גזע ישי שפג

לאבי הנערה ודרשינן נ גרה ולא בוגרת כדאיתא בכתובות פרק אלו נערות דף ע"א וכן פסקו הפוסקים ז"ל

ונסתפק הרב מהריט"ץ בתשו' סי' ק"ח דצ"ט ע"ב אם בוגר' האונס חייב לקחתה אע"פ שאין לה קנס. או דילמא כיון דפטרינן ליה מקנס מטעמא דנערה ולא בוגרת א"כ גם לקחתה בע"כ אין לו דקרא כתיב ונתן לאבי הנערה חמשים כסף וגו' היכא דאיכא ן' כסף לו תהיה לאשה היכא דליכא כמו בוגרת אינו מחוייב לקחתה. וכתב שנשאל לזה מבעלי הוראה ובבאמת חפש בסוגיית הגמ' ובפוסקים ולא מצא ומתוך דבור התוס' פרק אלו נערות המתחי' אין לי לא אביה מצאנו שסוברים התוס' שאין לבוגרת גם בושת ופגם מדכתבו וז"ל ואי דאין לה אב או שבגרה אחר כך וכו' מדנקט אחרי כן משמע דבוגרת אין לה עכ"ל. והיה מקום לומר דכמו שנותן בושת ופגם אפי' בבוגרת א"כ ענין ולו תהיה לאשה מטעם בושת ופגם היא שלא תהיה פגומה ולא ישאנה והיא בעולה לכן גזרת הכתוב באונס שישאנה ויחפה על בושתה ולא יוכל לשלחה כל ימיו ואפי' לסברת גדולי המורי' שסוברים דבוגרת גם בושת ופגם אין לה היינו מטעם מחילה כמבואר בדבריהם וא"כ דוקא מה שמחל' הוא בושת ופגם אבל בושת ופגם הנמשך אם לא ישאנה לא מחלה ועדיין הדבר שקול שא"כ גם הן' כסף נחייב אותו אפילו בבוגרת מטעם זה אלא מאי אית לך למימר קרא כתיב נערה ולא בוגרת א"כ לכל מילי דקרא דרשינן הכי ובאמת הדבר צריך הכרע אלו דבריו ז"ל יע"ש

ולפענ"ד נראה דבוגרת אנוסה אין האונס מחוייב לקחתה ואמינא לה ממאי דאמרי' בפ' אלו נערות דל"ט ע"ב תניא נמי הכי אע"פ שאמרו המפתה נותן לכשלא יכנוס בושת ופגם נותן מיד ואחר האונס ואחד המפתה בין היא ובין אביה יכולין לעכב בשלמא מפותה כתיב אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין ת"ל ימאן מ"מ אלא אונס בשלמא איהי כתיב ולו תהיה מדעתה אלא אביה מנלן אמר אביי שלא יהא חוטא נשכר רבא אמר ק"ו ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד בין היא ובין אביה יכולין לעכב אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה לא כ"ש רבא לא אמר כאביי כיון דקא משלם קנס לאו חוטא נשכר הוא אביי לא אמר כרבא וכו'. והקשו שם התוס' בד"ה אלא אונס וכו' וז"ל וא"ת ואיהי גבי אונס אמאי איצטריך למיכתב נילף לאביי מסברא שאל יהא חוטא נשכר ולרבא מק"ו וי"ל דלו תהיה לאשה אינה מיותר דאיצטריך לעשה וכו' יע"ש והשתא אם איתא דבוגרת אע"פ שאין לה קנס חייב לקחתה ולא קאי קרא דולו תהא לאשה אנערה דרישא דקרא. א"כ מאי מקשים התוס' לרבא דאמר מק"ו דלמה לי קרא דולו תהיה לאש' הא ק"י הוא. הא הק"ו הוא ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד וכו' אונס שעבר על דעת אביה ועל עצמה לא כ"ש וא"כ לא שייך ק"ו זה רק בנערה שהיא ברשות אביה ולהכי הרי עבר על דעה אביה משא"כ בוגרת דיצאה מרשות עצמה ולא שייך בה דעבר על דעת אביה דבבוגרת לא עבר רק על דעת עצמה. ואם כן איצטריך קרא דולו תהיה לאשה לבוגרת אנוסה דליכא למיסר בה דהיא יכולה לעכב מק"ו דאמר רבא להכי כתב רחמנא ולו תהיה לאשה דגם בוגרת יכולה לעכב ומאי מקשים התוס' לרבא. אלא ע"כ דגם קרא דולו תהיה לאשה לא קאי אלא לנערה דדוקא נערה חייב האונס לקחתה אבל בוגרת אין האונס חייב לקחתה כלל ולכן מקשים התוס' שפיר גם לרבא דמייתי לה מק"ו. ומיהו נראה דיש לדחות דהא אמרי' דטעמ' דרבא דלא אמר כאביי דכדי שלא יהא חוטא נשכר הוא משום דכיון דקא משלם קנס לאו חוטא נשכר הוא. וא"כ בבוגר' דאין לה קנס גם לרבא אית ליה להאי טעמ' דכדי שלא יהא חוטא נשכר. ולפ"ז לא צריך קרא דולו תהיה לאשה אפילו לבוגרת גם לרבא משום דנהי דבבוגרת ליכא האי סברא דהק"ו דקאמ' רבא מ"מ הא איכא להאי סברא דכדי שלא יהא חוטא נשכר בבוגרת אף לרבא כיון דאין לה קנס ולכן קשים תוס' שפיר בין לאביי ובין לרבא דאיהי גבי אונס אמאי איצטריך למכתב וכו'

והנה מהריק"ו ז"ל בשורש קפ"ט מבואר יוצא דדין אונס ומפותה לענין לקחתה לו גם בבוגרת הוה דינא הכי אף שאין לה קנס שכתב שם דאפי' לדעת ר"י ור"ת דסברי דהנטען על הפנויה מצוה לישאנה כדאשכחן באונס ומפותה דכתיב ול תהיה לאשה היינו דמצוה לקחתה אבל מעולם לא עלה על לב ר"י ור"ת לכוף הנטען לכנוס אלא שמצוה וכו' ולא עוד אלא אפילו בא עליה בודאי כתבו רבינו משה והסמ"ג דאין כופין אותו לכנוס אלא נותן קנס והולך אם היא בת קנס ובהדיא גרסי' בפ' אלו נערות מכדי מגמר גמירי מהדדי וכו' אמר קרא מהר ימהרנה לו מדעתו הרי לך בהדיא דדוקא מדעתו וגם משנה שלמה היא שם דתנן האונס שותה בעציצו והמפת' אם רוצה להוציא מוציא ולא מצינו חלוק בין מפתה למפתה לומר דהיכא שהוא משלם קנס אם לא יכנוס די לו בכפייה