גזע ישי רצא

בס' ידי אליהו דקי"ח ע"ב ובס' משאת משה חי"ד סי' ד' א"ד ז"ל יע"ש

ולענ"ד אחר המחילה רבה אין דבריו מחוורין כלל חדא דהא ע"כ דהא דאמ' רבא דלא מצינו בכל התורה כולה ז"נ וזה מתחייב כללא כייל ואפי' במעי' דאי במעיל' אמרי' ז"נ וזה מתחייב ומשום דילפי' ליה מג"ש דחטא חטא מתרומה א"כ הרי מצינו בתו' דז"נ וזה מתחייב ושפי' י"ל דלשמאי דסבר דבכל התו' כולה יש שלד"ע דאף בששליח נהנה מיחייב משל' כמו שמצינו במעילה דז"נ וזה מתחייב. ורבא כל חיליה למימר הכי אליבא דשמאי אינו לא משום דלא מצינו בבל התו' כולה ז"נ וזה מתחייב דמוכח דאי הוה אשכחן בשום דוכת' בתו' ז"נ וזה מתחייב הוה אמרי' דה"ה לשמאי בכל התו' כולה יש שלד"ע ומשל' חייב אף בששלי' נהנה. וא"כ ע"כ דגם במעי' לא אמרי' ז"נ וזה מתחייב. ועוד דהא אי סבר שמאי דיש שלד"ע בכל התורה כולה היינו משום דיליף לה מהני ב"כ דבמעילה ובטביח' דגלי בהו רחמנא דיש שלד"ע דקסבר ב"כ הבאים כא' מלמדין וכדקאמר רבא את"ל סבר שמאי ב"כ הבאין כא' מלמדין וכו'. וכיון דעיקר האי סברא דשמאי ממעי' וטביחה הוא דיליף לה א"כ אם איתא דבמעיל' כיון דילפינן לה בג"ש דחטא חטא מתרו' בכל גוונא יש שלד"ע ואפי' כשהשלי' נהנה. מינה ממילא דלשמאי דיליף ממעי' דיש שלד"ע בכל התו' כולה כמו במעי' דאפי' בשנהנה השלי' יש שלד"ע בכל התורה כולה דומיא דמעילה דמינה יליף לכל התורה כולה דיש שלד"ע ואיך קאמר רבא את"ל סבר שמאי ב"כ הבאין כא' מלמדין וכו' מודה שמאי כאומר לשלוחו צא ואכול חלב וכו' דשלי' חייב ושולחו פטור שלא מצינו בכל התו' כולה ז"נ וכו'. הא במעי' דמינה יליף שמאי דיש שלד"ע בכל התו' כולה אמרי' זה נהנה וזה מתחייב

ותו דאם איתא דבמעי' לא אמרי' זה נהנה וזה מתחייב משום דילפי' לה מתרו' ובתרומה לא מצינו מקום לומר בו אין שליחו' כדאמ' מר הרב שער המלך ז"ל. א"כ איך קאמר הש"ס דהו"ל מעי' וטביח' ב"כ הבאין כא' דלמר מלמדין ולמר אין מלמדין הא איצטריך רחמנא הג"ש דמעיל' מחטא חטא מתרומה ללמדנו מג"ש זו דבמעי' בכל גוונא יש שלי' ואפי' בששליח נהנה ובדבר דלא עשאו שליח אלא מן ההנאה כהני גווני דכתבו תוס' בשם ר"י ז"ל דומיא דתרומ'. משא"כ אי לא הוה כתב רחמנ' רק גבי טביחה והוה ילפינן מטביחה שאר איסורין שבתור' ומעיל' בכללן. דלא הוה אמרי' אפי' במעי דיש שלד"ע אלא בדבר דלא נהנה שליח אבל היכא דשליח נהנה שלי' מעל ולא המשל' דו"נ וזה מתחייב לא אמרי' ולהכי איצטריך גבי מעי' ג"ש דחטא חטא מתרומ' ללמדנו דבמעי' יש שליח בכל גוונא דומיא דתרומה. ואי כתב רחמנא ג"ש דמעילה ולא כתב קרא גבי טביחה נמי והוה ילפי' כל התורה כולה וטביח' בכלל ממעילה. הוה אמינא דבכל התורה כולה יש שלד"ע ואפי' בשלי' נהנה דומיא דמעי' דילפא מתרומה. להכי כתב רחמנא קרא יתירא גבי טביח' ללמדנו מכח האי יתורא דלא נילף כל התורה ממעי' דיש שלד"ע אפי' בנהנה שלי' אלא דילפינן מטביח' לכל התור' דיש שלד"ע והיינו בלא נהנה שליח דומיא דטביחה דאין השלי' נהנה אבל היכא דשלי' נהנה שלי' חייב ולא המשל' דז"נ וז"מ לא אמרינן. וא"כ אין כאן כ"כ הבאין כאחד. אלא מוכרח דגם מעי' דילפינן לה מתרומה הוה דוקא באין השלי' נהנה דומיא דשליחו' דתרו' דאין השלי' התורם נהנה בשליחותו מהכרי. אבל היכא דשליח נהנה שלי' מעל ולא משל' דז"נ וזה מתחייב לא אמרי' ולכן הו"ל שפיר מעיל' וטביח' ב"כ הבאין כאחד. וגם עיקר דברי הרב שער המלך ז"ל בהני מילי דכת' דכיון דמעיל' יליף חטא חטא מתרו' איכא למימ' דבכל גוונא יש שליח במעי' ואפי' במידי דהנאה דומיא דתרו' דבכל גוונא יש שלי' שלא מצינו בתרו' מקום לומר בו אין שליחות. הם דברים תמוהים טובא לפענ"ד. דאדרבה כיון דמעיל' יליף מתרומ' אית לן למימר דוקא דומיא דתרומה דאין בשליחותה דתרומה הנאה לשלי' ומשום הכי הוא דלא מצינו בתרומה מקום לומר אין שליח אבל היכא דשלי' נהנה דשייך ביה למימר ז"נ וזה מתחייב לא אמרי' כדשייך למימ' גבי מעיל' אין שליח. וכ"כ הרא"ש בתוספותיו לקדושין שם בפ' האיש מקדש בפשיטות וז"ל ואם אמר הגזבר לשליח לישב על מצעות של הקדש או לירד לתוך מים של הקדש לרחוץ בהם מעל השליח אע"ג דעשה שליחותו דלא מרבינן שליחות במעילה אלא כעין שליחות דתרומה שאין לתורם שום הנאה אבל היכא דנהנה השלי' כה"ג לא נתרבה שליחות עכ"ד ז"ל. הנה שכתב להכריח דבנהנה שליח לא מעל משל' אלא שליח מעל משום מאי דילפינן לה למעי' מתרומה דלהכי בעינן דומיא דשליחו' דתרומ' שאין לתורם שום הנאה. באופן שדברי הרב שער המלך ז"ל תמוהים בזה. ומה שסיים הרב ז"ל לעיין בס' ידי אליהו ושו"ת משאת משה. לעת עתה אין ספרי קדש אלו מצויים אצלי לעיין דברי' מה אמור רבנן בזה. סוף דבר דהאי ספיקא דתו' כשם ר"י ז"ל הוא תמוה דנראה שאין מקום לספק בזה דגם במעי' ז"נ וז"מ לא אמרי' וכדכתי' להכריח מהש"ס.