גזע ישי שלב

ובין לר' יונתן אסור אמיר' לגוי במלאכתינו מהאי קרא דכל מלאכה לא יעשה וכאמור

איברא דראיתי לרבינו ישעיה הראשון ז"ל בתשו' כ"י סי' ק"ב הביאה לנו הרב חיד"א ז"ל בכרכ"י שכתב וז"ל מה שכתבת אלי מדתניא במכילתא לא יעשה בהם לא תעש' אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הגוי אלמא מן התורה אסורה האמירה לגוי. למה לא ראית סיפא דההיא מכילתא דמסיק דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר אינו צריך. ומפני שראיתי ברייתא זו משובשת בספרים הוזקקתי לכתוב גרסתה ופירושה כפי מה שנ"ל ה"ג כל מלאכה לא יעשה בהם ל"ת אתה ולא יעשה חבירך אבל יעשה גוי מלאכתך פירו' דהאי לא יעש' לא בא לאסו' מלאכ' גוי אלא שלא יניח חברו לעשות מלאכתו שלא יאמר אם הוא רוצה לעבור אין אני זקוק לו בא להזהיר על כך אבל לעול' מלאכ' הגוי מותר' ת"ל ששת ימים תעש' מלאכ' הא ל"ת אתה ולא יעשה חבירך ולא יעש' גוי מלאכתך דברי ר' יאשיה פי' למדנו ל"ת דיו"ט מתעש' דששת ימים מה תעשה דששת ימים לא חלקת בו אלא בין הוא בין ע"י חבירו בין ע"י גוי מותר אף ל"ת דיו"ט לא תחלק בו אלא בין הוא בין ע"י חבירו בין ע"י. גוי אסור ר' יונתן אומר אינו צריך והלא כבר נאמר זכור את יום השבת ששת ימים וכו' והלא דברים ק"י ומה שבת החמורה אין אתה מוזהר על מלאכ' הגוי יו"ט הקל דין הוא שלא תהא מוזהר על מלאכת הגוי פי' לא הוצרך הכתוב לכתוב לא יעשה לאסור מלאכת גוי שהרי בשבת החמורה כתיב ל"ת וכו' וגרך וכו' דוקא אבל גוי מותר כ"ש יו"ט הקל והא דכתיב כל מלאכה לא יעשה לא הוצרך לכך אלא אורחיה דקרא הוא לאשתעויי הכי א"נ בא להזהירו על חברו שאם רוצה לעבו' ואינו שומע לו שלא יניחנו לעשו' במלאכתו נמצא שר' יאשיה ור' יונתן חלקו בדבר זה וכל סוגיא דתלמודין כר' יונתן אתיא עכ"ד רבינו ישעיה ז"ל בתשו' הרמת'ה. וכתב על דבריו הרב חיד"א ז"ל שם וז"ל וגם הרא"ם השיג על הרמב"ן דר' יונתן פליג ומשמע דלר' יאשיה הוי דאורייתא וקי"ל כר' יונתן ודבריו הם כדברי רבינו ישעיה הנז' א"ד ז"ל ע"ש. ולפע"ד אכתי לא נתיישבו לי דברי הרא"ם בזה מאי דאקשינן עליה אנן בעניותין דהא איהו ז"ל אדברי הרמב"ן ז"ל קאי ועליו בא להשיג וכתב כדברי' האלה שכתב וכיון דהרמב"ן ז"ל אתא ואייתי מתניתא בידיה לישנא דהברייתא דמכילתא הנז' דלא כגרסא זו שכתב רבינו ישעיה ולפי הגרסא שכתבה הרמב"ן ז"ל מבואר יוצא דליכא שום פלוגתא בעיקר הדין בין ר' יאשיה ורבי יונתן מה לו להרא"ם ז"ל לזעוק על הרמב"ן ז"ל ולמי' בכל כי האי לישנא דלא ידע זו מניין לו וכו' דילמא אין זה אלא אליבא דר' יונתן דפליג עליה דר' יאשיה וכו' והכי מוכח' וכו' ואיך לא השגיחו עיני קדשו של הרא"ם ז"ל בלשון המכילתא שכתב' הרמב"ן ז"ל אשר לפי הגי' הלזו שכתבה הרמב"ן ז"ל ליכא שום פלוגתא בין רבי יאשי' ור' יונתן וכן ההוכח' שמוכיח הרא"ם והכי אמר מר והכי מוכחא מילתא טפי וכו' אין לה מקום כלל סוף דבר שדברי הרא"ם ז"ל אלו והשגתו על הרמב"ן זל נפלאו ממני וצל"ע

תו קשיא לי טובא בין על הרא"ם בין על רבינו ישעיה ז"ל דמפרש דר' יונתן לאפלוגי אר' יאשיה אתא והלא מלישנא דר' יונתן דקאמ' אינו צריך מבואר יוצא דאינו חולק על עיקר הדין אלא על הדרש' דיליף מינה ר' יאשיה לדינו אתי ר' יונתן למימ' דאינו צריך להלמוד הזה. דהאי דינא יפה נלמד מק"ו דשבת ולפי דברי רבי' ישעיה והרא"ם ז"ל דסברי דר' יונתן לאפלגוי על ר' יאשיה בעיקר הדין אתא מאי הלשון אומרת ר' יונתן אומר אינו צריך והכי הו"ל לר' יונתן לומר אינו כן לא אינו צריך. ואף שר' ישעיה פירש דברי ר' יונתן אלו דהכי קאמר לא הוצרך לכך וכו' לפענ"ד אין פי' זה מחוור כלל דבכל מקום דאיתא בבריית' כל כי האי לישנא דהכא פירושו הוא דאעיק' הדין לא פליג רק בהדרשא אשר ממנה למד הת"ק דינו אתי האי תנא למימ' דאינו צריך ללימוד זה כי יש בידינו למוד מפורש ומשמעות דורשין בעלמא איכא בינייהו. והכא לפי פי' ר' ישעיה והרא"ם ז"ל הוה פי' דאינו צריך דקאמר ר' יונתן כל בתר איפכא דה"פ אינו צריך כלומר לא הוצרך לכך משום דמק"ו הוה הדין איפכא והוא פי' תמוה וקשה מאוד כי לא אשכחן בשום דוכתא דנאמר כי האי לישנא שיהיה פירושו הכי. ואביא לך כמה ברייתות דבמכילתא דאיתא כהאי לישנא ובכול' פירושו דלא בא לאפלוגי על עיקר הדין אלא אדרבא בא לומר דאין לנו צורך בהלמוד הזה שלמד ממנו האי דינא הת"ק כי דין זה יפה נלמד מק"ו ואין צורך קרא. עיין פ' בא סוף פרשה ו' דכמה תנאי אמרי לשון זה דאינו צריך ובכלל' גם ר' יונתן אומר אינו צריך ומה וכו'. עוד שם פ' ח' ר' יונתן אומר אינו צריך הרי כבר נאמר כל מלאכ' לא יעשה בהם שריפה מעין מלאכה היא וכו'. עוד שם פ"ט קודם הך ברייתא דידן דפליגי התם רבי יאשיה ור' יונתן בענין איסור מלאכה בחולו ש"מ תניא התם דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר אינו צריך אם יו"ט הראשון והאחרון וכו'. עוד שם כ' י"ו לא יאכל חמץ לעשות את המאכיל כאוכל וכו' דברי רבי יאשיה ר' יונתן אומר אינו צריך ומה וכו' הא מה ת"ל לא יאכל וכו'. עוד שם ריש פ' משפטים כי תקנה ע"ע להביא הגר דברי ר"י ר"א אומר אינו