גזע ישי רמג

דגבי ממונא חצר מאם המצא תמצא אתרבאי ואיכ' למי' דשליחות הוא ומשום דאין שלי' לד"ע איצטריך למכתב התם ע"כ יע"ש. הנה דרש"י ז"ל גופיה פי' דאי אמרינן דחצר משום שליחות מאי דאצטריך רחמ' למכתביה לרבוי זה דחצר משום שליחות גבי גניבה הוא לאשמועינן דאפי' לד"ע הוה חצר שלי'. וכ"כ התוס' זל בב"ק דס"ה ע"א ד"ה אין לי אלא בידו וכו' כדברי רש"י זל הנז' יע"ש. ואם איתא להאי חילוק' דחלקו התוס' ורש"י זל בהא דאין שלי' לד"ע בין ידע השלי' ללא ידע. למאי איצטריך רחמנא לרבויי חצר משום שליחות גבי גניבה למי' דאע"ג דאין שלד"ע חצר הוה שלי' אפי' לד"ע כמו שכתבו הם ז"ל גופייהו דלהכי הוא דאצטריך רבוי דחצר גבי גניבה. הא אין לך לא ידע מחצר והרי בלא ידע השלי' גם בעלמ' בכל התורה כולה הוה שלי' אפי' לד"ע דדוקא בידע השלי' הוא דאין שלד"ע ולמה לי רבוייא דחצר גבי גניבה משום שליחות

איברא דכבר כתבנו לעי' בשם הרב הגדול מהרימ"ט והגאון רש"ל דכתבו דהתוס' ז"ל דכתבו להאי סברא דידהו לחלק בין ידע השליח ללא ידע הוא לפי מאי דמשני התם רבינא ומחלק בין היכא דשלי' ב"ח להיכא דלאו ב"ח ולר"ס החלוק הוא בין היכא דאי בעי עביד אי בעי לא עביד לאפוקי חצר דבע"כ עביד. ומהני טעמי הוא דלמדו התוס' ז"ל לחלק להאי חילוקא דידהו דבין ידע השלי' ללא ידע דכי לא ידע דמיא לחצר. דלפ"ז לא קשיא נמי האי קושיא דאקשינן. משום דהא גופיה הוא דאתא האי ריבוייא דחצר דמשום שליחות גבי גניבה לאשמועינן דיש חילוק בהאי כללא דאין שלד"ע בין ב"ח לאינו ב"ח לרבינא. או בין אי בעי עביד אי בעי לא עביד להיכא דבע"כ עביד לרב סמא וכמ"ש הרמב"ן אל בחי' לפ"ק דב"מ הביאו הר"ב בס' א"ז שם וכתבנו דבריו לעי' סי' צ"ה דלהכי הוא דאתא הך רבוייא דחצר משום שליחות גבי גניבה יע"ש. וא"כ תו ליכא לאקשוי על מאי דכתבו התוס' זל לחלק בין ידע השלי' ללא ידע דל"ל ריבוייא דחצר גבי גניבה הא אין לך לא ידע מחצר. דהיא גופה אתא האי ריבוייא לאשמועינן דאיכא לחלק בין ידע ללא ידע דאילו מסברא בלחוד בלאו האי ריבוייא דחצ' גבי גניבה לא הוה מצינן לחלק בהאי כללא דאין שלד"ע שום חילוק כלל לא להני חילוקי דרבינא ור"ס ולא להאי חילוקא דחלקו התוס' בין ידע ללא ידע. שא דהשתא הכא דכתב רחמנא להאי רבוייא דחצר משום שליחות גבי גניבה הוא דנפקא לן לחלק להני חילוקי דרבנן הנז'

האמנם כדדייקינן שפיר בהורמנותייהו דרבנן הרב מהרימ"ט והגאון רש"ל זל אמינ' דע"כ דהאי חילוקא דחלקו רבנן התוס' ז"ל בין ידע השלי' ללא ידע. לאו מכח הני טעמי דרבינא ור"ס הוא דנפקא להו לחלק חילוקם דבין ידע ללא ידע ומהני טעמי הוא דלמדו התוס' לחלק בהכי כדסברי רבנן הרב מהרימ"ט והגאון רש"ל ז"ל. דאחר המחילה רבה מכבוד רבנותם דהא ליתא לפענ"ד דאם כן דמשום דרבי רחמנא חצר משום שליחות גבי גניבה הוא דנפקא לן נמי להאי חילוקא דבין ידע ללא ידע אבל אי לאו האי ריבוייא דחצר מסברא לא הוה מצינן לחלק לכל כי האי חילוקא דבין ידע השליח ללא ידע. איך קאמר הש"ס התם בפ"ק דב"מ בתחילה דר"י ור"ל פליגי בהא דר"י ס"ל חצר משום יד אתרבאי וכן נמי קא' התם סתמא דתלמודא לבסוף לחד תירוצא בריש די"א דבקטנה כ"ע לא פליגי דמשום יד אתרבאי כי פליגי בקטן מ"ס כלומר ר"י סבר ילפין קטן מקטנה ומ"ס לא ילפינן כו'. והשתא איך אפשר לומר כלל דר"י ס"ל דגם חצר דגברא משום יד אתרבאי. דא"כ דלר"י לא רבי רחמנא חצר גבי גניבה משו' שליחות אלא משום יד הוא דאתרבאי דילפינן קטן מקטנה דהוא משום יד. לא מצינן תו לחלק שום חלוק בהאי כללא דאין שלד"ע דהא מסברא בלאו גלויא דקרא לא מצינן לחלק שום חלוק כנז' ותיקשי ליה א"כ לר"י הך מתני' דפ' מרובה דנתנו לבכורות בנו וכו' דפירוש' היא לפי דעת רש"י והתוס' ז"ל דנתנו הגנב לבכורת בנו וחייב הגנב במשיכת השומר. מהא דקי"ל דאין שלד"ע. דלר"י לא יתכן לתרץ להאי תירוצא דתירצו התוס' ולחלק יצאו בין ידע השליח ללא ידע. דהאי חלוקא שחלקו התוס' לא נתן ליאמר אלא לר"ל דס"ל דחצר דגברא משום שליחות אתרבאי. דלפ"ז הרי נפקא לן לחלק להאי חילוקא דבין ידע ללא ידע מהאי רבוייא דרבי רחמנא חצר משום שליחות גבי גנבה כנז'. אבל לר"י דס"ל דחצר דגברא נמי משום יד אתרבאי לית לן גילוי בקרא לחלק כל כי האי חילוקא ובכל גוונא אין שלד"ע. וקשיא לדידיה הך מתני' דנתנו לבכורות בנו וכו' דאמאי חייב הגנב הא קי"ל אין שלד"ע וכ"ש דר"י הוא דאמ' הלכה כסתם משנה. אלא ע"כ צריך אתה לומר דגם לר"י חצר דגברא משום שליחות אתרבאי ונפקא לן מהא דרבי רחמנא חצר משום שליחות גבי גנבה דיש לחלק בהאי כללא דאין שלד"ע בין ידע ללא ידע ואתיא שפיר הך מתניתין דפ' מרובה דנתנו לבכורות בנו וכדתירצו לה התוס' ז"ל. ואיך קאמר סתמא דש"ס בתחילה וגם לבסוף לפום חד תירוצא דר"י ס"ל