גזע ישי שיג

תאנים שחורות מעלות את הלבנות ולבנות מעלות אש השחורות פי' תאנה לבנה של תרומה שנפלה. לק' של חולין חמשים לבנות וחמשי' שחורו' מצטרפין השחורות עם הלבנות לבטלה ופי' הרע"ב ז"ל משום. שאם היה רוצה היה דורסן ומערב הכל יחד וע"ז כתב הר'ב תוי"ט ז"ל וק"ל דבפ' דלקמן וכו' פירש הרב משום דאין מבטלין אי"ל ומצאתי בפירוש שהזכרתי וז"ל ואף כי אין מבטלין אי"ל ה"מ להרבות בהיתר כדי לבטל את האיסור אבל בכה"ג שאינו מרבה בהית' אבל משנה האיסו' ממה שהיה ומפרידן כאשר היה מקדם כדי לערבן יחד בכה"ג נ"ל דשרי. לבטל לכתחלה ור"א אוסר עכ"ד הרב תוי"ט ז"ל יע"ש. והנה התם לאו האיסור הוא שגרם שלא יבטל ברובו רק הרוב להיותן חמשים שחורות והם ניכרין נמצא דהם היתר ואינן בספק דמוע כלל כי היכי דיצטרפו עם החמשי' הלבנות דהם ספק דמוע דאין ההיתר מצטרף עם האיסו' להעלות את האיסו' וכמ"ש שם הרא"ש בפירושו והר"ש שם ועיין בתוס'. זבחים דע"ג ע"א ד"ה ר"מ יע"ש. והנה כי כן כי דורס ומערב השחורות עם הלבנות כי היכי דלא מינכרי ויעשו הכל ספק דמוע אינו עושה שום מעשה בגוף האיסור שהרי אין האיסור גורם שלא יבטל רק ההית' להיותו ניכר בפני עצמו וכיון שכן דאינו עושה אלא לתקן את הרוב כדי שיועיל צרופו בכה"ג הוא דכתב הרב תוי"ט ז"ל דכיון דאינו אלא משנה האיסו' ממה שהיה שרי לבטל לכתחלה אבל היכא דהאיסור. שנפל להיתר הוא הגורם שלא יבטל הרוב כי הא. דאגוזי פרך דמשום חשיבותן אפי' באלף לא בטיל ואיהו עושה מעשה בגוף האיסור לפצעו כדי לבטל חשיבותיה כדי שיבטל בהרוב בכה"ג ודאי דהוה מבטל אי"ל ואסור. והשתא ניחא נמי הא דפרק התערובת דאמרי' ונכבשינהו וכו' משום דהתם נמי. אינו עושה שום מעשה בגוף האיסור כדי שיבטל חשיבותיה רק משנה הקביעות כי היכי דלא תיהוי הרוב כמחצה על מחצה כדכתי' לעיל

האמנם זהו שקשה לי על הר'ב תוי"ט ז"ל דבעיקר דבריו שכתב עלה דתאנים שחורות וכו' דאינו מרבה באיסור רק משנה האיסור ממה שהיה נראה דברים תמוהים שהרי בההיא דתאנים הו"ל מרבה בהיתר שהרי כי אינו מערבן הנה התאנה של תרומה אם היא לבנה נמצא כי נפלה לתוך מאה לבנות ושחורות אינה אוסרת אלא הלבנות אבל השחורות כיון דניכרות הם מותרין וכי דורסן עם הלבנות אז נוספות עם ההית' דלבנות כדי לבטל את התאנה של תרומה ואין מוסיף בהיתר בידים גדול מזה שהרי כי אינו דורסן אף כי הוו מעורבין הלבנות עם השחורות כיון דהשתורו' ניכרו' הנה הם כמאן דליתנהו ואיהו ע"י דריסתו אותן ומערבן כדי שיהיו כולן ספק דמוע אז נוספות על החמשים הלבנות ומבטלי להתרומה באופן דאף דהאי סברא דאסבר לן הרב תוי"ט ולחלק יצא בין מוסיף בהיתיר למשנה האיסור מכמות שהיה היא סברא נכונה וכמ"ש אנן בעניו' מהא דפ' התערוב' דאמרי' ונכבשינהו וכו' מ"מ גבי הא דהתאנים שחורות מעלין את הלבנות אשר עלה אמר מר האי סברא לא יכון דרכו דרך הקדש הנזכר. כי התם הו"ל כמוסיף בהית' ממש ע"י שינויו כנז'

והנה הרשב"א ו"ל בתשו' סי' תס"ג כתב וז"ל ץ עוד נשמר מר מהא דאמרי' בפ"ה של מס' תרומות סאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופחתו כשם שפחתו חולין כך פחתה התרומה נפלה לפחות ממא' וטחנן והותירו וכו' ואם ידוע שהחטין של חולין יפות משל תרומה מותר וכו' עד ואע"פ שטחנן מזיד נקרא שוגג לענין בטול דלא נתכוון לבטל אלא לטחון וכו' תשו' ראיתי דבריך טובים וכו' אלא שעוד יש לי בזה שלפי שהחמירו בתרומה ואסרו עד מאה וסמכוהו אקרא הקילו בו במקום שלא להחמיר עליה כל כך וכו' וגם כאן הקילו לבטל כשטחנן ורואין כאילו של חולין היו מרובין בשעת נפילה או כמי שנפלו חולין בשוגג לאחר מכאן וכו' וכמו שהקילו ר' יהושע ור"א בתאנים שחורו' ולבנו' שהשחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות לר' יהושע ומשום שאם רצה טוחן ומתיר כדמפרש בירושלמי ובנדרסה ע"פ החבית ר"א אומר רואין אותן כאילו הן פרודות והתחתונו' מעלות את העליונות עכ"ר ז"ל יע"ש. הרי שהרשב"א ז"ל כתב טעמא דהך מתני' דתאנים שחורו' וכו' משום דבתרו' שהחמירו בה מצד א' הקילו בה מצדדים אחרים ומן התימא על הר'ב תוי"ט ז"ל דלא זכר שר דברי הרשב"א ז"ל אלו. שוב ראיתי להרב בעל נחפה בכסף בנמוקיו על הרא"ם שעל הסמ"ג ז"ל דקס"ו ע"ד שהביא לנו בשם ספר דגול מרבבה שכתב על האי סברא דהר'ב תוי"ט דהיא תמוה מסוגי' הנזקים דנ"ד ושכן תמה הרב חר"י נבון ז"ל. ובעל ס' דגול מרבבה הנז' תירץ שדברי הרב תוי"ט ז"ל הם דוקא בתרומ' דהקי' בה רבנן וכתב על תירוצו הר"ב נחפה בכסף ז"ל דהוא נכון ושכן מצא להרשב"א ז"ל בתשו' סי' תס"ג וכו' וקם דינא שאף במשנה ומרסק האיסור שייך מבטל אי"ל ודוקא באינו מתכוין שרי א"ד הר"ב נחפה בכסף ז"ל יע"ש. וכבר אנן בעניותין כתבנו לישב סברא זו של הר'ב תוי"ט ז"ל מהא דפ' הנזקין דכי משנה גוף האיסור כדי לבטל חשיבותי' כי ההיא