גזע ישי שכא

בא ללמדנו שאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ ולהכי כתב רחמנא כסף למעט פחות משו"פ דלאו כסף הוא. הא כבר למדנו זה דאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ מדכתב לאשמה בה ודרשינן לה פרט לפחות משו"פ דלאו אשמה וחוב מיקרי ולאו כפירה היא וכיון שכן אין ב"ד נזקקין לה. אלא צ"ל דכסף דקרא הא אתא לאשמועי' שיש בטענה יותר ממעה כסף והן שתי מעין. והשתא דילפי' להאי מילתא דאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ מהא דכתיב לאשמה בה פרט לפחות משו"פ דלאו חוב מיקרי ולאו כפירה היא כי היכי דליזקקו ליה הב"ד משמע דאין לחלק לכל כי האי חלוקא דאמר מר רבינו הריטב"א ז"ל בהא דאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ בין תבעו דבר של תשלומין לתבעו דבר שהוא בעין. כיון דקרא קאמר לאשמה בה ודרשי' פרט לפחות משו"פ דלפ"ז גם בתבעו דבר שהוא בעיין פחות משו"פ אין ב"ד נזקקין כיון דלאו בר אשם הוא דלאו חוב הוא ואין כאן כפירה. והנה האי דרשה דלאשמה בה פרט לפחות משו"פ איתא בתורת כהנים סוף ויקרא לענין התובע חבירו בפחות משו"פ וכפר ונשבע דפטור משבועת הפקדון דכתיב לאשמה בה פרט לפחות משו"פ יע"ש ופסקו הרמב"ם ז"ל פ"ז מה' שבועות הלכה י"ו יע"ש. ומן התימה על הרב כ"מ ז"ל שם שלא הזכיר להתור' כהני' הנז' יע"ש. והשת' התובע לחברו דבר שהוא בעין פחות משו"פ וכפר לו בו בטענתו ונשבע הנאמר שיהא חייב להביא אשם. הא ודאי ליתא כיון דסוף סוף אין כאן רק כפירת פחות משו"פ דלאו ממון הוא ולאו כפירה מיקרי ובכלל המיעוט דקרא דלאשמה בה הוה כל שהכפיר' בדבר שהוא ממון דהיינו שו"פ פרט לדבר שאין בו שו"פ דלאו ממון הוא. וכיון דמהאי דרשא דלאשמ' בה פרט לפחות משו"פ הוא דנפקא לן הא דאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ כדאי' בש"ס ירושלמי כנז' ממילא מוכח דגם לתובעו דבר שהוא בעין כיון דלאו ממון הוא ואם כפר בו לאו כפירה חשיבה אי ב"ד נזקקין לה. ולכן אני תמה על הריטב"א ל דכתב לחלק חלוקו הנז' דלפי האמור בש"ס ירושלמי דמהאי דרשא דלאשמה בה פרט לפחות משו"פ הוא דנפקא לן האי מילתא דאין ב"ד נזקקין לפחות משוה פרוטה נראה דאין מקום לחלק כן. סוף דבר דהאי חלוקא דהריטבא ז"ל צל"ת

קנ"ו אין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ. היינו לתחלת דין אבל אם הוזקקו הב"ד בתחלת דין לשו"פ גומרין אפי' לפחות משו"פ. דתחלת דין בעי' שו"פ גמר דין לא בעי פרוטה. הכי מסקינן פרק הזהב דנ"ה ע"ב למילתיה דרב קטינא יע"ש וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ך מהלכות סנהדרין הי"א. אבל הרא"ש ז"ל פסק דאפי' הוזקקו ב"ד לשו"פ בתחלה אין גומרין לפחות משו"פ. וכן פסק הטור ז"ל בח"מ סי' ו' ורי"ו נתיב ג' ח"ב ומר"ן ז"ל בש"ע ח"מ שם פסק כהרמב"ם ז"ל דגומרין דינו לפחות משוה פרוטה

והנה הרב מהר"מ בן חביב ז"ל בתשו' כ"י סי' נ"ז כתב דאם התובע חוזר ותובע פחות משו"פ מילתא דפשיטא היא דנזקקין לו דכיון דהם יושבין בדין עדיין הו"ל כאלו תבע תביעה זו דפחות משו"פ בראשונה והויא תביעה דפרוטה ומחצה ובהא ודאי לא פליג לוי דתני ישיבת הדיינין בשו"פ דכיון דתובע חזר ותבע מצטרפת תביעה זו עם ראשונה וגומרין דינו ואפי' הרא"ש דפסק דאין גומרין בפחות משו"פ מודה בזה דגומרין דמצטרפת תביעה דפחות משו"פ עם תביעה ראשונה ולא נחלקו אלא כשתביעת פחות משו"פ הוא מהנתבע אח"ד ז"ל והביא דבריו הרב חיד"א ז"ל בברכ"י ח"מ ר"ס ו' יע"ש. ולפענ"ד ליתא להאי פשיטות' דפשיט' להרב ז"ל ואמינא לה ממ"ש הרא"ש ז"ל בב"ק פרק הגוזל קמא סי' כ"ה עלה ההוא דבעי רבא גזל ב' אגודות בפרוטה והחזיר אחת מהן מהו מי אמרינן השתא ליכא גזילה גבי או"ד הא לא הדר גזיל' למארי' ומסיק אע"ג דגזילה אין כאן מצות השבה אין כאן. וכתב הרא"ש וז"ל פי' הרמ"ה ז"ל אע"ג דגזילה אין כאן ואין ב"ד כופין אותו להחזיר כיון דאין בו שו"פ והא ודאי אם לא החזיר אחת מדעתו אלא בצווי ב"ד כופין אותו להחזיר את השניה כההיא דתניא הוזקקו ב"ד לשו"פ גומרין אף בפחות משו"פ. אלא השתא דהחזי' אחת מדעתו גזילה אין כאן דאין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ מצות השבה אין כאן ומעצמו חייב להחזיר לקיים מצות השבה ואין ב"ד נזקקין לכופו וכו' ע"כ יע"ש. אשר מבואר יוצא מדברי הרא"ש בשם הרמ"ה ז"ל גדולה מזו דאפי' בנזקקו הבית די בתחלת דין לשני האגודות דשוו פרוטה והחזיר הא ע"י צווי הב"ד דוקא לרב קטינא דאמר הכי דגומרין דינו לחצי פרוטה הוא דהכא נמי גומרין הב"ד דינו להחזיר גם האגודה השניה הגם דלית בה שו"פ אבל ללוי דגם גמר דין אין ב"ד גומרין בפחות משו"פ אין הב"ד נזקקין לכופו להחזיר גם האגודה השניה. ומהאי טעמא השמיט הטור ז"ל בח"מ סי' ש"ס להאי פירושא קמא דהרמ"ה ז"ל וכמ"ש הרב ב"ח ז"ל בסי' ש"ס שם. וא"כ כ"ש לנדון הרב מהר"מ ן' חביב ז"ל דבתחלת דין לא תבעו אלא שו"פ ואח"ך בגמר דין חזר התובע ותבע פחות משו"פ דאין הב"ד נזקקין לתביעתו השניה דפחות משו"פ אלא