גזע ישי שעא

ולענ"ד עיקר קושי' הרב מ"ל ז"ל אשר מכחה ללמד יצא דהכי סבי"ל לכל הפוסקים ז"ל נר' דל"ק דהא כללא הוא דכל שהספק נפל בדאורייתא אע"ג דבתר הכי מתגלגל הדבר להיות איסור דרבנן ע"י תערובת לא מקרי ספיקא דרבנן וכמ"ש הש"ך בי"ד סי' ק"י והפר"ח שם והסכים בזה גם הרב מ"ל ז"ל גופיה בה' בכורות פ"ד יע"ש. וא"כ משו"ה הכא שפיר עבדו הפוסקים ז"ל דפסקו להחמיר והיה טעמם דכיון דהחלב של האבר מתחלה בעודה בתוך האבר קודם שנתערב נאסר משום ספיקא דאורייתא כי יתגלגל אח"כ בשעת יציאתו לעולם שנתערב עם חלב שאר האברים דרך יציאתו הו"ל ספק תורה שנתגלגל להיות איסורא דרבנן דקי"ל דלא. מקרי ספיקא דרבנן. שוב ראיתי להרב שער המלך ז"ל בה' מקואות בקונ' הספיקות ד"פ ע"ג שהביא דברי הרב מ"ל ז"ל הנז' והרגיש עליה מהא דספק תורה שנתגלגל וכו' וכתב דכל שבאו הב' ספיקות ביחד כ"ע מודו דשרינן והילכך הכא דכיון דכשיוצא החלב לאויר העולם חלו בו ב' הספיקות יחד אע"ג דבעודו החלב בתוך האבר הוי ספק דאוריית' מ"מ כל זמן שלא יצא החלב לאויר העולם לא חלו בו ידים להיות הדבר בספק דבעודו בתוך האבר אין כאן שם חלב כלל וכשמתהווה החלב לצאת לאויר העולם הוא שבא הדבר לכלל ספק ובאותה שעה הרי חלו בו שתי הספיקות כאחת א"ד ז"ל יע"ש. ולע"ד אחרי המחילה רבה אין דבריו מוכרחין כלל דאע"ג דודאי כל שחלו ב' הספיקו בב"א לכ"ע חשיב ספיקא דרבנן היינו כגון ביצת ספק נבילה וכההיא דתבשיל שנמצאו בו חיטים שאינן מבוקעות תמיד שנאסר התרנגולת או החטים מכח ספיקא דאוריית' הותרה הביצה והתבשיל מכח ספיקא דרבנן וכמ"ש הרב שער המלך ז"ל שם לעיל. אמנם הכא כיון דהחלב של האבר שנסתפקו בו בש"ס מתחל' כי נאסר מפני ספק לחודיה קאי בלי תערובת אע"ג דאינו לפנינו שהרי הוא מכונס במקומו ולא חלו בו ידים מ"מ שם חלב עליו בכל מקום שהוא ואסור הוא אלא שמתערב אחר פרישתו מהאבר דרך יציאתו עם רוב החלב דהיתרא שפיר הוי ספק תורה שנתגלגל דלא חשיב ספיקא דרבנן אע"ג דבשעת יציאתו לאויר העולם יבא בב' הס' בב"א אנן בתר עיקר מקום עקירתו אזלינן דהוא האבר אשר בו נתהווה דבאיסור נתהווה מספיקא דמה לנו בזה שלא חלו בו הידים אטו חלות הידים הן האוסרין אותו הלא ממילא הוא נאסר במקומו בכל מקום שהוא ושם חלב אסור עליו בכל מקום שהוא דומיא דשליא שהביא המרדכי ז"ל דחל עליו שם טומא' קודם שיצא לאויר העול' וכמ"ש הר"ב מ"ל ז"ל שם לעיל. ובכן אף אנן נימא הכי לענין ספק שנתגלגל דחל עליו שם חלב אסור במקומו

איברא דהרב ש"ך ביו"ד סי' י"ד סקי"ב הביא דברי הרב"ח ז"ל שכתב דאם היה ס' בבמהמה בבשר וגידין כנגד האבר האסור כל החלב מותר מטעם בטול בס' וכתב הש"ך ז"ל ע"ד ואני תמה מי הגיד להם נביא ותזה שמא מאבר קטן החלב מתגדל הרבה יותר מאבר אחר גדול ולעולם אינו בטל והכי משמע פשטא דש"ס ופוסקי' אח"כ מצאתי שכתב הדרישה סברא זו מיהו י"ל דלא יהא אלא ספק אם יש ס' כיון דהוי מין במינו דבטל מה"ת ברוב אלא מדרבנן צריך ס' הו"ל ספק דרבנן ולקול' וכדאי' לקמן ס' צ"ח ס"ב והכי אמרינן נמי לקמן סי' פ"א ס"ק ח' ע"ש א"ד ז"ל יע"ש. הנה שהרב ז"ל בהסכמה עלה דלא יהא אלא ספק אם יש ס' הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא. וקשה דהא איהו ז"ל גופיה בסי' ק"י סמך שתי ידיו על האי כללא דכל ספק תורה שנתגלגל וכו לא חשיב ספיקא דרבנן ואיך הכא כתב בפשיטות דהו"ל ספק דרבנן ולקולא וצ"ל לדעתו כחלוק הרב שער המלך ז"ל הנז'. וכבר כתבתי דאין חלוק זה דהרב שער המלך ז"ל מחוור. וגם עיקר דברי הש"ך ז"ל הם דברים תמוהים מצד עצמם דא"כ מאי קא מבעיא לן בש"ס הא לא נ"מ מידי דהן לו יהא דחלב האבר הנז' אסור בודאי כיון דמדאוריית' מין במינו חד בתרי בטל וס' אינו אלא מדרבנן וכל חלב היוצא מבהמה זו יש להסתפק אי איכא ס דחלב כשר הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא

והנה מה שנסתייע הרב מהר"י אלפנדרי ז"ל מדברי התוס' דזבחים והרב מ"ל ז"ל נדחק לומר דקושטא דמילתא קאמרי וכו' כנז' לפום ריהטא. נלע"ד דליכא שום סיוע כלל מדברי התוס' ז"ל דהנה התם בזבחים דכ"ה הכי גרסי' אמר ר' אמי אמר ר"א הוא בפנים ורגליה בחוץ חתך ואח"כ שחט כשיר' שחט ואח"כ חתך פסולה ופרש"י ז"ל חתך רגליה ואח"כ שחט כשרה שלא נתערב דם פסול יוצא עם דם שבמזרק שנתקבל בו הדם וכו' שחט ואח"כ חתך פסולה שמשנשחטה נפסל דם הרגלים ביוצא וכל דמי הבהמה יונקים זה מזה ועולה ויוצא דרך בית שחיטה ונתערב בדם המזרק ופסלו ע"כ. וכתבו שם התוס' שחט ואח"כ חתך פסולה דדם פסול אינו בטל ברוב כדמוכח פרק התערובת דגזרי' גזירה במקדש ע"כד ז"ל. ויש לפרש דבריהם ז"ל דהוקשה להם דמדאקמר סתם שחט ואח"כ חתך פסולה משמע דאפילו דחתך אחר שקבל כבר רוב הדם שבבהמה במזרק והיה הנשאר