גזע ישי רה

שכ"כ הכריתות בבירור דהיכא דצריך לגופיה אמרי' היכא דגלי גלי א"ד הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל יע"ש. שהניח בקושיא. והוא פלא דאיך לא השגיח הר ז"ל בעינא פקיחא שם בפ"ק דקידושין דל"ה דרש"י ז"ל פליג על התוס' בהא דשני כתובים הבאים כא' אין מלמדין ואיהו ס"ל דהא דאין מלמדין היינו דליכא למילף מהני שני כתובים לבעלמא שיהא הדין כך אבל להיפך נמי לא ילפינן מב' כתובין דלאו מיעוטא נינהו ומשו"ה הוא דפי' שם רש"י זל דהא דנשים פטורות ילפינן לה מבנין אב וכמ"ש הרב הגדול מהריב"ל כנז'. וגם בס' הכריתות כתב שכן משמע מדברי רש"י דזבחים. וכן מוכח להדיא מדברי רש"י ז"ל דפ"ב דקידושין שפי' ולמ"ד אין מלמדין ולית לן למילף ממעילה וטביחה דיש שלי' כו' הנה שדקדק בלישניה למימר ולית לן למילף ממעילה וטביחה דיש שליח ולא קאמר וילפינן ממעילה וטביחה דאין שלד"ע. וא"כ מאי מקשה הרב ז"ל על דברי רש"י ז"ל אלו והכי אמר מר דרש"י ארכביה אתרי ריכשי דהא ודאי ליתא כי דברי רש"י ז"ל ברורין לעיני כל רואה דלאו תרי ריכשי הוא אלא כולא חדא דמשו' דמב' כתובין לית לן למילף דיש שלי' אוקמינן אסברא דאין שליח דלטעמיה אזיל דס"ל הכי בפי' המדה הלזו דב"כ הבאין כא' אין מלמדין ודלא כהתוס' ז"ל ועיין מ"ש הרב מהרש"א ז"ל גופיה בספרו יבין שמועה דס"ו ע"ד כלל קנ"ה דפליגי רש"י והתוס' ז"ל בזה והביא דברי הכריתות יע"ש. ואיך הכא בספרו גופי הלכות נעלם מעיני קדשו דבר זה. גם מאי דכתב עוד הרב ז"ל דכי מעיינת אשכחן דנותן טעם לפגם דאי איכא הך טעמא דסברא א"כ מהך סברא גופה לא הוי שני כתובים הבאים כאחד וכו' עד הו"א דוקא היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי אוקמיה אסברא שכ"כ הכריתות בבירור דהיכא דצריך לגופיה אמרי' היכא דגלי גלי. אחר המחילה רבה הם דברים תמוהים מאד ולא ידענא מאי קאמר דהא כל שני כתובים הבאים כא' הכי הוו דכל חד צריך הוא לגופיה אלא דשקולים הם והיה יכול ללמו' חד מחבריה בבנין אב ומשום דטרח וכתב קרא במקום אחר ללא צורך כיון דהיה יכול ללמדו מהאח' בבנין אב וליכא שום פירכא הו"ל ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין. דדוקא כי לא הוה מצי יליף חד מחבריה בבנין אב משום איזו פירכא דאיכא למיפרך על הבנין אב הוא דלא הוו שני כתובים כיון דאיצטריך למכתב גם באידך. וא"כ ה"נ בהא דאין שלד"ע נהי דיש סברא זו דדברי הרב דאין שליח היינו אי לא אשכחן דגלי רחמנא במקום אחר הפך סברא זו. אבל אי גלי קרא בחד דוכתא דיש שליח אפי' לד"ע היפך סברא זו ילפינן ממיל' שאר מילי מהאי דגלי ביה קרא דלא נימא להאי סברא כלל דכיון דגלי רחמנא במקום אחד היפך סברא זו מינה נמי לכל מקום. אך אי כתב עוד רחמנא במקום אחר היפך סברא זו כהני דמעילה וטביחה פשיטא דהוו שני כתובים הבאים כאחד. ובבירור כתב הכריתות ז"ל בלשון למודים ח"ה שער א' סי' ב' דכל פסוק שצריך לגופו נילוף מיניה ושאינו צריך לגופו לגילוי בעלמא וכן כל שיטת עליה ביבמו' בפ"ק ד"ה א"ד ז"ל יע"ש. אשר מדבריו אלו אתה למד למוד מפורש כל בתר איפכא דכתב מהר"ש אלגאזי ז"ל בשמו דכ"כ הכריתות בבירור דהיכא דצריך לגופיה אמרינן היכא דגלי גלי. וליתא אלא כל בתר איפכא איתא בהכריתות דכל פסוק הצריך לגופו הוא דנילוף מיניה כנז'. סוף דבר שדברי הרב מהר"ר שלמה אלגאזי ז"ל נפלאו ממני וצל"ע

המורם מן האמור דאי האי כללא דאין שליח לד"ע נפקא לן מקרא או אינו רק מהאי סברא דדברי הרב בלחוד תליא בפלוגתא דרש"י והתוס' ז"ל בפירושא דהמדה הזו דשני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין דלדעת רש"י זל דהכוונה הוא דלית לן למילף מהשני כתובי' לבעלמ' שיהא הדין כן כדין הני ב' כתובים אבל ההיפך נמי לא ילפינן מינייהו. לית לן שום ילפותא מקרא להאי כללא דאין שלד"ע אלא מהאי סברא דדברי הרב וכו' הוא דאמרינן דאין שלד"ע. אמנם לדעת התוס' ז"ל דשני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין היינו דהוו כמיעוטא. הו"ל האי כללא דאין שלד"ע מילפותא דקרא

והנה הרי"ף והרא"ש ז"ל בפ"ב דקידושין לא הביאו כלל להאי דאמרינן בהך סוגיא דאין שלד"ע משום דהו"ל מעילה וטביחה ב"כ הבאים כאחד ואין מלמדין או דהוו שלשה כתובים לב"ה דק"ל כוותיהו בדרשא דעל כל דבר פשע דגבי שליחות יד. אלא כתבו ז"ל ולדבר עבירה לא אמרי' שש"א כמותו דקי"ל אין שלד"ע דאמרי' דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ע"כ יע"ש. הנה שכתבו דמהאי סברא דדברי הרב וכו' הוה ולא הזכירו כלל מהא דהוו מעילה ושליחות יד וטביח' ג' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין. ואיכא לאקשויי עלייהו לפום ריהטא דאמאי כתבו דמהאי סברא דדברי הרב כו' הוא דקי"ל דאין שלד"ע ולא כתבו דילפינן לה נמי מקרא דשני כתובים או ג' הבאין כאחד ואין מלמדין. כי על כן אפשר לי ללמו' מדברי הרי"ף והרא"ש ז"ל אלו דס"ל כדעת רש"י