדה זו בשיווי ו' אלפים ליטרין שחייב לו דליתא דאין הנדון דומה לראיה דהכא שאני דעשה ראובן מעכשיו שדהו אפותקי לשמעון בשביל חובו וא"כ מעכשיו הקנה לו שדהו בשטר זה למשכון דקי"ל דבע"ח קונה משכון כמ"ש בפסחים דל"א ובכמה דוכתי ולא מבעיא לדעת רש"י שם והראב"ד בפ"י מה' שכירות דין א' ודעימיה דס"ל דשלא בשעת הלוואתו בע"ח קונה משכון אפי' להתחייב באונסין כו' דלפ"ז הוי קנין גמור אלא אפי' להרי"ף וכו' א"ד ז"ל יע"ש. והוא פלא הפלא ופלא איך החזיקה ידו יה"ק בטעות זה למימר הכי בתלתא דוכתי ולא עוד אלא שיצא לערער מכח טעותו הלזה על רבינו בעל העיטור ז"ל ואיך אשתמיט מיניה דמר הך סוגיא דפרק השולח דמבואר יוצא משם דהאי מלתא דרבי יצחק דבע"ח קונה משכון לא אתמר אלא במשכון מטלטלין דוקא אבל במשכון קרקע אין בע"ח קונה משכון. וכתבו כן בפירוש הרב בעל המאור והר"ב התרומות בשם ב"ה ובשם בעל העיטור ז"ל כנז'. ומאי דכתב הרב בסי' ס"ב דכ"כ הר"ב גד"ת בדף רכ"ה בפרט ט"ו דבהלוהו על המשכון המלוה מוחזק כיון דבע"ח קונה משכון וכו'. איברא דכ"כ שם הרב גד"ת ז"ל אמנם מיירי שם הרב ז"ל במשכון מטלטלין שבשעת ההלואה משכן אצלו מטלטלין ושוב דר המלוה בחצר הלוה נמי וע"ז כתב הרב ז"ל דכיון דיש משכון בידו על ההלואה כלומר משכון מטלטלין שנתנו לו הלוה וקי"ל דבע"ח קונה משכון הרי הוא מוחזק ואין לנכות וכו' יע"ש

איברא דראיתי להרב שער המלך ז"ל פ' מה' אישות דכ"ו ע"ב שכתב דמהסוגיא דפרק השולח מבואר דהא דר' יצחק דבע"ח קונה משכון דוקא במטלטלין ולא במשכון קרקע ושכ"כ הש"ך בח"מ סי' רע"ח סק"ו ופשוט והוצרכתי לזה ממה שראיתי להר"ב גד"ת שער מ"ג ח"ב סי' ד' שתמה עמ"ש הר'ב התרומות משם ר"ח ז"ל דפלוגתא דאביי ורבא אי בע"ח למפרע הוא גובה או לא מיירן בדאית ליה לארעא משכנתא בידיה דב"ח עסיקינן דאי ליתא בידיה אביי לא אמר שפי' הקדיש ושפר זבין וכו' וכתב עליו וז"ל תי' זה דר"ח קצרה שכלי מלהשיגו דבגמ' פרכינן מדתנן נכרי שהלוה לישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה לרבא דאמר מכאן ולהבא הוא גובה ומשנינן הב"ע בשהרהינו אצלו ופי' רש"י בשהרהינו אצלו קס"ד השתא משום דב"ח קונה משכון ותימה על עצמך אי אביי ורבא לא איירו אלא היכ' דאיתי' בידו דב"ח אם כן מאי משני בשהרהינו אצלו דהיינו משום דב"ח קונה משכון הא מילתיה דרבא נמי בהכי מיירי יע"ש שהניחו בצ"ע ואחר המחילה לא דק כלל בזה דמלתיה דרבא כיון דאיירי במשכנתא דקרקע מה שייך בזה לומר ב"ח קונה משכון והנראה דאישתמיט מיניה סוגייא דפר' השולח וזה פשוט עכ"ד ז"ל יע"ש. הנה דהרב שער המלך ז"ל למד דעת מדברי הר"ב גד"ת ממה שתמה בשער מ"ג ח"ב סי' ד' על מ"ש הר"ב התרומות בשם ר"ח ז"ל דלא שאני ליה להר"ב גד"ת בהאי מלתא דאמר ר' יצחק דבע"ח קונה משכון בין משכון מטלטלין למשכון קרקע. ותהי עליה הרב שעה"מ ז"ל מהסוגי' דפ' השולח הנז'

האמנם כדדייקינן פורתא לדידי חזי לי דעיקר מאי דהבין הרב שער המלך ז"ל בהני מילי דאמר מר הר"ב גד"ת ז"ל בשער מ"ג ח"ב בתמיהתו על דברי ר"ח ז"ל דחשב הר"ב גד"ת דגם במשכון קרקע אתמר להא דר' יצחק דבע"ח קונם משכון. אחר המחילה רבה מכבוד רבנותיה דמר הרב שער המלך ז"ל דהא ליתא כלל ואגב שיתפיה לא דייק מר בכוונת דברי הר"ב גד"ת ז"ל דכוונת הר"ב גד"ת בתמיהתו על תירוצו של ר"ח הכי היא דהנה הר"ב התרומות ז"ל כתב בשם הר"י ברצלוני דאיכא דמתמה היכי יכול מלוה למכור קרקע הלוה אע"פ שעבר זמנו ולא פרעו בלא שומת ב"ר וא"כ למה הצריכו הב"ד שומא כי לדברינו הרי כל בע"ח שם לעצמו ומוכר. ומתרצי ומוקי לה להאי פלוגתא דאביי ורבא במטלטלי ולא מסתברא דהא כי מעיינת בה שפיר בגמ' ובסוגיא דידה אפי' במקרקעי קא מפלגי וכו'. וכתב הר"ב העיטור בשם ר"ח דפלוגת' דאביי ורבא בדאית לארעא משכנתא בידא דבע"ח עסקינן ואי ליתא בידיה לא אמר רבא השתא הוא דקני ואביי לא אמר שפיר הקדיש ושפיר זבין דהיכא אשכחן דקני ליב בע"ח לנכסי הלוה כי ליתנהו בידיה למגבא ולזבוני בלא תביעת עת ב"ד אלא לאו ש"מ דאיתיה בידיה עכ"ד הר"ב התרומות ז"ל ע"ש. הנה שר"ח ז"ל כתב להכריח דפלוגתא דאביי ורבא היא בדאית לארעא משכנתא בידא דבע"ח דאי ליתא בידיה לא אמר רבא השתא הוא דקני ואביי לא אמר שפיר הקדיש ושפיר זבין דהיכא אשכחן דקנו