גזע ישי רצה

עצמו דבר בקונם הרי הוא כהקדש לגביה ולהכי יש בו משום מעילה. א"כ כי ילפינן מעילה דהקדש מתרומ' לעניין שליחו' הוה מעי' דקונמו' נמי בכלל האי ילפותא דהא קונמות נמי איסורו משום הקדש הוא דלהכי הוא דיש בהו מעי' כבהקדש. וכן מבואר יוצא מדברי הגאון מהרי"ח לנדא ז"ל בס' הבהיר נודע ביהודה מה"ק חא"ה סס"י ע"ט וסי' פ' סוף אות כ"ו דגם בקונמות יש שלד"ע כדין מעילה דהקדש גמור יע"ש

האמנם כי דייקינן פורתא לדידי חזי לי דבקונ' אין שלד"ע כבשאר איסורי תורה. ואמינא לה מהא דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ז דה' מעילה הלכה ב' בד"א בשהיו החתיכות מקדשי בדק הבית אבל אם היו בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל בלבד שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה ובכל התורה כולה אין שלד"ע אלא במעי' לבדה שלא יתערב עמה איסור אחר עכ"ד ז"ל יע"ש ובהראב"ד ז"ל שאף הוא ז"ל השב'ח השבי'ח להאי סברא דהרמב"ם ז"ל. הנה דלא אמרינן דבמעילה יש שלד"ע אלא כשאין שם רק איסור מעיל' בלחוד שלא יתערב עמה איסור אחר אבל כשיתערב עמה איסור אחר כה"ג דאוכל מבשר עולה דאגיד בהדה דמעיל' איסור אחר דאכילת בשר עולה גם באיסור דמעי' דאגיד בהדי איסור האחר אין שלד"ע. ולפ"ז במעיל' דקונמות אין שלד"ע מה"ט דאגיד ביה באיסור דמעי' איסור אחר והוא איסור דלא יחל דברו והו"ל מעילה דקונמות כמעיל' דאכילת בשר עולה ואין שלד"ע במעי' דקונמות נמי כמו במעי' דאכילה מבשר עולה משום דדוקא במעילה לבדה שאינו מתערב עמה איסור אחר הוא דיש שלד"ע אבל כל שיתער' עמה איסור אחר גם באיסו' המעי' אין שלד"ע ומעילה דקונמות היא לעולם אגידה באיסור אחר דלא יחל דברו וא"כ בקונמות אין שלי' לד"ע כבשאר איסורי תורה. כנלע"ד לפום ריהטא ותו לא מידי

קכ"ז אין שליח לדבר עבירה. אפי' בטביח' דיש שלד"ע היינו בדאין שם אלא איסור דטביח' אבל כשיש שם בשליחותו איסור אחר מלבד האיסור דטביחה וכגון שעשאו שליח לטבוח בשבת. גם בטביחה אין שלד"ע. כ"כ הרב מ"ל זל פ"ג מה' גניבה הלכה ו' על מ"ש שם הרמב"ם ז"ל עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב וכו'. דמדקדוק דברי הרמב"ם לו נראה לו דדוקא כשעשאו שליח עתה שישחוט לו והלך השלי' ושחט בשבת אז הוא דחייב הגנב בד' וה'. אבל אם עשאו שליח שישחוט לו בשבת והלך השליח ושחט בשבת פטור הגנב מתשלומי ד' וה'. וטעמא משום דמה שמתחייב הגנב בשחיטת השליח חידוש הוא שחידשה תורה דהא בכל התורה כולה קי"ל אין שלי' לד"ע אלא דשאני טביחה ומכיר' דגלי קרא דאיתיה ע"י שליח וכיון דחידוש הוא אין לנו אלא היכא שלא נצטרף איסור אחר בשליחות זה דלא עשאו שליח כי אם על הטביחה אבל היכא דעשאו שליח שישחוט בשבת דמלבד איסור הטביח' איכא איסור שבת ולגבי איסור שבת פשיטא דאין שלד"ע ה"נ לעניין הטבי' לא נעשה שלוחו. וראיה לזה ממ"ש רבינו בפ"ז מה' מעילה וז"ל בד"א בשהיו החתיכות מקדשי ב"ה אבל אם היו בשר עולה וכו' שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה ובכל התורה כולה אין שלי' לד"ע אלא במעילה לבדה שלא יתערב עמה איסור אחר עכ"ל והראב"ד ז"ל שבחו לטעם זה. הרי לך מבואר מה שכתבנו דכל שנצטרף איסור אחר אמרי' אין שלד"ע. ודוקא כשעשאו שליח גם על האיסור אחר כגון שעשאו שליח שישחוט בשבת וכגון האומר לשלוחו שיתן בשר עולה לאורחים אבל האומר לשלוחו שישחוט והלך השליח ושחט בשבת חייב המשלח שהרי שליחותו לא היה אלא באיסור אחד דהיינו הטביחה ואם השליח עשה איסור אחר דהיינו ששחט בשבת אין זה מעלה ומוריד כלל שהרי בעיקר השליחות לא נצטרף עמו איסור אחר וזה פשוט בעיני. וראיתי להריב"ה ז"ל בטח"מ סי' ש"ן סי"ז שכתב עשה שליח לשחוט לו בשבת והשליח שחט בשבת כתב הרמב"ם שהוא חייב כו'. והנראה שדעתו שדברי רבינו ז"ל אינם מדוקדקים ולדידי דברי רבינו הם בתכלית הדקדוק והראיה שכתבנו מדברי רבינו בהלכות מעילה היא ראיה נכונה אלו דבריו ז"ל יעויין שם

וראיתי להרב שער המלך ז"ל שם בה' גניבה ד"ו ע"ד שכתב דמאי דמייתי ראיה הרב מ"ל ממ"ש הרמב"ם פ"ז מה' מעילה דאם היה בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל בלבד יש לדחות דלא דמי דהתם שאני דכיון דהוא בשר עולה אין בידו לעשות שליח לעניין מעילה בלבד כיון דתרוייהו אגידי ביה והא בלא הא לא איפשר והילכך כי גלי קרא דיש שלד"ע דוקא באיסור מעי' בלבד משא"כ בבשר עולה דאיכא ביה קדושת מזבח נמצא כשהוא עושה אותו שליח למעיל' הרי הוא עושה אותו לאיסור קדושת מזבח. אמנם הכא אף ע"ג דעשאו שלי' לשחוט לו בשבת כיון דבידו לעשותו שליח לעניין טביחה בלבד השתא נמי נהי דבמה שעשאו שלי' שישחוט לו בשבת אין שליחותו שליחות דאין שלד"ע מ"מ לעניין שליחות טביחה שליחותיה