גזע ישי קפו

מה אתם בני ברית וז"ל וא"ת דבפ"ב דקידושין משמע דלר"ש לא איצטריך ליה למדרש מה אתם בני ברית ומוקי לה לדרשא אחריתי וא"כ לדידיה מנ"ל הא דקי"ל בכל דוכתא דנכרי לאו בר שליחות הוא לענין זכיה ורבית בפ' איזהו נשך וי"ל דמ"מ כיון דדרשינן שליחות מתרומה מגם אתם ומינה ילפי' בעלמא מסתמא דלא מרבינן בעלמא אלא דומיא דאתם עכ"ד ז"ל יע"ש. הנה שהוקשה להם להתוס' דלר"ש דלא איצטריך ליה למדרש מה אתם ב"ב ומוקי לה לדרשא אחריתי לדידיה מנ"ל הא דקי"ל בכל דוכתא דנכרי לאו בר שליחות הוא לענין זכיה ורבית בפ' א"נ. אלמא פשיטא להו להתוס' ז"ל דגם לר"ש אין שליחות לגוי בכל התורה כולה ואפי' במידי דהגוי שייך ביה כזכיה דיש לגוי יד לזכות לעצמו. ונ"ל דפשיטא להו להתוס' ז"ל הכי דגם לר"ש אין שליחות לגוי בכל התורה ואפי' במידי דהגוי שייך ביה. מכח הך סוגיא דפ' איזהו נשך דטרח הש"ס לתרץ הברייתא ולא משני דאתיא כר"ש וכדכתיבנא לעיל. ובמה שתירצו התוס' זל דמ"מ כיון דדרשי' שליחות מתרומה מגם אתם ומינה ילפי' בעלמא מסתמא דלא מרבינן בעלמא אלא דומיא דאתם עיין מ"ש בכונת דבריהם הגאון מהר"ם מלובלין ז"ל בס' מאיר עיני חכמים שם ועיין להגאון פני יהושע ז"ל שם ועיין להר' עצמות יוסף זל בקידושין לדמ"א דפוס קוסטאנטינה דע"ב ע"ב ד"ה גם לר"ש וכו' כי שם בא"רה דגם לר"ש מכח הסמיכות דגם אתם ידעינן מה אתם בני ברית וכו' וניחא ליה בהכי מה שתמה המרדכי שם זל תימא לר"ש דלא דריש בכל דוכתא גם אתם מנ"ל הא דקי"ל נכרי לאו בר שליחות הוא לענין זכיה ולא לענין רבית עכ"ל. דלר"ש נמי מכח הסמיכות נמי נפיק ליה דהא לרבנן נמי קרא איצט' לדרשא אחריתי ולא דריש מה אתם כי אם מכח הסמיכות יע"ש. אלא שיש להרגיש על הר' ע"י ז"ל שלא זכר שר לדברי התוס' דגיטין הנז' שהקשו להאי קושיא דהמרדכי ותירצוה באופן דגם לר"ש אין שליחות לגוי כלל בכל התורה כולה ואף במידי דהגוי שייך ביה ואף אנן לדידהו ודלא כהגאון צאן קדשים ז"ל ואכתי הקושיא אהא דמיבעיא לן בנדרים דל"ה אי כהני שלוחי דידן או שלוחי דרחמנא במקומה עומדת דאמאי לא פשיט דשלוחי דרחמנא נינהו מברייתא דאיש איש שמקבלין נדרים ונדבות מגוים והכהנים מקריבים קרבנות הגוים ואי שלוחי דידן נינהו הא קי"ל אין שליחות לגוי אפי' אנן לדידהו

והנה הגאון בעל פנים מאירות ז"ל בש"ות ח"ב סי' קי"ח גם איהו ז"ל הקשה להך קושיא וסיי' וצ"ל דלגבי גוים באמת פשיט ליה דהוו שלוחי דרחמנ' ולא מיבעיא להש"ס אלא לגבי ישראל אי שלוחי דידן או שלוחי דרחמנא יע"ש. וראיתי להר' חי"דא ל בס' פתח עינים בחי' יומא לדי"ט ע"א דאייתי מר להני מילי דהגאון פנים מאירות ז"ל הנזכר וכתב וק"ק על הרב דלא זכר מתירוץ התוס' הנז' דמדר"ה בריה דרב יהושע פשיטא ליה דהוו שלוחי דרחמנא אלא דהבעיא היא אי הוו נמי שלוחי דידן וכפ"ז אין להביא ראיה מברייתא דאיש איש לרבות הגוים דכיון דהא פשיטא ליה דשד"ר נינהו הא תיסגי לגוים דאין להם שליחות ומבעיא ליה לדידן אי הוו נמי שלוחי דידן והגם דגם הרב מדעתו כתב קרוב לזה מלבד דהו"ל להביא דברי התוס' לאלומי מילתא. עוד בה דאי מסברא נאמ' כן כמ"ש הרב אכתי קשה דהו"ל לש"ס למפשט מהברייתא ולדחי ליה כמ"ש הרב הנז'. אמנם השתא דהתוס' כתבו כן משום מימרת ר"ה בריה דרב יהושע וכתבו דממימרא זו כבר פשיטא ליה דשד"ר ועלה בעי אי הוו נמי שלוחי דידן מעתה אין צורך לאתויי הברייתא ולדחוייה דכבר הוו ידעי מימרת ר"ה ועלה בעו ומה יפשוט מהברייתא הנז' והרמב"ן בחי' לקידושין שם כתב די"א דהכא בישראל דודאי כיון דאנן לא מצינן למעבד ואינהו מצו מעבד שד"ר נינהו ואיבעיא לן התם בכהן דליתיה לה"ט מי אמרי' כיון דלגבי ישראל שד"ר נינהו גבי כהן נמי או"ד ישראל דלא מצו משוו שליח שוי להו רחמנ' שליח כהן דמצי משוי שליח משוי שליח עכ"ל. והריטב"א שם בחי' מייתי האי שנוייא בשם התוס' וכתב עליו ונכון הוא ע"ש. וכפ"ז אין מקום לקושית הרב פנים מאירות והרי הוא כמבואר. הגם הלום ראיתי להרב החסיד מהרי"א בס' א"ד סי' ה' שהקשה קושיא הנז' דאמאי לא פשיט מברייתא דאיש איש וכו' וכבר קדמו הרב פנים מאירות ואעיקרא אינה קושיא לפי דברי התוס' והרמב"ן כמדובר. ועתה נדפסו מחדש חי' הריטב"א למכילתין וראיתי שם שהביא בשם התוס' שתירצו דהבעיא בנדרים לגבי קרבנות של כהן וכו' וכתב עלה ולא נהירא דהא סתמא איתמר הכא והתם ע"ש וק"ק דהוא עצמו הביא תירוץ זה בחי' לקידו' וכתב ונכון הוא כמש"ל וכו' ואחז"ר ראיתי שקושיא הנז' של כת הקודמין היא והביאה בס' דרוש שמואל פרשת ויקרא וע"ש מה שתירץ ודוק היטב עכ"ד הרב חיד"א ז"ל יע"ש והנה מאי דקשיא ליה למר על הר' פנים מאירות דלא זכר מתירוץ דתוס' ביומא וכן בקידו' דהבעיא היא אי שלוחי דידן נמי הוו. אחר המחילה רבה דאין כאן שום קושי כלל על הר' פנים מאירות ז"ל