גזע ישי רצ

אזלינן בתר האיסור אחר דלאו איסור מעילה הוא דדינו בו דאין שלד"ע כשאר כל האיסורים שבתורה דאין שלד"ע ולא אזלינן בתר האיסור דמעיל' דאגיד ביה ולומר דיש שלד"ע משום האי איסורא דמעילה דיש שלד"ע בו וליחייב משל'. ולזה צריך טעם אמאי נזיל בתר האיסור האחר דאכילת בשר עולה ולמימר דאין שלד"ע גם לענין האיסור דמעיל' ולא נזיל בתר איסור מעי' שבו ויש שלד"ע וליחייב משלח בחיוב המעי'. לזה כתב דה"ט דאזלינן בתר איסור האחר ואין שלד"ע ולא בתר איסור המעילה דיש שלד"ע משום דבכל התורה כולה יש שלד"ע לא במעילה לבדה דגלי בה קרא וכיון שחידוש הוא שחידשה תורה במעילה אין לך בו לא חידושו והוא כשהוא איסור מעי' בלחוד שלא יתערב בו איסור אחר אבל כשיתערב בו איסור אחר כיון דאיסור האחר הוא מן הרוב שאין שלד"ע דהא בכל התו' כולה אין שלד"ע בטל איסור זה דמעיל' דהוא מן המיעוט דהני מילי דיש בהו שלד"ע לגבי האי איסור' אחרינ' דאגיד ביה דהוא מן הרוב ואזלי' בתריה דהאי איסורא אחרינא דאין שליח לדבר עבירה ולא מיחייב שולחו גם משום איסור מעילה זהו כוונת הרמב"ם ז"ל כן נלע"ד ותו לא מידי

קכ"ד אין שליח לדבר עבירה. נסתפקו התוס' ז"ל בפ' האיש מקדש דף מ"ג ע"א ד"ה שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב בשם ר"י ז"ל באומר לשלי' הושט ידך לכד של שמן ותהנה מן הסיכה או שב על עורות של הקדש או התחמם בגיזי עולה והשלי' לא ידע דהם של הקדש דהשתא לא עשאו שלי' אלא מן ההנא' אם יתחייב המשל' כדאמרי' גבי מעילה. או דילמא זה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן ע"כ יעויין שם שהניחוהו בספק

ולפום ריהטא האי ספיקא דר"י בעל התוס' ז"ל תמוה דמאי מספקא ליה הא ממאי דקאמר רבא את"ל סבר שמאי ב' כתובין הבאים כא' מלמדין וכו' מודה שמאי באומר לשלוחו צא ואכול את החלב או בעול את הערוה דשלי' חייב ושולחו פטור שלא מצינו בכל התו' כולה ז"נ וז"מ מבואר דהכי נמי הוה לדידן דקי"ל בכל התו' כולה אין שלד"ע ובמעי' וטביחה יש שלד"ע דהיינו דוקא במידי דלא נהנה השלי' אבל בנהנה השלי' לא מעל משל' אלא השלי' מה"ט דז"נ וזה מתחייב לא אמרינן דאי במעילה דלדידן נמי יש שלד"ע הוה בכל גוונא ואפי' בעשאו שלי' מן ההנאה כהני גווני דכתבו התוס' ז"ל א"כ הרי מצינו בתור' ז"נ וזה מתחייב דהא במעילה דגלי ביה קרא דיש שלד"ע ומשלח מעל הוה אפי' בשלי' נהנה. וא"כ ה"נ לשמאי דס"ל ב' כתובין הבאים כא' מלמדין ובכל התו' יש שלד"ע י"ל דבכל גוונא יש שלד"ע בכל התור' ואף שהשלי' נהנה כדאשכחן במעיל' דהכי הוה ואיך קאמר רבא דמודה שמאי באומר לשלוחו צא ואכול את החלב וכו' דשלי' חייב ושולחו פטור שלא מצינו בכל התו' כולה ז"נ זה מתחייב. ועוד דהא שמאי דסבר דבכל התורה יש שלד"ע ממעיל' וטביח' הוא דיליף לה דקסבר ב' כתובים הבאין כא' מלמדין וכדקאמר נמי רבא את"ל סבר שמאי ב"כ הבאין כא' מלמדין וכו' וכיון דממעילה הוא דיליף שמאי לכל התורה כולה דיש שלד"ע אם איתא דבמעילה בכל גוונא יש שליח ומעל המשל' ואפי' בלא עשאו שליח רק מן ההנאה כהני גווני דכתבו התוס' ז"ל א"כ מינה נמי לכל התור' כולה לשמאי דיש שלד"ע דבכל גוונא יש שלד"ע ואפי' בנהנה שליח דומיא דמעילה דהא ממעי' הוא דיליף דיש שלד"ע בכל התורה ומינה דמה במעי' בכל גוונא יש שליח ואפי' בנהנה שליח אף בכל התורה כן. ואיך קאמר רבא את"ל סבר שמאי ב"כ הבאין כא' מלמדין וכו' מודה שמאי באומר לשלוחו צא ואכול את החלב וכו' דשלי' חייב שלא מצינו בכל התור' כולה ז"נ וזה מתחייב. הא כיון דסבר ב"כ הבאין כא' מלמדין וממעילה הוא דיליף לה להאי סברא דיש שלד"ע בכל התורה ע"כ דבכל גוונא סבר יש שלד"ע בכל התור' ואפי' בנהנה שליח דומיא דמעילה. אלא מוכרח דגם במעי' לא אמרינן זה נהנה וזה מתחייב ולהכי קאמר רבא שפיר את"ל קסבר שמאי ב' כתובין הבאין כא' מלמדין וכו' מודה שמאי באומר לשלוחו צא ואכול את החלב וכו' שלא מצינו בכל התור' כולה ז"נ וזה מתחייב דגם במעי' הוי דוקא בלא נהנה שליח יש שלד"ע ומשלח מעל ולא השלי' אבל בנהנה שלי' לא מעל משלח שא השלי' דז"נ וזה מתחייב לא אמרי'. וא"כ מאי מספקא ליה לר"י בעל התוס' ז"ל אי אמרי' במעילה זה נהנה וזה מתחייב

וראיתי להרב שער המלך ז"ל פ"ז מה' מעי' דנ"ה סע"ב שכתב וז"ל ובמ"ש עוד מסופק היה ר"י באומר לשליח הושיט ידך לכד של שמן וכו' אם יתחייב השליח כדאמרינן גבי מעילה או"ד ז"נ וזה מתחייב לא אמרינן. נראה דמספקא ליה מילתא אי מאי דאמרי' בגמ' שלא מצינו בכל התורה ז"נ וזה מתחייב כללא כייל ואפי' במעילה או"ד אין למידין מן הכללות ובמעילה אמרי' שפיר ז"נ וזה מתחייב. ונראה דמס"ל דכיון דיליף חטא חטא מתרומה איכא למימר דבכל גוונא יש שליח שלא מצינו בתרומה מקום לומר בו אין שליחו' ועיין