גזע ישי רמד

דחצר דגברא נמי משום יד אתרבאי. והיותר קשה על התוס' דהוקשה להם התם בפ"ק דב"מ ד"י ד"ה אי בעי עביד הך מתני' דפ' מרובה ותירצו דיש לחלק בין ידע ללא ידע. ואמאי לא הוקשה להם על מאי דקאמר התם הש"ס בתחילה וכן לבסוף לחד אי בעי' אימא דלר"י חצר דגברא נמי משום יד אתרבאי מהך מתני' דפרק מרובה דלפ"ז ליכא למימר להאי חילוקא דבין ידע ללא ידע כיון דליכא גילוי דקרא לחלק שום חילוק בהא דאין שלד"ע וכאמור. אלא מוכרח דהאי חילוקא דבין ידע השלי' ללא ידע דחדתי לן התוס' ז"ל נתן ליאמר מסברא בלחוד בלא שום גילוי דקרא דמסברא יש לחלק חילוק זה ואין צורך שום גילוי דקרא לזה. ולכן אף דיסבור ר"י דחצר דגברא נמי. משום יד אתרבאי לא קשיא לדידיה נמי הך מתני' דפ' מרובה דלדידיה נמי מחלקינן בהאי כללא דאין שלד"ע בין היכא דידע השליח ללא ידע וכדתירצו לה התוס' דהאי תירוצא דהתוס' נאמר גם לפי האי אי בעית אימא דהש"ס התם דר"י ס"ל דחצר דגברא נמי משום יד אתרבאי. באופן דהאי חילוקא דחלקו התוס' ז"ל בין ידע השלי' ללא ידע ע"כ דמסבר' בלחוד הוא דיש לחלק להאי חילוקא ואף דחצר לאו משום שליחות אתרבאי ולא הוה מצינן למימר להני חילוקי דרב סמא ורבינא דהא הני חילוקי דרבינא. ור"ס על כרחין דמשום דחצר משום שליחות אתרבאי דגלי לן רחמנא לחלק בהכי הוא דמחלקי רבינ' ור"ס להני חילוקי. מ"מ להאי חילוקא דבין ידע ללא ידע אמרינן ליה שפיר מסברא דילן ולא צריך גילוייא דקר' לחלוק זה. ודלא כהר' מהרימ"ט והגאון רש"ל דכתבו דמהני חילוקי דחילקו רבינא ור"ס הוא דלמדו התוס' לחלק להאי חילוקא דבין ידע ללא ידע

ומאי דאקשינן לעי' על האי חילוקא דהתוס' ז"ל דבין ידע השלי' ללא ידע דא"כ רבויי' דחצר דמשום שליחות גבי גניבה למימרא דאף דאין שלד"ע חצר הוה שליח אפי' לד"ע כמ"ש רש"י והתוס' דלהכי הוא דרבי חצ' גבי גניב' ל"ל. הא אין לך לא ידע יותר מחצ' הנה לפי מאי דחדתי רבינ' ור"ס להני חילוקי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. לא קשיא מידי דאה"נ דמשום חצר גופיה למימרא דהוה שליח אפי' לד"ע לא איצטריך כיון דכלא ידע בדבר הוא. ומאי דכתב רחמנא רבוי דחצר אם אינו ענין לגופיה דהא לא ידע הוא ופשיטא דהוה שליח תנהו ענין לידע ולמימרא דגם בידע דקי"ל בעלמא דאין שלד"ע אתא האי רבוייא לאשמועינן לרבינא לחלק בין שליח ב"ח לאינו ב"ח ולרב סמא בין היכא דאי בעי עביד כו' להיכא דבע"כ עביד דומיא דחצר

ומעתה ע"פ הבא'ר הנה מקום אתי לעלות בישוב הני תיובתי דאותבי רבנן הנ"י בשם האחרונים ז"ל על האי חילוקא דחילקו התוס' זל בין ידע השליח ללא ידע מהא דפריך תלמוד' בפ"ק דקידושין מחצר כנז"ל. וכן נמי מאי דמותיב מר הר"ב לחם אבירים ז"ל ע"ד התוס' דפ"ק דב"מ דהקשו ללישנא דרב סמא מהך מתני' דפ' מרובה ולא הקשו על המקשה. ולפי מאי דכתיבנא להכריח דע"כ דהאי חילוקא דבין ידע השליח ללא ידע מסברא ידעינן לה ולא צריך קרא להכי. ניחא דהנה המקשן הא ודאי דאף הוא ראה וידע להאי חילוקא דבין ידע השליח ללא ידע ושמסברא ידעינן לה להאי חילוקא ולא צריך גילוי דקרא לחלוק זה וזה מוכרח מעצמו מהא גופה דקאמר הש"ס התם דר"י ור"ל בהא פליגי דלר"י חצר משום יד אתרבאי ולר"ל חצר משום שליחו' אתרבאי. דלפ"ז ע"כ דמסברא אית לן לחלק בהא דאין שלד"ע בין ידע השליח ללא ידע דאי לאו הכי תיקשי ליה לר"י מתני' דפ' מרובה הנז' לא ע"כ דיש לחלק מסברא בין ידע ללא ידע ואין צריך גילוי קרא לזה ולכן אף דס"ל לר"י דחצר משום יד אתרבאי לא קשיא הך מתני' דפ' מרובה וככל האמור לעיל. ולהכי היינו דק"ל שפי' להמקש' ומי איכא למ"ד חצ' משו' שליחו' אתרבאי והתניא אם המצ'תמצא אין לי כו' ואי חצ' משו' שליחו' אתרבאי א"כ מצינו שלד"ע וקי"ל אין שלד"ע. כלומ' דאיך אפש' לומ' דחצר משו' שליחו' אתרבאי דא"כ ל"ל דכתב רחמנא רבוייא דחצר גבי גניבה משום שליחות. ואי משו' דאין שלד"ע ולהכי הוא דאיצטריך רחמנא למכתב רבוי דחצר גבי גניבה למימר' דחצר הוה שלי' אפי' לד"ע וכדכתבו רש"י והתוס' ז"ל. הא ניחא לפי מאי דמשני רבינא ור"ס לחלק בין בר חיובא לאינו ב"ח או בין אי בעי עביד וכו' לחצר דבע"כ עביד. אמנם המקשה דלא אסיק אדעתיה לחלק לכל כי הני חילוקי ק"ל דלמאי איצטריך רבוייא דחצר הא סברא היא לחלק בין היכא דידע השליח ללא ידע כנז' ואין לך לא ידע מחצר ופשיטא דהוה שלי' אפי' לד"ע דבכל התורה כולה נמי הכי הוה דהיכא דלא ידע יש שליח. וע"כ לומר דלהכי הוא דאתא למימ' דאפי' בידע יש שלד"ע דהא לגופיה לא איצטריך כי דלא ידע הוא ואם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל התורה כולה ובידע נמי יש שלד"ע ואנן קי"ל בכל התורה אין שלד"ע בידע וא"כ לא אפשר לומר דרבוי דחצר אתא למיגמר לבעלמא דגם בידע יש שלד"ע וא"כ למאי אתא כיון דלגופיה למימ' דחצר הוה שלי' אפי' לד"ע אף דקי"ל בעלמא אין שלד"ע לא איצטרי' דהא חצר לא ידע הוא ואין צריך לרבויי להא דפשיט' הוא דהוה שלי' דאפי' בעלמ' ידעינן להאי סברא